ברוש: קציני מילואים לא רוצים להיות מג"דים כי הם צריכים לעשות 120 ימי מילואים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוש: קציני מילואים לא רוצים להיות מג"דים כי הם צריכים לעשות 120 ימי מילואים

ברוש דיבר בכנס שיוויון הזדמנויות כמנוע לצמיחה כלכלית

4תגובות

>> "לכל אחד יש זכות למימוש עצמי בשוק העבודה. זה קשה ולא מובן מאליו, זה צורך הרבה מאוד אנרגיות אבל זה מוסרי ומרחיב את המשאב האנושי. אם אתה רוצה להיות מעסיק בינלאומי אתה חייב כוח עבודה מגוון" - כך אמרה אתמול עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, בכנס נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, שעסק בנושא "שוויון הזדמנויות כמנוע לצמיחה כלכלית".

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, אמר שצריך למצוא דרך לשלב את החרדים ובני המיעוטים בתעסוקה. "הפוטנציאל של החרדים ובני המיעוטים אדיר. נצטרך להתאים את מקומות העבודה ולשנות את תפישות העולם - החל מדרך הגיוס ועד סביבת העבודה", אמר ברוש. "אבל אין ספק שאם נעשה זאת נוכל לקלוט כוח אדם איכותי שרוצה לעבוד".

וקנין עופר

ברוש הדגיש את בעיית אנשי המילואים. "ישנה בעיני תופעה מבישה של קציני מילואים בכירים שלא רוצים להיות מג"דים ומ"פים כי הם צריכים לעשות 90 או 120 יום מילואים ומתקשים לשמור על מקומות העבודה שלהם. אני מבין את המעסיקים. כשבכיר בעסק לא נמצא 90 יום זו בעיה, אבל כשהאיש נמצא בעבודה הוא תורם כפליים. אני קורא להוסיף את אותם אנשים לרשימת ההעדפה המתקנת".

ברוש פתח בכך דיון סוער בסוגיית השירות הצבאי כקריטריון לקבלה בעבודה. מזכיר הממשלה צבי האוזר טען שצריך לסייע למשרתי הצבא שנכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר יחסית. "היכולת של המגזר האזרחי לגלות סימפטיה למי שמשרת בצבא הולכת וקטנה. לכן, המדינה צריכה להעדיף את משרתי הצבא. צריך למצוא את האיזון בין העדפה ותמרוץ של יוצאי צבא לצורך לשלב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה".

סאמר סובחי נחלה, מנכ"ל חברת סמאר סובחי נחלה ובניו התנגד לדברי האוזר וטען שמדינת ישראל אינה רוצה לגייס ערבים מסיבות פוליטיות וביטחוניות ומצד שני אינה מקבלת ערבים צעירים שרוצים להתגייס לשירות לאומי. "יש תעשיות שאפשר להכווין אליהן יוצאי צבא כמו התעשיות הביטחוניות אבל למה בשירות הציבורי או בארגונים אזרחיים?"

לדברי תת אלוף שוקי בן ענת, קצין מילואים ראשי בצה"ל, ערכם של יוצאי צבא ששירתו בתפקידי פיקוד ירד בקרב מעסיקים במגזר האזרחי. "שירות צבאי צריך להיות קריטריון רלוונטי וראוי לקבלה לעבודה ולהוות יתרון אבל שירות מילואים נהפך לדגל אדום בקורות החיים. אני מכיר מג"דים שלא מציינים זאת בקו"ח או שמחליפים מדים בחניון כדי לא להקפיץ את הפיוז של הבוס".

פאנל בנושא שיוויון או אפליה היווה במה להשמעת דעות, לא בהכרח תקינות פוליטית, מצד המשתתפים. עו"ד נחום פיינברג, מומחה בדיני עבודה שמייצג רבים מהמעסיקים הגדולים במשק אמר למשל כי לדעתו מותר למעסיק להחליט שהוא עושה אבחנות בעת הקבלה לעבודה . "מעסיק לא חייב לקבל לעבודה עובדת הרה או עובד מבוגר אם זה לא מתאים לדרישות התפקיד ", אמר פיינברג.

דוד מהרט, מנהל המרכז של עולי אתיופיה מטעם האגודה לקידום החינוך, סבור שהחסם העיקרי לשילוב אתיופים בעבודה הוא צבע עורם: "הילדות שלי תמיד יהיו כהות עור אבל גזענות זו חוסר הוגנות - אתה שופט על פי מה שאתה חושב שהם. כשאני בא לראיון עבודה שופטים אותי לפי המראה. יש לנו דור של ילדים שהלכו לאקדמיה אבל אם אדם שסיים את לימודיו מצליח למצוא עבודה רק כשומר בקניון - למה שהאחרים יתאמצו".

ד"ר ישראל דורון, מרצה בכיר אוניברסיטת חיפה, ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזיקנה, השווה בין אפליה על רקע גיל לגזענות. "גילנותהיא חלק מהנטייה שלנו להגדיר את עצמנו על ידי שונות מהאחר. זה שאדם בן 55 לא אומר דבר על יכולותיו, בריאותו או האופק התעסוקתי שלו - הגילנות לא רציונלית ולא מוסרית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#