מיזם חדש: תוכנית להכשרת מאמנים עסקיים מהמגזר הערבי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיזם חדש: תוכנית להכשרת מאמנים עסקיים מהמגזר הערבי

את התוכנית, אליה התגייס מרכז פרס לשלום, יזמו מאמנים עסקיים ערבים במטרה לסייע לעסקים הקטנים במגזר

תגובות

>> כבר 15 שנה עוסקת סנאא פארס מעכו בהנחיית קבוצות ובהעצמה תעסוקתית. גם אמיר חסון משפרעם, מבעליה של חברת ערב ג'וב להשמות, ייעוץ והכוון תעסוקתי, מכיר היטב את ההתנהלות העסקית המקומית. לפני יותר משנה נפגשו השניים בקורס אימון עסקי של איק"א, האיגוד הישראלי לאימון, והבינו כי האימון העסקי הוא כלי חזק המוכר היטב במגזר היהודי, אבל אל המגזר הערבי עדיין לא הגיע.

יחד עם ארבעה חברים נוספים, כולם מאמנים עסקיים, החליטו השניים לעשות מעשה ולהטמיע את הנושא ב-40 אלף העסקים הפועלים כיום במגזר (כ-10% מכלל העסקים בישראל). לעזרתם התגייס מרכז פרס לשלום וביחד הם בנו תוכנית עבודה. אחרי שששת המאמנים יעברו קורס הדרכה של איק"א, הם יפתחו קורסי אימון שבהם ישתתפו בני ובנות המגזר הערבי שרוצים להפוך את האימון העסקי מכוון התוצאה - למקצוע. כחלק מן הקורס יפנה כל מאמן מתלמד לשלושה בעלי עסקים לפחות ויאמן אותם. לאחר הקורס, ולאחר שהתוצאות הטובות יעברו מפה לאוזן, המאמנים הטריים יגבו כמקובל כסף עבור השירות.

הכשרת עשרות מאמנים דוברי ערבית, המכירים את התרבות ויודעים כיצד לגשת לנושא תיצור מערך שלם של פעילות, והמודעות המתרחבת תגרום לעוד ועוד בעלי עסקים להשתמש בכלי החדש ולקבל תמיכה עסקית מעצימה. בימים אלה מתגבש קורס המאמנים הראשון, שיתחיל באפריל, שאותו ידריכו ששת המאמנים. בין הנרשמים מורים, מנהלי בתי ספר ובעלי מקצועות חופשיים. חסון ופארס מרוצים מהתקדמות התוכנית. מבחינתם מדובר בבניית תשתית חזקה, שתנער את האבק מהחשיבה הרדומה של העסקים הקטנים במגזר הערבי.

גם במרכז פרס לשלום מרוצים: יואב שטרן, מנהל המחלקה הכלכלית-עסקית, אומר כי "בשל חשיבות הנושא והאנרגיה שעלתה מהאנשים, חרגנו מכיוון העבודה הרגיל שלנו, ותמכנו בפרויקט האימון העסקי במגזר הערבי-ישראלי. תקוותנו היא להרחיב את הפעילות גם לשטחים הפלסטינים. כבר נאמר כי שכן רעב הוא שכן רע. עדיף לכולנו שמצבם הכלכלי של שכנינו ישתפר ואנו שמחים להיות חלק ממי שנותן להם את הכלים".

שמרנות וחשיבה לטווח קצר

הצורך העמוק של בעלי העסקים הערבים באימון עסקי נובע בעיקר מתפישות עולם מסורתיות ושמרניות מאוד. "המגזר הערבי מאופיין ברוב של עסקים משפחתיים שמוקמים באופן אינטואיטיבי, תוך חשיבה לטווח קצר וכמעט ללא תכנון או בדיקה מוקדמים", אומרת פארס. "העובדים הם בני המשפחה כי קיימת הנחה שאפשר לסמוך עליהם. איש לא חושב שלטווח הארוך אולי כדאי לקחת אנשים בעלי כישרונות אחרים שאינם בני משפחה. זו טעות כמובן, היוצרת חסם צמיחה".

חסון מסכים: "בתרבות הערבית קביעת יעדים לטווח ארוך היא נושא שלא נמצא בשיח", הוא אומר. "אנשים רוצים לראות תוצאה מיידית ועדיף בכמה שפחות סיכון. שנאת הסיכונים היא חסם משמעותי שבגללו, למשל, מעדיפים לא לקחת הלוואות מהבנק ולהשתמש רק בהון עצמי. ככה קשה לגדול".

פארס מזדרזת לתת דוגמה לטעות נפוצה אחרת: השימוש במבנים משפחתיים. "לוקחים מבנה השייך למשפחה ועומד מתחת לבית, אבל אנשים כמעט לא מגיעים אליו, ופותחים בתוכו מכולת, קונדיטוריה או עסק שזקוק לתחלופת קהל", היא מספרת. "נכון שבטווח הקצר נחסכים דמי השכירות שכר, אבל בטווח הארוך ייתכן שהעסק יצליח הרבה יותר אם המיקום יענה על צרכיו. חשיבה מוקדמת מעמיקה היתה מונעת את הטעות".

תקרת זכוכית תרבותית

חסם נוסף העומד בפני לא מעט עסקים קטנים, גם במגזר היהודי, הוא היעדרם של כלים עסקיים וניהוליים אקדמיים המאפשרים חשיפה לחשיבה מתקדמת. במגזר הערבי לא מעודדים לימודי מינהל עסקים, נושא היזמות בבתי הספר התיכוניים ("יזמים צעירים") עדיין בחיתוליו, והתקשורת כמעט שלא מתייחסת לנושא.

"חוסר הידע מקשה", אומר חסון. "אם אתה לא מכיר קרנות שמאפשרות הלוואה חוץ-בנקאית - כיצד תדע לפנות אליהן אם אתה כבר רוצה לקחת סיכון אבל הבנק, שמתייחס אליך כסיכון פיננסי, חוסם גישה למקורות הון?"

חסמים תרבותיים גם הם לא מסייעים. כך למשל, נשים הסובלות ממחסור במקומות עבודה נוטות ליזמות זעירה, אך תקרת הזכוכית התרבותית עוצרת אותן. "אישה ערבייה לא תיסע בדרך כלל לתל אביב ללא ליווי כדי לקנות חומרי גלם", אומרת פארס. "העסק שלה יהיה תמיד צנוע, צמוד לבית ותחת פיקוחו של הבעל".

בהכירם את התפישות משוכנעים חסון ופארס כי האימון העסקי יכול להקפיץ לא מעט בעלי עסקים, קדימה. "אדם המאומן בחשיבה תוצאתית לומד לחשוב קדימה, לתכנן את המהלכים ולחשוב על הכלים, המשאבים והכוחות שלהם יזדקק כדי להיות במקום אחר בעוד חמש ועשר שנים", הם אומרים. "יחד קובעים את החזון הרחוק, וממנו גוזרים תוכניות יעדים ותוכניות עבודה שיאפשרו את קפיצת הדרך העסקית".

לא מעט אנשים עדיין מתבלבלים בין אימון עסקי לייעוץ עסקי. פארס מסבירה כי מדובר בשני מקצועות שונים: "אנחנו לא עוזרים לו לכתוב תוכנית עסקית, אבל תפקידנו לעזור לו לחשוב על הכלים שיאפשרו צמיחה. אם חסרה תוכנית עסקית נמליץ לבעל העסק לכתוב אחת. אם נדרשים כלים בשיווק - נציע שיעשה קורס. מדובר בתוכנית פיתוח אישית".

ביחד עם פארס, חברות בקבוצת המאמנים שלוש נשים נוספות: אימאן קסיס, נביה עודה וריטה סואעד. בחברה הערבית המסורתית נדיר לראות נשים כיועצות עסקיות.

ארבע מבין ששת חברי הקבוצה הראשונה הן נשים. בחברה כה מסורתית, האם בעל עסק שהוא גבר ערבי יסכים לקבל אימון עסקי מאשה?

"היא תצטרך לעבוד קשה יותר כדי להוכיח לו את היכולות שלה ולרכוש את אמונו", אומרת פארס. "במקרה של התנגדות עקרונית הוא תמיד יוכל לבחור במאמן. ברור גם שחלק מהקהל שלנו, לאחר שיבין מהו אימון, יעדיף לקבל אותו דווקא ממישהו מהמגזר היהודי", היא ממשיכה. "לנו זה לא משנה כל זמן שמשתמשים בכלי הזה והופכים פוטנציאל הצלחה להצלחה מעשית. המוטו שלנו ברור: שיא ההצלחה הוא לא מקום סופי. אימון עוזר ליזם להגדיר כל הזמן שיאים חדשים".

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#