אוני' חיפה תכין סטודנטים לשוק העבודה: קמפוס מפוזר ולימודי תכנות במדעי הרוח - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוני' חיפה תכין סטודנטים לשוק העבודה: קמפוס מפוזר ולימודי תכנות במדעי הרוח

נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, שואף להכין את הסטודנטים לעולם המחקר והעבודה העתידי באמצעות שילוב בין חוגים שונים ■ "סטודנט שמתמודד עם סוגיה היסטורית בעזרת כלים דיגיטליים, ייצא מוכשר יותר לשוק העבודה"

7תגובות
קמפוס הנמל בחיפה
אייל טואג

"האוניברסיטה הופכת למולטי־ברסיטה"— כך מצהיר פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה. "המטרה היא להפוך את האקדמיה למקום משפיע — הן עבור המקום שבו היא נמצאת, ובעיקר עבור שוק העבודה העתידי". רובין מכהן בתפקיד בשנה וחצי האחרונות, אחרי שמונה שנים שבהן עבד באוניברסיטת היוקרה NYU בארה"ב, שם היה מעורב, בין היתר, בפתיחת הקמפוסים החדשים של המוסד באבו דאבי ובשנחאי.

"באוניברסיטת העילית האמריקאית הגיעו למסקנה שעליהם להתרחב למקומות שבהם יש כסף ושטחים עבור מחקר מתקדם", מספר רובין. "בקמפוס באבו דאבי לומדת קבוצה קטנה של סטודנטים, אבל מדובר בעיקר במחקר אמריקאי מצוין שנעשה רחוק ממוסד האם". את התפישה החדשה הזו — תפישה רוחבית מבחינה גיאוגרפית ותוכנית — הוא מנסה להביא כעת גם למחוז הצפוני של ישראל

השינוי הראשון הוא פיזי. "חזרתי בתחושה שהאוניברסיטה הולכת לאיבוד במיקום שבו היא נמצאת", אומר רובין. "הקמפוס, הממקום על הכרמל, נמצא במקום הכי יפה בארץ — אבל מנותק מהעיר ומהעשייה החברתית והפוליטית. כשאוניברסיטה רוצה להיות מנוע שינוי — היא צריכה להטמיע את עצמה במקומות שבהם היא יכולה לשנות. לכן, המולטי־ברסיטה שלנו תפעל מכמה קמפוסים ברחבי העיר, שכל אחד מהם ישרת אוכלוסייה אחרת".

בקרוב יתחיל להיבנות בניין בן 18 קומות בבית החולים רמב"ם — מיזם משותף של האוניברסיטה ובית החולים. המבנה ישמש קמפוס בתחום מדעי החיים, במובנו הרחב ביותר, ויכלול בין היתר את מחקר הזקנה, שהוא תחום מרכזי במחקר העתידי. במקביל, רכשה האוניברסיטה את המבנים של מכללת כרמל בנמל חיפה, שם יחל כבר בשנה הבאה לפעול קמפוס ביג־דאטה. בכניסה לחיפה, באתר המכון לחקר ימים ואגמים, מוקמו הלימודים בתחום מדעי הים.

אחת מגולות הכותרת הנוספות של המהלך שמוביל רובין היא החיבור בין האוניברסיטה למכללת אורט בראודה, שתמשיך לפעול מכרמיאל אך תהפוך לפקולטה להנדסה החסרה כל כך באוניברסיטה כיום. המגעים נמצאים בשלב מתקדם, למרות לא מעט מכשולים שמערימה חברת אורט ישראל, הדורשת תשלום גבוה מאוניברסיטת חיפה, בטענה שהמכללה נמצאת על שטחיה. באחרונה מעורב במשא ומתן גם שר החינוך נפתלי בנט, ורובין מקווה כי התהליך יואץ.

כל הקמפוסים החדשים קרובים לתחנות רכבת, מכיוון שנגישות היא חלק משמעותי בהחלטה למקם קמפוס במקום כזה או אחר. בקמפוס שעל ההר, רחוק מן הרכבת, יישארו הפקולטות למדעי הרוח והחברה ולמינהל עסקים, אך גם שם מתוכננים לא מעט שינויים.

"ממציאים מחדש את מדעי הרוח"

"תוכנית הלימודים של כל סטודנט לתואר ראשון, ולא חשוב מה ילמד אצלנו, תשתנה", אומר רובין. "אנחנו נגדע מה–120 נקודות שהוא לומד לפחות 20 נקודות עבור ארגז כלים, שיכלול חמישה קורסי חובה בני ארבע נקודות כל אחד — שמטרתם לסייע לו להתמודד עם שינויים קיצוניים בשוק העבודה שאליו יגיע. בין הקורסים המתוכננים יהיו אוריינות חישובית, שהיא הבסיס של תכנות, הכרת מאגרי מידע, כתיבה, חשיבה ביקורתית ועוד. מדובר בארגז כלים שיש בכל אוניברסיטה אמריקאית — ובישראל עדיין לא, כי האקדמיה בישראל הולכת מאז ומתמיד אחרי אירופה".

אוניברסיטת חיפה פרסומת למולטי-ברסיטה
מתוך ערוץ היוטיוב

את התוכנית הזאת מתכוון רובין ליישם כפיילוט כבר בשנת הלימודים הקרובה — דווקא בפקולטה למדעי הרוח. כהיסטוריון בעל שם עולמי, וכאיש אקדמיה ותיק, טוען רובין שאוניברסיטה שמוותרת על מדעי הרוח חוטאת ליעודה.

"אני חרד מצמצום מדעי הרוח בישראל", הוא אומר. "חשוב לזכור שאנחנו לא בית ספר מקצועי. אנחנו רוצים להוציא לאוויר העולם אזרחים תורמים למדינה בהיבט הערכי והחברתי. מצד שני, אנחנו נמשכים בצורה זו או אחרת להיות אורט — ואני לא רוצה להיות אורט. ברור לנו שיש להתאים את הלימודים למציאות המשתנה".

העתיד, לדבריו, הוא ביצירת שילובים: "סטודנט בחיפה יוכל ללמוד תואר חוגי מלא, מה שנקרא בחו"ל מייג'ור, ועוד שתי צרופות מובנות, הנקראות מיינור. לא מדובר בחטיבות שהסטודנט מרכיב לעצמו, אלא בחבילות משולבות עם אופציות מעניינות, לדוגמה היסטוריה עם לימודי מערכות מידע, מדעי מחשב בסיסיים או סטטיסטיקה. את השילובים תציע האוניברסיטה כבר באוקטובר הקרוב.

על השאלה מדוע סטודנט שבא ללמוד מדעי הרוח יבחר דווקא בחבילה הזו יש לרובין תשובה מוכנה: כסף. "נעודד סטודנטים טובים בעזרת כסף, שיתבטא במלגות, כי כסף זו דרך טובה לעשות את החיבור הזה, עד שזה יתפוס", הוא מסביר. "סטודנט שלומד להתמודד עם סוגיה היסטורית בעזרת כלים דיגיטליים, ייצא מוכשר יותר לשוק העבודה. הסטודנטים יבינו את החשיבות של זה בקרוב, מכיוון שזה קורה כבר כיום. כשהארכיאולוגיה מתבססת על מחקר דיגיטלי, כשבחוג למקרא החוקרים הצליחו לחבר חלקים של המגילות הגנוזות בעזרת טכנולוגיה חישובית, וכשניתן כבר היום ללמוד אצלנו תוכנית הנקראת 'מדעי רוח דיגיטליים', המשותפת למערכות מידע ומיועדת לסטודנטים מצטיינים, אנחנו בעצם ממציאים את מדעי הרוח מחדש".

האם גם המבנה הפקולטי והחוגי צריך להשתנות? בתחום זה כנראה עוד חזון למועד. "כיום לומדים היסטוריה בחמישה חוגים שונים, אף שהבסיס הוא אותו בסיס, וכולם יכולים ללמוד אותו ביחד. גם החלוקה לחוגים כבר לא רלוונטית, שהרי הסטודנטים נדרשים ללימודים בין־תחומיים. בעתיד גם החלוקה תשתנה".

יותר ממחצית מהסגל בחיפה יפרשו

בניגוד למדעי הרוח, במדעי החברה, ובהם גם בית הספר למשפטים ומינהל עסקים בחיפה, השינויים יהיו קטנים יותר. החוג למינהל עסקים יתחזק בדקאן חדש (המינוי עדיין חסוי), שאמור לחשוב גם על תוכניות עתידיות לפיתוח עסקי. בחוג למשפטים לא יירשם שינוי דרמטי, אך כמו כל הסטודנטים באוניברסיטה, גם שם יקבלו את ארגז הכלים כחלק מתוכנית הלימודים.

רון רובין
דוברות אוניברסיט?

עם זאת, מבנה הסגל בחיפה עומד לעבור שינוי דרמטי: 350 מרצים מתוך 630 חברי סגל יפרשו במהלך שלוש השנים הבאות, תהליך שהחל כבר לפני שנתיים. "אנחנו בני 46", אומר רובין. "דור המייסדים יוצא לפנסיה, וזו הזדמנות חד פעמית לערוך מחדש את סדר הכוחות באוניברסיטה ולהסיט משרות מפה לשם כדי לענות על צורכי העתיד. אנחנו לא מתכוונים למלא מקום של כל אדם שפורש, אלא למלא תפקידים עתידיים".

ואכן, בימים אלה תרה האוניברסיטה אחרי חברי הסגל החדשים. "אין אדם אחד שיכול ללמד מקצוע רב תחומי", אומר רובין. "לכן ההוראה העתידית תתקיים בצוותי הוראה. הוראת היחיד תעבור מן העולם, גם אם זה לא יקרה בעתיד המיידי".

תוכנית אחרת שמקווה רובין להוציא לפועל כוללת את הרחבת הלימודים בתחום של מדעי המחשב בסמסטר נוסף, שישמש סוג של הכנה לתואר, אך יהיה מעמיק יותר מלימודי מכינה. "הפסיכומטרי נותן ניבוי לקצוות בלבד", אומר רובין. "הצלחה בלימודים בשנה א' מנבאת הכי טוב הצלחה בלימודים גם בהמשך. למעט יחידי סגולה, מי שצולע בשנה א' צולע לאורך כל הדרך. מסיבה זו, החל מהשנה הבאה נציע לסטודנטים, שאנחנו לא משוכנעים ממבחני הכניסה שאכן יצליחו בתואר במדעי המחשב (תחום כה נדרש כיום), שישקיעו בסמסטר של הכנה בתשלום לא גבוה. תואר בן שלוש שנים לא מספיק, כי הבסיס מהתיכונים לא טוב מספיק, וחבל. שוק העבודה דורש אנשי מחשבים ובעזרת הסמסטר הנוסף נוכל לספק יותר כאלה".

מחצית מהסטודנטים למדעי המחשב בחיפה הם מהחברה הערבית, ובסך הכל מהווים הערבים 40% מכלל הסטודנטים באוניברסיטה הצפונית (המונה 15 אלף סטודנטים). רובין גאה ביכולתו של המוסד לקדם את כלל האוכלוסיות בצפון, ומתנגד קטגורית לתוכנית שאותה ניסה להוציא אל הפועל קודמו עמוס שפירא — לבניית קמפוס ערבי בנצרת. במקביל, הוא מתנגד לניסיונות של המל"ג (הכושלים, יש לומר) לקדם קמפוס כזה. "אין לי תוכניות ליצור קמפוס ערבי נפרד", הוא מצהיר. "אנחנו רוצים לשלב את הערבים בשוק העבודה, ולא לייצר גטו. קמפוס ערבי נפרד הוא מקח טעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#