"הסטודנטית הביאה הביתה מאמר עם המלה אבולוציה - בעלה התנגד שתחזור ללמוד" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הסטודנטית הביאה הביתה מאמר עם המלה אבולוציה - בעלה התנגד שתחזור ללמוד"

29% מהנשים החרדיות שפונות ללימודים אקדמיים נתקלות בקשיים ונושרות בדרך, לעומת 18% בלבד בקרב החילוניות ■ מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה שדווקא בתוך הקבוצה הנתפשת כהומוגנית יש שוני גדול, שכדאי להתייחס אליו אם רוצים להרחיב את מעגל הלומדות

19תגובות
ד"ר אסנת רובין
עופר וקנין

מה גורם לנשים חרדיות לצאת ללימודים? כיצד הן בוחרות אילו תחומים ללמוד ומדוע יש כאלה שיעדיפו לא ללמוד? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מספק לראשונה נתונים אמפיריים על המוטיבציה של נשים חרדיות הפונות ללימודים אקדמיים. המאמר, שנערך על ידי החוקרות ד"ר אסנת רובין וד"ר נורית נוביס דויטש, חברות סגל בחוג לייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך, התפרסם באחרונה בכתב העת "מגמות" של מכון סולד והאוניברסיטה הפתוחה, וכן במגזינים בינלאומיים יוקרתיים.

מהמחקר עולה כי בתוך אותה קבוצה של נשים חרדיות, שבעיניים חילוניות נדמית כבעלת מאפיינים דומים עד זהים, קיים שוני גדול שלא נלקח בחשבון בפתיחת מסלולי לימוד, או במהלך הלימודים — ועשוי להשפיע על חוויית הלימוד וכפועל יוצא על היכולת לסיים את מסלול הלימודים וההכשרה באופן מיטבי.

למרות הזינוק הגדול במספר החרדים הלומדים במסגרות אקדמיות — 1,100 ב–2008 לעומת 3,200 ב–2014 — שיעור הנשירה שלהם גדול מאוד — 58% (כולל לומדי המכינות) לעומת 30% בקרב החילוניים, כך עולה ממחקר שערך איתן רגב ממרכז טאוב ב–2016. הנשירה בקרב גברים חרדים גבוהה יותר, אך גם בין נשים חילוניות וחרדיות יש פער גדול בשיעור הנשירה — 29% חרדיות נושרות לעומת 18% בקרב החילוניות.

המחקר של רובין ונוביס דויטש עוסק במיפוי המניעים של נשים חרדיות ליציאה ללימודים, השיקולים שעומדים מאחורי המהלך, החששות מפניו, והתפישה שלהן לגבי התרומה של הלימודים לחייהן של הסטודנטיות החרדיות. "החברה החרדית עוברת שינויים מאוד גדולים, אף שיש מי שטוען שהיא לא, וכדאי להתייחס אליהם", אומרות החוקרות.

.

המחקר האיכותני כלל ראיונות עומק, נמשך כשלוש שנים והשתתפו בו כ–600 סטודנטיות בזמן הלימודים — ועד חמש שנים לאחר סיומם. 81% מהמשתתפות למדו במה שנקרא "מכללות אכסניה", כמו מכללת מבח"ר בני ברק והמכללה החרדית בירושלים, המלמדות תארים של מוסדות אקדמיים מוכרים, או במכללות אקדמיות מוכרות שיש בהן מסלולים מיוחדים לחרדים, כמו בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומכללות אקדמיות לחינוך דוגמת לוינסקי. 16% מהמשתתפות למדו בשלוחות חרדיות במכללות פרטיות, כמו הקריה האקדמית אונו, ורק 3% למדו במוסדות אקדמיים רגילים, למשל באוניברסיטאות.

ההתפלגות הזאת היא תמונת מראה להעדפות במגזר החרדי, שלא נוטה להשתלב במסגרות הקיימות ומעדיף את אלה המותאמות לו. תחומי הלימוד של המשתתפות גם הם תמונת מראה: 41% למדו חינוך; 42% פנו לתחום יישומי־טיפולי כמו ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, סיעוד, תרפיה ועוד; 17% למדו תחום יישומי לא טיפולי כמו מחשבים, ראיית חשבון, אדריכלות, משפטים ומינהל.

"המחקר זיהה חמש קבוצות שונות בקרב אותה קבוצה גדולה", אומרת רובין, המגדירה את עצמה "חרדית לא מודרנית". רובין, שבגיל 30 כבר היתה אמא לארבעה ילדים ובעלת תואר דוקטור, עומדת כיום (43) בראש תוכנית לתואר שני לחרדים והיא סבתא לשני נכדים. "הקבוצה הראשונה, ואחת משתי הגדולות (120 נשים) היא קבוצת הנשים להם קראנו 'המונעות' — נשים בעלות רצון פנימי חזק להתפתח. במקביל, הן מבקשות להשיג תנאים כלכליים טובים יותר בעזרת התואר. הן לומדות בעיקר חינוך, ונחשבות למבוגרות שבחבורה, כשהגיל הממוצע הוא 29. רמת החששות שלהן מלימודים אקדמיים נמוכה יחסית. האתגר שלהן הוא השלמת פערים, והן רוצות תוכנית לימודים ארוכה".

"הקבוצה השנייה כוללת את הנשים הפרקטיות", מסבירה נוביס דויטש, גם היא דתיה, נשואה לרב קונסרבטיבי ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת ברקלי היוקרתית בקליפורניה. "הפרקטיות הן גם קבוצה גדולה, 129 נשים, שרואות בלימודים את הדרך הטובה ביותר להשגת מטרות תועלתניות, למשל פרנסה. הן לומדות חינוך או תחום יישומי לא טיפולי, כמו מחשבים. המניעים שלהן חיצוניים ורמת החששות שלהן נמוכה. הן רוצות תוכנית לימודים שכולה תכל'ס — מהירה ואינטנסיבית".

הקבוצה המעניינת

הקבוצה השלישית היא קבוצה מעניינת במיוחד, ומכונה על ידי החוקרות "הנורמטיביות". במחקר היו אלה 58 נשים שדיווחו כי הן לומדות מכיוון שזו הנורמה. "מדובר בנשים שאמרו: 'כולן לומדות, אז גם אני חייבת'", אומרת רובין. "מסיבה זו רמת החששות שלהן מהלימודים לא גבוהה, שהרי אם זו הנורמה, אז הכל בסדר. בקבוצה זו לא היה אפיון בולט של תחום לימודים מוגדר, אך הנשים ששייכות אליו מעוניינות בתוכניות לימוד קצרות.

"כאשת מקצוע", אומרת רובין, "זה מפריע — כי אין מוטיבציה פנימית. מבחינתי, זה שווה ערך לתפישה של 'אני לא לומדת כי אף אחד לא לומד'. עם זאת, חשוב לציין את העובדה המשמחת שלימודים אקדמיים הפכו לנורמה שלא היתה קיימת בעבר".

.

הקבוצה הרביעית היא קבוצת ה"חוששות". "זאת הקבוצה השלישית בגודלה, הכוללת 95 נשים", אומרת נוביס דויטש. "הקבוצה הזאת מתאפיינות ברמה גבוהה של חששות מסוגים שונים, למשל מהידרדרות רוחנית. זאת גם הקבוצה הצעירה ביותר, עם נשים שהגיל הממוצע שלהן הוא 24, שבחרו בעיקר בתחומים טיפוליים. הקבוצה הזאת מעניינת, כי בניגוד לעולם החילוני, שם צעירים מפגינים לרוב ביטחון עצמי ונכונות לקחת סיכון, הרי שכאן אנחנו רואים את ההפך".

עוד נתון מעניין שמאפיין את קבוצת "החוששות" הוא שיעור גבוה של בעלות תעודת בגרות תיכונית, כלומר אלה נשים שלכאורה נחשפו יותר לעולמות אחרים. ולכן ניתן היה לחשוב שהן יחששו פחות. מנגד, אפשר אולי לחשוב שמי שבוחרת מלכתחילה במקצועות טיפוליים, הדורשים מפגש עם אוכלוסיות מעורבות, ייתכן שגם תחשוש יותר מהתנגשות בין העולמות.

הקבוצה החמישית היא קבוצת הפמיניסטיות החרדיות, המכונה במחקר "המממשות". קבוצה זו כוללת כ–61 נשים שהשתתפו במחקר, שאין להן מוטיבציה כלכלית — אלא רק רצון להתפתח. הן היו המבוגרות מכולן, רמת החששות שלהן נמוכה, והרצון הברור שלהן היה בתוכנית לימודים מעמיקה.

קונפליקט בין תפישות דתיות וחילוניות

מהמחקר עולה כי כ-80% מהנשאלות, מכל הקבוצות, הביעו תחושות חיוביות מהלימודים. הן דיווחו כי נהנו ללמוד והיו ממליצות גם לאחרות לעשות זאת. עם זאת, 60% מהמשתתפות הביעו גם ביקורת, וציינו קשיים ייחודיים.

"אחד משני הקשיים המרכזיים שלהן היה הקונפליקט בין תפישות דתיות וחילוניות כפי שהן נלמדות באקדמיה", אומרת נוביס דויטש. "כך למשל, המפגש עם פרויד ועם תיאוריות פסיכולוגיות שקובעות שאדם מונע מיצרים, לעתים אפלים, מתנגש עם התפישה הדתית. הנשים חשו שהן לומדות תיאוריות שמנמיכות את מקום האדם, ולא תמיד היה מי שיישב את הסתירה.

"אחת הסטודנטיות לייעוץ הביאה הביתה מאמר שבו הוזכרה המלה אבולוציה, אף שזה לא היה נושא המאמר", מספרת רובין. "בעלה ראה אותו, והתנגד שתשוב ללימודים".

לדברי החוקרות, מכיוון שלא ניתן להעלים את האבולוציה או את פרויד מהאקדמיה, יש להשתמש בכלים קיימים או חדשים כדי לגשר על הסתירה. הדבר חשוב במיוחד כאשר מזהים קבוצה מסוימת עם סיכוי גבוה יותר למפגש עם הבעיה.

ד"ר נורית נוביס דויטש
רמי שלוש

"האקדמיה לא תוותר על זהותה מצד אחד. מצד שני, חשוב לכל קבוצה לשמר את הביטחון שלה בערכים ובזהות שלה", אומרת נוביס דויטש. "אנחנו סבורות שיש לדבר על הקונפליקטים האלה, בניגוד לגישה החרדית שאומרת לא פעם שעדיף להתעלם".

אז איך מדברים על פרויד בשיעורי פסיכולוגיה?

נוביס דויטש: "לשמחתנו לא חסרים הוגים דתיים נחשבים שמצאו את הדרך לגשר על הקושי הזה. אפשר לדבר על פרויד גם במסלולים חרדיים".

רובין מוסיפה: "גם בנושא האבולוציה נמצא פתרון. הסטודנטית פנתה אלי בשאלה למה היא צריכה להתמודד עם אבולוציה כשהיא באה ללמוד חינוך, וזה אינו נושא המאמר. כמנהלת התוכנית פניתי למרצה וביקשתי שתשתמש במאמר אחר על הנושא החשוב עליו למדו, מבלי שהוא מזכיר אבולוציה, והבעיה נפתרה. חשוב לזכור שלאישה חרדית קשה ממילא. היא מגיעה ללימודים כשיש לה כבר ילדים קטנים, היא סובלת מפערים שונים, ועוד צריכה להתמודד עם פערי גישות. לא פלא שיש יותר נשירה".

לדעת החוקרות הפתרונות קיימים בשטח. "צריך להכיר את הסטודנטיות בצורה פרטנית ואישית יותר, ולהתאים לכל אחת את הכלים הדרושים", טוענת נוביס דויטש. "הייתי מציעה למשל לתת לכל סטודנטית לענות על שאלון המחקר שלנו בראיון הקבלה. בצורה הזאת ניתן יהיה למשל להציע מנטורינג עם אדם מהחברה החרדית, כלי שמאוד יתאים לסטודנטיות מקבוצת החוששות. באותה מידה ניתן לענות מראש לטענה שזיהינו, שחוזרת על עצמה, בנוגע למחסור בידע קודם. לסטודנטיות האלה כדאי להציע לימודי ליבה שימלאו את החוסרים, בעיקר כאשר הן מבקשות תוכנית מעמיקות יותר".

רובין מסבירה כי "זיהוי מוקדם של המאפיינים של הסטודנטיות החרדיות יכול לסייע ביצירת תוכניות מותאמות ברמת קורסי הבחירה והמרצים, וכן אורך התוכנית, רמת האינטנסיביות שלה וכן הלאה. החוויה הטובה תעלה את הסיכוי לסיום מלא של הלימודים, וכמובן למיצוי האפשרויות שמעניק תואר אקדמי. כך או כך, זו רק תחילת הדרך. קבוצת האקדמאיות החרדיות היא קבוצה מרתקת — וכדאי להמשיך ולחקור אותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#