חינוך טכנולוגי - אמצעי בעייתי לצמצום האי־שוויון - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך טכנולוגי - אמצעי בעייתי לצמצום האי־שוויון

על המעסיקים להוביל לשיפור ראוי בעקומת השכר של העובדים המקצועיים, מעבר לנקודת הכניסה לשוק העבודה

3תגובות
בית ספר אורט תעשייה אווירית
עופר וקנין

השיח הציבורי בדבר החינוך התיכוני המקצועי־טכנולוגי בישראל נע בין התנגדות נמרצת לתמיכה נלהבת. המתנגדים מקשרים בין השכלה מקצועית־טכנולוגית להסללה וליצירת פערים חברתיים־כלכליים, במיוחד בין מזרחים לאשכנזים. התומכים, לעומתם, רואים מערכת חינוך המספקת כישורים תעסוקתיים — ובכך תורמת לרווחה הכלכלית של הפרט ולשגשוג התעשייה והכלכלה.

בין התומכים בולט נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הקורא להרחיב ולחזק את מערכת החינוך המקצועית־טכנולוגית, כך שתספק לתעשיינים כוח עבודה מיומן (TheMarker, 22.5.2018). איננו חולקים על קריאתו, אלא שבדבריו שיקף ברוש תפישה צרה של החינוך המקצועי־טכנולוגי, והציג עובדות שיש להעמיד על דיוקן.

ברוש טוען שהחינוך המקצועי־טכנולוגי מספק מסלול לקריירה מצליחה ומתגמלת; שאינו מייצר אי־שוויון באמצעות הסללה; ששיעור הזכאים לבגרות בקרב בוגריו "כמעט זהה לזה שבחינוך העיוני"; ושאף אם בוגריו לא השלימו בגרות, הם ייכנסו לשוק העבודה עם תעודת מקצוע, המשמשת רשת ביטחון ומבטיחה תעסוקה ראויה. ואולם, חלק מקביעותיו של ברוש אינן מבוססות.

אין להתעלם כמובן מיתרונות החינוך המקצועי־טכנולוגי. הכשרה מקצועית־טכנולוגית עדיפה על פני היעדר השכלה תיכונית: היא מציידת את בוגריה בכישורים המקלים על בוגריהם להשתלב בשוק העבודה; והיא מספקת למעסיקים כוח אדם מיומן התורם להגדלת הפריון במשק.

אלא שהחינוך התיכוני המקצועי־טכנולוגי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. הוא כולל מסלולים (הנדסי, טכנולוגי, ומקצועי) המרובדים על בסיס רקע חברתי־כלכלי ויכולות לימודיות, שמשפיעים באופן ישיר ודיפרנציאלי על הישגים השכלתיים, תעסוקתיים וכלכליים עתידיים של בוגריהם. כדי להבין את השלכות החינוך המקצועי־טכנולוגי על האי־שוויון בחברה הישראלית (ובמדינות מערביות אחרות) חשוב להכיר בכך שעיקר האי־שוויון בישראל מתנקז לכדי פערים כלכליים בין בעלי תואר אקדמי לחסרי תואר אקדמי.

תנאי מרכזי בישראל ללימודים אקדמיים הוא הצלחה בבחינות הבגרות. אלא ששיעורי הזכאות לתעודת בגרות נמוכים ברוב המסלולים המקצועיים־טכנולוגיים. אמנם במסלול ההנדסי, הכולל רק שליש מתלמידי המסלולים המקצועיים־טכנולוגיים (וכשישית בלבד מתלמידי התיכון), שיעורים אלה גבוהים מאוד (כ–80%) — אך ביתר המסלולים המקצועיים־טכנולוגיים הם נמוכים מאוד (כ-45%) בהשוואה לכ–70% במסלולים העיוניים. מחקרים מלמדים שלמידה במסלולים המקצועיים־טכנולוגיים הנמוכים פוגעת בסיכויי התלמידים להגיע לתואר אקדמי. הדבר היה נכון בעבר, ונכון גם כיום.

טענה נפוצה היא שבוגרי החינוך המקצועי־טכנולוגי נהנים בשוק העבודה מיתרון על פני בוגרי החינוך העיוני. המחקר אכן מורה על היתרון של המסלול ההנדסי, וכן על היתרון של בוגרי יתר המסלולים המקצועיים־טכנולוגיים, בכניסה לשוק העבודה על פני חסרי השכלה תיכונית ועל פני בעלי השכלה עיונית. ואולם, מחקרים עדכניים מגלים שיתרון זה נשחק ואף הופך לחיסרון ככל שחולף הזמן מסיום הלימודים. כשמצרפים לכך את היתרון של בוגרי המסלולים העיוניים (וההנדסיים) להשיג תואר אקדמי, הרי שהפערים התעסוקתיים והכלכליים בין בוגרי המסלולים המקצועיים־טכנולוגיים הנמוכים למסלולים העיוניים אף מתעצמים עם הזמן.

יש להכיר בכך שלהכשרה מקצועית־טכנולוגית יש עלויות, נסתרות לעתים, שיש מי שיידרש לשלמן. לשיטתו של ברוש, את החשבון יש להשית על המדינה ועל תלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך יחסית — הנוטים להגיע, גם אם מבחירה ולא בשל הסללה כפויה — למסלולי לימוד שלא מצליחים לספק אופק השכלתי ותעסוקתי ראוי.

על המעסיקים לספוג חלק מעלויות אלה אם רצונם בשותפות אמת עם המדינה. במיוחד, עליהם להוביל לשיפור ראוי בעקומת השכר של העובדים המקצועיים, מעבר לנקודת הכניסה לשוק העבודה, במטרה לעודד תלמידים מכלל שכבות האוכלוסייה להעדיף את החינוך המקצועי־טכנולוגי על פני החינוך העיוני. בכך הם יתרמו להכשרה של כוח עבודה מיומן לתעשייה, בלי להעמיק פערים חברתיים וכלכליים על בסיס מסלול הלימודים.

פרופ' יעיש מלמד בחוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה; פרופ' שביט מלמד בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, וראש תוכנית מדיניות חינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל; ד"ר גבאי אגוזי מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#