לא מרחמים גם על עובדות ניקיון בנות 70 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא מרחמים גם על עובדות ניקיון בנות 70

67תגובות

>> אף פעם לא ידעתי שרחל (70), אמא של חבר קרוב שלי, היא עובדת ניקיון. ההספק האדיר שלה, תשומת הלב, האנרגיות, הבישולים, הפינוקים שהיא מרעיפה על ילדיה ונכדיה לא הותירו מקום לנחש שבכל בוקר היא גם קמה ומצחצחת את אחד הסניפים של רשת מזון ידועה.

רחל עובדת חמישה ימים בשבוע, משתכרת 20.70 שקל בשעה, ו-1,700 השקלים שהיא מרוויחה שם בחודש, הם המנוע למפעל תעשיית הבישול שיוצא מהמטבח המשובח שלה ומאכיל לפחות 50 פיות בכל שבוע. כל זאת ידעתי רק לאחר שפוטרה. זה קרה כשחזרה מחופשת מחלה קצרה, שבה עברה ניתוח להסרת קטרקט. מנהל הסניף קרא לה לשימוע שנמשך כמה דקות, שם גם חלק לה מחמאות רבות על איכות הניקיון. הסיבה לפיטורים, אמר המנהל, היא שאינה יכולה לעבוד בשבת.

כמובן שהיא אינה יכולה. היא דתייה ושומרת שבת. זה היה גלוי וידוע למנהל הסניף גם כשקיבל אותה לעבודה לפני שלוש שנים, ועד כה היה מאוד מרוצה משירותי הניקיון שלה. לאחר מכן התברר שהוא רוצה לתת את המשרה למישהי שהוא מכיר. הבחורה החדשה מוכנה לעבוד גם בסופי שבוע, תמורת אותו שכר לשעה, בלי התוספת שעובד זכאי לה בעבור עבודה בשבת, ובניגוד לחוק.

בסוף השימוע החתים מנהל הסניף את רחל על טופס שאין לה שום תביעות, וביקש ממנה להפסיק את העבודה מיד. רחל חתמה על הטופס והלכה הביתה. רק אחר כך הסב החבר שלי את תשומת לבה לכך שפוטרה 31 יום בדיוק לפני פסח. כלומר, בפועל היא אמנם תעבוד עד יום לפני החג, אבל לא תהיה זכאית לקבל מתנת חג.

החבר שלי, בניגוד לאמו, הוא איש מקושר ולא ביישן. הוא התקשר לאחד מבעלי המניות בחברה לספר לו את סיפור המעשה, וחולל רגע נדיר שבו בעל מניות מתוודע לעובדה שעובדת ניקיון בת 70 מועסקת אצלו וגם מפוטרת, כלאחר יד ובברוטליות. בעל המניות זיהה משבר והורה למנהל הסניף להזמין אותה לפגישה.

למנהל עוד לא ממש ירד האסימון. הוא התקשר לרחל והציע פשרה: היא תעבוד רק שלושה ימים בשבוע, תמורת כ-900 שקל. נרעשת מהכבוד שהוא חולק לה, אבל כנה כדרכה, אמרה לו שתתקשה להתפרנס משכר כזה. בואי לפגישה ונסתדר, אמר לה המנהל, שנאלץ לראשונה בחייו לקיים סוג כזה של דיאלוג.

רחל, מתודרכת מראש וחמושה בנחישות חדשה, אמרה לו בפגישה שהיא רוצה לשמור על היקף המשרה שלה. במהלך הפגישה התקשר המנהל לחבר שלי, וזה קרא באוזניו את הסעיף הרלוונטי מחוק שעות עבודה ומנוחה המחייב מתן יום מנוחה בשבת, ואחר כך גם ציטט קטעים מפסק דין איבריה, שבו קבע בית הדין לעבודה כי אסור לפטר עובד בערב חג, בשל הציווי "ושמחת בחגיך, והיית אך שמח". כשיושרו ההדורים והכל הסתדר, שאל החבר שלי את המנהל אם אכן פיטר אותה בתאריך הספציפי כדי להימנע מלתת לה שי לחג (השי, אגב, הוא תלושי קנייה לאותה רשת מזון). "וואלה, עלית עלי", אמר המנהל בפמיליאריות.

רחל חזרה לעבודה למחרת. הסניף נוצץ כתמיד. על זה אמר החבר שלי בשוויון נפש שנרכש אחרי הרבה שנות ריסון עצמי: "נו טוב, אם יש משהו שתימנים יודעים לעשות טוב, זה לנקות".

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#