הקשר בין הילד שמזמין טיסות ומלונות - לסיכוי שלכם למצוא עבודה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין הילד שמזמין טיסות ומלונות - לסיכוי שלכם למצוא עבודה

יו"ר מנפאואר ישראל, אמנון רדר, מרגיע את מי שמפחד שרובוטים יגזלו לו את העבודה ומציע לשיב לב לשינוי בדרישות המעסיקים ■ עולם העבודה העתידי - כתבה 3 בסדרה

4תגובות
ישיבת צוות
shironosov / Getty Images IL

מי שמוטרד מעלייתם המואצת של המחשבים והאוטומציה, וחושש כי הם ישמידו מקומות עבודה, יכול לנשום לרווחה לרגע — לפחות אם שואלים את אמנון רדר, יו"ר מנפאואר ישראל. "בשנים הקרובות, אין מצב שלא תהיה פה עבודה", הוא אומר.

בסוף 2017 ערכה חברת מנפאואר העולמית סקר בקרב לקוחותיה ב–42 מדינות. אלה נשאלו מה יהיו דרישות כוח האדם שלהם לשנים הקרובות, אילו תפקידים יידרשו יותר, ואילו פחות. "מהסקר הזה עולה שבניגוד לתפישה הברורה שהרובוטים אוטוטו מחליפים את כולנו, המציאות שונה", אומר רדר, העומד בראש הסניף הישראלי של חברת כוח האדם הבינלאומית, המעסיקה בעולם 30 אלף עובדים קבועים ו–2 מיליון עובדים זמניים. "רובם המוחלט של המעסיקים קבע שהם דווקא יזדקקו לעוד אנשים, לפחות בטווח הבינוני".

צפירת ההרגעה של רדר מעניינת, אך יש לזכור שהטווח הבינוני, להגדרתו, הוא השנתיים הקרובות בלבד. עם זאת, גם כשמביטים לטווח הארוך, מדגיש רדר, אין מקום לחששות אפוקליפטיים. "רובוטים — קרי מחשוב ואוטומציה — גוזלים משימות, לא משרות", הוא אומר. "ישראל, למשל, היא לא המדינה הכי יצרנית בעולם. לעומת זאת, מגזר השירותים בה גדול מאוד. הטכנולוגיה אכן משתפרת, וחודרת להרבה מאוד תהליכים, אבל גם משאירה משימות שאין ברירה אלא להעמיד מאחוריהן אדם. מסיבה זו השוק אמנם ישתנה, אבל העבודה תישאר".

מה תעשה הטכנולוגיה למצבת כוח האדם?

ל"שימור לקוחות" יהיה שם חדש

דוגמה אחת לשינוי שמתחולל כבר כיום בלי לדחוק את העבודה האנושית היא המקרה של ראיון הקבלה לעבודה. "אין תחליף לראיון פנים אל פנים — גם אם הסינון הראשוני של קורות החיים הוא דיגיטלי", אומר רדר.

גם במוקדי שירות לקוחות יידרשו עובדים אנושיים בעתיד הנראה לעין: "בסופו של דבר אנשים צריכים לדבר עם אנשים. לא יעזור לנו כלום", הוא אומר. "הבן שלי אחראי על הזמנת טיסות ומלונות לחופשות המשפחתיות. הוא נכנס לאתרי אינטרנט בינלאומיים, משווה מחירים, ועם המידע הזה הוא מתקשר למוקדי השירות של המלונות ושל חברות התעופה, כי הם לא נעלמים. לפעמים המוקד אמנם נמצא במדינה מרוחקת באסיה, לפעמים מדובר בהקלדה ולא בשיחה טלפונית, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים שירות אנושי". בנו של רדר, אגב, הוא בן 13.

בכך חולק רדר על דבריה של רוני מיכאל, שותפה בפירמת רואי החשבון והייעוץ KPMG סומך חייקין, שטענה בכתבה הקודמת בסדרה זו כי מוקדי שירות הלקוחות יצטמצמו ל–10% מגודלם כיום, ובסופו של דבר ייעלמו. ייתכן שהאי־הסכמה בין המומחים השונים מלמדת עד כמה שבריריות התחזיות באשר לשוק העבודה העתידי.

צפירת ההרגעה לטווח הבינוני, לפי סקר מנפאואר, לא צריכה להרגיע את עולם הייצור ההמוני, שאליו הטכנולוגיה נכנסת במלוא העוצמה. לפי סקר מנפאואר, התחזית לביקוש לעובדים בתעשייה המסורתית צופה ירידה בשנתיים הקרובות. בנוסף לכך, צפויה ירידה בביקוש לעובדי כספים וניהול חשבונות. מול אלה ממשיכה להירשם עלייה בדרישה לעובדי מחשוב (IT).

התחזית המוכרת לעלייה בדרישה לכל המקצועות העוסקים בטיפול "אחד על אחד" לא התבטאה בסקר, אך רדר מזכיר גם אותה. "זה קורה גם בגלל תרבות הפנאי שלנו, שתתרחב ותשתנה", הוא אומר. "נצרוך הרבה יותר שירותים אישיים — מפסיכולוגים, ועד ריפוי בעיסוק וסיעוד. עולם נוסף שהולך וגדל הוא עולם היועצים. כך, למשל, נזדקק להרבה יותר יועצי קריירה, וכן לאנשים שיודעים לעשות מנטורינג (חונכות) ניהולי ועסקי".

קשה למצוא בעלי מיומנויות רכות

לצד המקצועות שהביקוש להם ישתנה, נפגוש בשוק העבודה העתידי תפקידים דומים בעלי שמות שונים. "עבור הדור הצעיר, טייטל (תואר התפקיד) הוא דבר מאוד חשוב", הוא אומר. "כך, למשל, יהפוך מי שתפקידו לשמר לקוחות ל'מנהל הצלחת לקוחות' (customer success manager), איש משאבי אנוש או רווחה ייקרא 'מנהל קהילה' (community manager), ופיתוח עסקי הוא 'יצירת ערך' (value creation). עולם המיתוג עובד חזק לקראת שוק העבודה העתידי".

"כבר לא האדם מול קוד, אלא האדם מול אנשים"

שאלה אחרת שבדק הסקר הבינלאומי היא איזה מערך של תכונות המעסיקים היו רוצים לראות אצל העובד החדש. התשובות העלו את הצורך הבלתי־מתפשר במיומנויות רכות, במקביל לפן המקצועי — יכולות כמו תקשורת, יצירתיות והכלה, ומיומנויות הדרושות למתן שירות פנימי (בארגון) וחיצוני (מול לקוח).

לדברי רדר, "גדל פה דור שמאוד שקוע בעצמו. הוא שכח דברים שההורים שלו לא ילמדו לעולם, ומצד שני חסרים לו כלים כמו הכלה או יכולת לתקשר באופן ממשי עם קהלים שונים. מסיבה זו, בעלי מערך היכולות הזה הופכים מבוקשים מאוד.

"למשל, מפתחים (מתכנתים) נדרשו בעבר לכתוב קוד, ונבחרו על פי היכולת הזאת. כיום, לאותו מקצוען יהיו הרבה פחות הצעות מאשר למפתח שמסוגל להבין את צורכי הארגון בצורה יותר הוליסטית, לנהל צוות, לתקשר עם המקבילים לו בצוותים אחרים, וכן הלאה.

"מכיוון שהנושא הדיגיטלי נוכח היום בכל מקום, יכולת הובלת השינוי מחייבת את אנשי מערכות המידע לתקשר עם מקבלי ההחלטות. לכן היום פונים אלי אנשים ואומרים: 'שלח לי מהנדס, אבל שיהיה בן אדם'. למה הכוונה? שיהיה קשוב לרגשות שלו, שישלוט בהם, שיהיה מסוגל להכיל לחץ, לעבוד בצוות, ליצור קשר בין־אישי ולהניע אנשים. זה כבר לא האדם מול הקוד או המחשב. זה דווקא אדם מול אנשים".

יו"ר מנפאואר ישראל, אמנון רדר

ומה בדבר העובדים הקיימים בארגונים, שאינם בהכרח בעלי המיומנויות הרכות הנחשקות? הפתרון בעניינם, לשיטת רדר, הוא מנטורינג (אותו מקצוע שכאמור נזדקק לו יותר בעתיד). "ההשקעה במנטורינג שמכוון לשיפור המיומנויות הרכות בעבודה בארגון היא השקעה נכונה מצד המעסיק", הוא אומר. "מובן שכשמגייסים עובדים חדשים אפשר לבחור את אלה שמצטיינים בתכונות הנדרשות, אבל גם אז כדאי לאפשר מנטורינג לעובד החדש, שידגיש את חשיבות המיומנויות הרכות במקום העבודה".

דרישה בולטת נוספת מעובדי העתיד הישראלים היא השליטה בשפה זרה. "העולם מתנהל באנגלית, ואם אתה יודע להתנהל באנגלית יש לך יתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים, גם ביחס לאנשים עם יתרון מקצועי", אומר רדר. "הדרישה לאנגלית תלך ותגבר. לכן מי שאינו שולט בשפה, אבל רוצה להיות נוכח בשוק העבודה העתידי, צריך להרחיב יכולות גם בתחום הזה. דוברי אנגלית נחשבים כבר היום לנכס חשוב".

רדר מזכיר לממשלת ישראל שהדרישה הזאת עלולה ליצור עוד ועוד פערים לא רצויים: כבר כיום, לחרדים שלא למדו אנגלית בבית הספר, השתלבות בשוק העבודה אינה דבר פשוט. בשוק העבודה העתידי, לדבריו, יהיה להם קשה עוד יותר.

"הכי קשה למבוגרים"

כדי להכשיר את עובדי העתיד למה שיידרש מהם, מציע רדר למערכת החינוך להשקיע הרבה יותר בחיזוק יכולות ההבעה והשכנוע. "בתי הספר הופכים למאוד טכניים", הוא אומר. "צריך לעבוד יותר על תקשורת בין ילדים, וכמובן להשקיע באנגלית".

רדר מוסיף כי גם בתחום ההשכלה הגבוהה נדרש שינוי: "הייתי מציע לאוניברסיטאות תוכניות הכנה לעבודה — סמסטר אחרון או שניים שבהם ידגישו יותר כלים כמו עבודת צוות, תקשורת, עבודה בלחץ ועמידה בתהליכים ולוחות זמנים".

לדברי רדר, עבור העובדים המבוגרים יותר, ובעיקר אלה חסרי ההשכלה, נדרשת המדינה להיכנס לפעולה. "עבור מבוגרים שאין להם קשר לטכנולוגיה היום נדרשת הסבה מקצועית. יש היום צורך בעובדים בתחומי החיווט או הרתכות, ועם כניסת הטכנולוגיה התחומים דורשים פחות עבודה פיזית. המדינה צריכה גם להקל ברגולציה במקצועות שבהם לא נדרשת השכלה גבוהה. היום, למשל, יש מחסור עצום בנהגי משאיות, כי נדרשת הכשרה בת שנתיים, ואנשים נושרים ממנה. במקביל יש דרישה עצומה בתחום לוגיסטיקת המחסנים — מלגזנים, אורזים, מלקטים".

למי להערכתך יהיה הכי קשה להסתגל לעולם החדש, ולמי יהיה הכי קל?

"האוכלוסייה שהכי קשה לה היא בני 50 ויותר עם מעט מיומנויות, שיחיו עוד 25–30 שנה על פנסיה קטנה. כשהם רוצים לעבוד הם מטפלים בקשישים בשכר מינימום, ולעתים מארחים חברה כמה שעות ביום. קשה לעבור במקום הזה את שכר המינימום. הכי קל יהיה לכל נער ונערה שסיימו צבא והם בעלי מיומנויות טכנולוגיות, אישיות ורכות. לא פחות חשוב — הם לא מבולבלים. חלק מהצעירים ממוקדים מאוד, וחלקם מבולבלים מאוד. השפע הזה לא טוב לכולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#