יעדי התעסוקה מתעלמים מהבעיות של הערבים והחרדים

לגורמים ממשלתיים אין די מידע רלוונטי כדי להבין את השינויים העוברים על הקהילה והמשפחה החרדית בשני העשורים האחרונים. זאת, בעיקר בשל הנטייה של מנהגי הקהילה ואוכלוסייתה לצמצם את שיתוף הפעולה עם חוקרים חיצוניים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חרדים בהיי-טקצילום: אייל טואג

בקרוב תפרסם הממשלה את המלצות הוועדה המיוחדת לבחינת יעדי התעסוקה לעשור הבא. על ההמלצות ניתן ללמוד כבר עתה מהפרסומים באתר הוועדה. צפוי שהוועדה הנוכחית תעסוק בהערכותיה של קודמתה, שכן מתחייבת הפקת לקחים מעמיקה מהסטיות בין היעדים שנקבעו לבין ההתפתחויות בפועל.

כבר עתה נראה כי הסטייה בשיעור התעסוקה לכלל האוכלוסייה בישראל ביחס לתוכנית היעדים ל–2020 צפויה להיות נמוכה מאוד, כ–2%. היא נמוכה כי עדיין גדולה מאוד השפעת האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) על הנעשה בשוק העבודה, המהווה כיום כ–80% מכלל כוח העבודה בישראל.

למרות הקשיים בבניית תוכנית יעדים לטווח ארוך, מבחנה הגדול של תוכנית כזו הוא דווקא בהערכות הוועדה לגבי אוכלוסיות המשנה — חרדים וערבים — שבהן ממקדת הממשלה מאמצים ותקציבים ניכרים. ב–3 מתוך 6 אוכלוסיות משנה שבחנה והעריכה הוועדה את יעדיהם התעסוקתיים בעבר, נמצאו סטיות גדולות יחסית: בקרב חרדים הסטייה היתה 23%+, בקרב חרדיות 14%- ובקרב ערביות 15%-.

הסטיות הגדולות הללו יכולות לנבוע משתי סיבות חשובות לתוכנית שתיבנה לעשור הבא: ראשית, הנחות ותפישות שגויות. תעסוקת נשים ערביות היא דוגמה טובה לכך. ככלל, המלצותיהן של וועדות שפעלו בעבר בתחומי קידום תעסוקת ערביות נוטות למה שאני מבקש לכנות "תסמונת גישת ההיצע". כלומר, הן התבססו על גישה הרואה את מרחב הפתרונות התעסוקתיים כשייך בעיקר לעולם התוכן של יצירת כישורי היצע כוח האדם ושינויים תרבותיים — בלשון מטפורית, "תנו להם חכות" — תוך התעלמות מהבעיה המרכזית של היעדר מקומות עבודה זמינים התואמים את כישורי המצטרפות לשוק העבודה והעונים על חסמי יוממות.

השיעור הגבוה כל כך של נשים ערביות העובדות במשרה חלקית בעל כורחן ומתייאשות מחיפוש עבודה מלמד כי הוועדה ותוכניות העבודה היו אמורות להתמקד הרבה יותר בפתרונות לצמצום חסמים הבולמים יצירת מקומות עבודה ופחות בהמלצות לשיפור וטיוב של היצע כוח האדם. חכות אינן אפקטיביות כאשר הים רדוד, וכל שכן אם הוא נוטה להתייבש בחלקים מסוימים שלו.

הסטייה הגדולה מתוכנית היעדים הממשלתית לתעסוקת חרדיות וחרדים בעשור הנוכחי יכולה להעיד על חסם משמעותי נוסף לאלה הנידונים כיום, שמתייחסים בעיקר לכישורי היצע, מחסור במקומות עבודה מתאימים, אפליה ודעות קדומות נגד האוכלוסייה החרדית. חסם זה קשור להבנה של הנעשה בקרב אוכלוסייה ייחודית זו בתחומי שוק העבודה.

ככל הנראה, לגורמים ממשלתיים אין די מידע רלוונטי כדי להבין את השינויים העוברים על הקהילה והמשפחה החרדית בשני העשורים האחרונים. זאת, בעיקר בשל הנטייה של מנהגי הקהילה ואוכלוסייתה לצמצם את שיתוף הפעולה עם חוקרים חיצוניים לקהילה בנושאים רגישים בעלי משמעות להבנת התנהגות החרדים בשוק העבודה.

הקמתו של המכון החברתי־חרדי למחקרי מדיניות על ידי יזמים חרדים, שבראשו עומדים חוקרים חילונים ממוסדות מחקר אקדמיים, הפועלים בשיתוף עם חוקרים חרדים, היא תשתית טובה להרחבת הידע ושיטות החקירה הנחוצות — דבר שעד כה לא התאפשר, מה שפגע בהבנת הנעשה באוכלוסייה החרדית.

תוכנית היעדים התעסוקתיים לעשור הבא תוכיח עד כמה הפקת הלקחים בתוכנית הנוכחית היתה רחבה ועמוקה דיה.

הכותב הוא לשעבר מנהל המחקר במשרד הכלכלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker