"את אשה, ואת לא מספיק אשכנזייה": מה הסיכוי של שלוש נשים במירוץ לראשות המועצות? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"את אשה, ואת לא מספיק אשכנזייה": מה הסיכוי של שלוש נשים במירוץ לראשות המועצות?

שלוש נשים נחושות מתמודדות על ראשות מועצות אזוריות בבחירות שיתקיימו באוקטובר הקרוב ■ הן מגיעות מחוץ למערכת הפוליטית המקומית, בוגרות תוכניות מנהיגות יוקרתיות, ומכירות היטב את הממשלה והמגזר הציבורי ■ את מיליון השקלים שדורש מסע בחירות כזה הן יגייסו במימון המונים, ואם ייבחרו — הן מתחייבות לא להישאר בתפקיד יותר משתי קדנציות

148תגובות
מיכל רייקין
אייל טואג

כשד"ר גלית שאול החליטה לרוץ לראשות המועצה האזורית עמק חפר ולהתמודד מול ראש מועצה ותיק ומכהן, היא קיבלה חוות דעת לא מעודדת מאדם שמכיר היטב את האזור. "יש לך שלוש בעיות", הוא אמר לה, "את אישה, לא נולדת כאן, ואת לא מספיק אשכנזייה". שאול, שהגיעה למושב חגלה שבעמק חפר כבר לפני 21 שנה, וסבה היה ממייסדי קיבוץ המעפיל, אינה מתרגשת: "אני המנהיגות החדשה", היא אומרת. "לא עוד מאותו דבר. להערכתי, כיום יש צמא גדול לשינוי".

גם רותם ידלין, בת 37, שרצה לראשות המועצה האזורית גזר מתמודדת נגד מי שעומד בראש המועצה כבר 25 שנה — אבל היא אינה נותנת לספקנים להכניע אותה. "אנשים חיצוניים לא שמים לי מגבלות", היא אומרת. "כבר אמרו לי 'לא תגיעי לקורס טיס', 'לא תהיי במשרד ראש הממשלה', או 'לא תהיי מנכ"לית' — אז אמרו. אני לא מאמינה בלהיעלב, אלא בלשנות. אין מקום לחלומות קטנים".

בניגוד לשתיהן, מיכל רייקין, מהמועצה האזורית גולן, אינה מתמודדת מול ראש מועצה מכהן. רייקין, שמנהלת כמעט עשור תוכניות צוערים לרשויות המקומיות, אינה סבורה בהכרח שנדרש חזון חדש במועצה האזורית לאחר שנים של סטגנציה, ובמידה רבה רואה בעצמה ממשיכת דרך. ואולם למרות ההערכה הגדולה שלה לראש המועצה היוצא, אלי מלכה, גם היא טוענת שהגיע הזמן למנהיגות מזן חדש.

המפגש עם השלוש מגלה שיח דומה, ולא בכדי. לשלושתן השכלה אקדמית רחבה, לצד היותן בוגרות של תוכניות מנהיגות יוקרתיות כמו מנדל, וקסנר ומעוז. שלושתן מבהירות כי דווקא שם למדו את מה שרוב האנשים אינם מבינים עדיין: ההשפעה העצומה שיש לרשות המקומית על חיי הפרט.

למה החלטתן לרוץ לראשות ההנהגה המקומית?

ידלין: "אני בגזר מגיל שמונה. זה הבית שלי, אלה השדות שרצתי בהם. במועצה יש 25 יישובים, 27 אלף תושבים, ומצב סוציו־אקונומי טוב (אשכול 8). במועצה חיים אנשים אמידים, אבל היא אינה ממצה את הפוטנציאל הכלכלי שלה. אנחנו יושבים בלב המדינה — אבל אין פה הכנסות מארנונה של עסקים, בניגוד למועצות שכנות שהשכילו להביא אליהן את תחום הלוגיסטיקה, למשל. כשאין כסף בקופה, ובעיקר אין חזון ותוכנית עבודה, גם השירותים לתושב — מתינוקות עד הגיל השלישי — חסרים. בחלק מהמושבים אין מדרכות".

רותם ידלין
אייל טואג

"גם אני חיה באזור שמשתייך לאשכול סוציו־אקונומי 8", אומרת שאול. בעמק חפר יש 40 אלף איש ב–41 יישובים — אבל המועצה נותנת להם מעט מדי. אנשים חיים טוב, אבל המועצה היא לא חלק מחייהם. רמת הניתוק מתבטאת בשיעור ההצבעה בבחירות המקומיות — 41% בלבד — שיעור נמוך מהממוצע הארצי, הנמוך לכשעצמו, שהוא 50%. החלטתי להכריז על מועמדות כשהבנתי שהצרכים שלי כתושבת אינם נספרים".

רייקין מוסיפה: "ב–13 השנים האחרונות אני עוסקת מבוקר עד ערב בשלטון מקומי, ומכשירה את צוערי תוכנית עתידים לרשויות המקומיות. כשצוללים לתחום הזה, מבינים את היכולת של ראש הרשות להשפיע על התושבים שלו. אחרי לא מעט זמן שאני מלמדת אנשים אחרים, גמלה בי ההחלטה לחזור הביתה במובן העמוק של המלה, ולהפוך לראש קהילה. אני משתמשת במושג הזה כי יש לו חשיבות אופרטיבית שכוללת הסתכלות שונה על התפקיד. בנוסף, אני רוצה להיות מודל לנשים אחרות, צעירות שיגידו — 'גם אני רוצה להגיע למעלה'".

"המועצה צריכה לעבוד עם הממשלה"

כל השלוש טוענות שוב ושוב כי הן המנהיגות המקומית החדשה, ויש להן הסבר מפורט למודל שהן מביאות אתן. "מנהיגות חדשה יודעת להוביל תהליכים וליצור את הקשרים עם המדינה בראייה המתכללת, בזמן שהתושב נמצא במרכז, ותוך חיזוק הקהילתיות שאנשים כה כמהים לה", אומרת שאול. "העובדה שאנחנו לא מנהיגות שצמחו במישור המקומי, אלא הלאומי, מאפשרת את החיבור לכלל הגורמים הרלוונטיים לעבודת ראש רשות. כל אחת מאתנו מכירה היטב את עבודת הממשלה והכנסת, את האקדמיה ואת המגזר השלישי".

ידלין מוסיפה: "מנהיגות חדשה נובעת מהיכרות עמוקה עם עבודת הממשלה. כיום המדינה מפרסמת קולות קוראים ומכרזים שהממשלה מוציאה. המועצה האזורית שלי כמעט לא ניגשת לקולות הקוראים האלה, היא לא הבינה את השינוי, אף שככה מביאים עוד הכנסות ליישובים, מתחברים לפרויקט ישראל דיגיטלית, מביאים מרכזי צעירים, יוצרים פדגוגיה חדשה. משרד התחבורה מקצה כסף עבור בניית שבילי אופניים לבתי ספר, אבל אם אין פנייה לבקש את הכסף הזה, הוא אינו מגיע. כשמועצה אינה יודעת לעבוד עם הממשלה, התושבים מקבלים פחות".

רייקין מסכימה ומסבירה: "החיבור שלי למשרדי הממשלה הוא אחד הדברים החזקים שאני מביאה לתפקיד. רק בעזרת החיבור הזה ניתן למנף, למשל, את תוכנית הצפון, שהיתה אחת הסיבות שבגללן החלטתי לרוץ. רשות מקומית צריכה את המדינה אתה. מנהיג מקומי חדש חייב לדעת ליצור אסטרטגיה וחזון לרשות שלו, אבל כאלה שמחוברים בנימים לתוכניות המדינה. הוא צריך לדעת להביא את האזור לתוך החלטות ממשלה".

גלית שאול
אייל טואג

עם זאת, ידלין מדגישה כי לא רק קשרים עם הממשלה חשובים: "כשהייתי מנכ"לית תוכנית אוניברסיטה בעם, ראש מועצת ירכא רדף אחרי — כי הוא, כראש מועצה, היה מספיק ערני לראות ארגון מגזר שלישי שמגיע לצפון, שיכול לקדם את היישוב שלו".

שאול מסכימה עם ידלין, ואומרת: "מנהיג מקומי חדש צריך לדעת להוביל שותפות תלת־מגזרית — מגזר עסקי, ציבורי ושלישי — יחד עם הרשויות הקרובות אליו. מנהיג אינו עובד לבד בשום צורה. עברו הימים שבהם ראש הרשות עסוק רק בנושאים הפנימיים הקשורים לרשות רק בכוחות המקומיים".

"מדברים הרבה על עיר חכמה", אומרת רייקין. "אני מדברת על אזור חכם, קרי גיוס הטכנולוגיות המתקדמות ביותר למועצה האזורית — מה שלא יכול להתקיים ללא שותפות אזורית ומגזרית. לדוגמה: עד היום מערך פינוי הזבל מבוסס על ימים קבועים, אף שלפעמים המשאית מגיעה בזמן שהפחים אינם מלאים. זה בזבוז גדול, בעיקר במועצה ענקית כמו שלנו. צ'יפ פשוט שמצמידים לפח משדר אם הוא דורש ריקון או לא. ההתייעלות צריכה לבוא משותפות עם המגזר הפרטי, שאותה ראש המועצה צריך להוביל. באותה מידה, המועצה האזורית גולן היא המועצה הראשונה והיחידה שיש לה מערך תחבורה משל עצמה. זה קרה מתוך דיוק של הצרכים והבנת הפתרון. אגד מזמן ירד מהגולן".

כשהן נשאלות מיהם ראשי הרשויות המהווים מודל להצלחה בעיניהם, מציינות שלושתן את אותם השמות: רוביק דנילוביץ' מבאר שבע, מיכאל ביטון מירוחם, בני ביטון מדימונה, וסיגל מורן מהמועצה האזורית בני שמעון — שלדבריהן ניצלו הזדמנויות שראשי רשויות במקומות אחרים לא ידעו לנצל.

רייקין: "כשאני מסתכלת על ראשי רשויות מוצלחים, בולטות אצלם כמה תכונות — הם יודעים לעבוד אחד עם השני ועם משרדי ממשלה, ויודעים ליצור פלטפורמות לשותפות עם תושבים ולסנכרן את כל עובדי הרשות עם תוכנית העבודה שנקבעה מראש. כולם אנשי אסטרטגיה, ששותפות בשבילם היא ערך, וששקיפות היא ערך כחלק מאותה שותפות".

"קמפיין מאוד חסכוני"

ריצה לראשות של רשות מקומית היא נטל כלכלי עצום. ההשקעה הנדרשת מכל מועמד היא חצי מיליון עד מיליון שקל.

איך מגייסים את הכסף?

ידלין: "מבחינה כלכלית זה אתגר לא פשוט. כולנו באות מהשירות הציבורי, עם שכר של עובדי מדינה. ברור שאנחנו צריכות את עזרת הציבור, ולכן נדרש קמפיין מימון המונים. לקמפיין כזה יש יתרון — את לא מחויבת לבעלי עניין, אלא לאנשים עצמם, ששמים 100 שקל או קצת יותר, ואת, כמי שמקבלת את התרומות, יודעת שאת מחויבת לתושבים כולם".

שאול מספרת כי גם היא פותחת קמפיין מימון המונים, "כי אין דרך אחרת". לדבריה, "חשוב לזכור שהאתגר במועצות אזוריות טמון במבנה. מועמד מתחיל לקבל 56 שקל עבור כל מצביע, בהנחה שעבר את ה–20% מהמצביעים. אם זה לא קורה — לא מקבלים אגורה. שינוי החקיקה המבורך שקובע שרשימות שיש בהן נשים יקבלו 15% יותר מימון לתקציב שלהן, אינו חל על מועצות אזוריות, כי אין אצלנו רשימות. יתרה מזאת, אם לא נבחרת, לא תישארי במועצה, כי זו מורכבת מנציגי היישובים. אין אופוזיציה".

רייקין: "אני עוד לא יודעת איך אממן את הקמפיין, אבל ברור לי שהוא יהיה חסכוני מאוד. כל בעלי המקצוע הם מהגולן, והם ביקשו חצי מהתמורה שביקשו ממני במרכז הארץ. יש גם הסתמכות אדירה על מתנדבים, ולכן אני יחסית אופטימית שהקמפיין יהיה בעלות נמוכה ממה שהכינו אותי".

"כשייכנסו עוד נשים — הזירה הגברית תשתנה"

בסקר שנערך לאחרונה מטעם אוניברסיטת חיפה וחברת פאנל פרויקט המדגם עבור "קואליציית מקומיות 2018", התברר שרוב המשיבים סבורים כי בישראל יש פי 12 יותר נשים העומדות בראש רשויות מקומיות מהמספר האמיתי — 68 מול שש. עוד עולה מהסקר כי 80% מהציבור רואים חשיבות בהשתתפות נשים במועצת העיר שלהם, לעומת 20% שלא רואים בכך חשיבות.

לדברי רייקין, "הבורות מדהימה, ויש לנו הרבה עבודה לעשות. אני באופן אישי לא עושה סקרים, אלא פוגשת אנשים ושואלת באופן ישיר אם העובדה שאני אישה תהיה לי לרועץ. אנשים אומרים לי שלא. חלקם אפילו אומרים שזה יתרון, או שאין כל הבדל".

הציבור תומך בהנהגה נשית

שאול מוסיפה: "צריך לתת קרדיט לסיגל מורן מהמועצה האזורית בני שמעון ולמתי צרפתי הרכבי מהמועצה האזורית יואב, שההצלחה שלהן סללה דרך עבור כולנו. חשוב גם שנשים יהיו חברות במועצות העיר. הנוכחות שלנו חשובה".

לדברי ידלין, "נכון שכרגע הזירה גברית ובוטה, אבל כשייכנסו אליה עוד נשים — היא תשתנה. דווקא במועצות האזוריות יש לא מעט הטרוגניות. ביישובים שלנו אני פוגשת לא מעט פמיניסטיות דתיות, ומושבניקיות וקיבוצניקיות חזקות. אין סיבה שלא תעמוד אישה בראש מועצה אזורית כזו".

מה אתן מתכנות לעשות אם תיבחרו לתפקיד?

ידלין: "יש המון עבודה בתחום החינוך — שהוא כרגע מיושן; בתחום הכלכלה (אין אזורי תעשייה או שירותי לוגיסטיים נקיים); ובתחום השירותים לתושבים ועידוד היזמות המקומית. אחד היזמים ביישוב שלי פתח חממת היי־טק בירוחם — למה לא גם אצלנו? למה לא לייצר מרכז טכנולוגי לילדים בחדר אוכל נטוש? אנחנו עמק היין, חצי שעה מתל אביב, לכן צריכים להפוך למרכז תיירות מוביל".

שאול: "אני אתחיל ביצירת מערך הסעות בין היישובים, כי כרגע כולם מתרוצצים אחרי הצהריים בהסעות. החינוך יהיה יותר מגוון וחדשני, הן החינוך הפורמלי והן הבלתי־פורמלי, ותהיה השקעה גדולה יותר בספורט ובמוזיקה. אצלנו כולם מיואשים מהנסיעה לתל אביב, ויש אזור תעשייה לעסקים גדולים, אבל לעסקים קטנים או לעצמאים אין איפה לעבוד. אנחנו ריאה ירוקה אבל כמעט שאין תיירות, בוודאי לא צימרים. את כל הדברים האלה צריך לתקן".

רייקין: "מועצה אזורית גולן שונה מאחרות מכיוון שהיא כוללת 32 יישובים ו–18 אלף איש על שטח של יותר ממיליון דונם. אנחנו באשכול סוציו־אקנומי 6, אין לנו רכבת או נמל. יש תיירות, אבל יזמים לא מגיעים אלינו כי הם נעצרים ביקנעם. אנחנו צריכים להתבסס על עסקים קטנים, יזמויות, מרכזי פיתוח, היי־טק ממוקד — ולהוציא את המיטב מהיותנו פריפריה. אפשר לעשות את זה.

"עניין לא פחות חשוב הוא מבנה האוכלוסייה: כיום יש במועצה שלי שני סוגי תושבים — גם תושבי הרחבה וגם מקומיים ותיקים, אנשי האגודה החקלאית. כחלק ממודל הקהילה ההוגנת נדרש ביטול המעמדות בתוך היישובים ויצירת חלוקת משאבים הרבה יותר שוויונית. כמובן שנדרש הידוק הקשר עם הרשויות המקומיות הסמוכות לנו".

שאול טוענת כי היא מודאגת מההבדלים בין היישובים, ולא בתוך היישובים עצמם. "לא ייתכן שמי שקרוב יותר לצלחת יסתדר", היא אומרת. "נדרשת הוגנות בחלוקת משאבים שניתנים על ידי המועצה, תוך חיזוק הקשר בין היישובים עצמם, ושמירה על הייחודיות הקהילתית של כל יישוב".

ידלין מוסיפה: "כשאבחר, אבדוק את הצרכים האמיתיים, כך שיישוב יותר חלש, יקבל יותר. דגש גדול יושם על שקיפות. ספר התקציב יהיה פרוש לעיני כולם. במקביל, אדאג לחיזוק הקשרים בתוך המועצה בין יישובים חילוניים לדתיים — זה צו השעה".

לדברי רייקין, "ראש מועצה אזורית הוא חוד חנית במאבק על החקלאות ושמירה על צביונה. יש להביא חקלאות מתקדמת ומו"פ מכל העולם לגולן, ולכל מרחב כפרי בישראל".

ידלין מסכימה: "עמידה מאחורי החקלאים מול תוכניות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (ותמ"ל), למשל, היא ערך בסיסי במועצה אזורית שמורכבת מכל כך הרבה חקלאים". גם שאול עוסקת בחקלאות: "המרכז האקדמי רופין נמצא בתחום המועצה. ברור שנדרשות תוכניות אקדמיות שיסייעו גם לאזור — לחקלאים ולתושבים אחרים". כל השלוש טוענות שחובה לקצוב את הכהונה של ראש רשות מקומית לשתי קדנציות, או עשר שנים, ולא יותר — מה שימנע בין היתר את פוטנציאל השחיתות. "ראש מועצה צריך לדעת את להמשיך הלאה ולפנות מקום לחזון חדש ולחלומות חדשים", הן אומרות. "אנחנו מתחייבות: שתי קדנציות לא יותר".

מהמועצה האזורית גזר נמסר בתגובה: "הטענות המועלות בכתבה אינן עולות בקנה אחד עם המציאות, יתרה מכך: קיים פער רב בין המציאות לדברים הנאמרים בכתבה. 

 

"להלן התייחסות מפורטת לטענות: איתנות כלכלית: המועצה זוכה כבר שנים רבות ברציפות  בפרס הניהול התקין של משרד הפנים, דבר המעיד על איתנות כלכלית, מכאן שהטענה על אי איתנות כלכלית או ש"אין כסף בקופה" אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

"הכנסות מארנונה: המועצה נהנית מהכנסות ארנונה משמעותיות הן של גופים גדולים כדוגמת משרד הבטחון, חברת החשמל, מקורות, מרכז מסחרי בילו והן של עשרות עסקים קטנים ובינוניים, מכאן שהטענה כי אין  הכנסות משמעותיות מארנונה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

"תוכנית עבודה: למועצה חזון ותוכנית עבודה מסודרים הכוללים יעדים מדידים , משימות מוגדרות ולוחות זמנים. תוכנית העבודה מפורסמת מידי שנה  באתר המועצה ובדף הפייסבוק, מכאן שכלל לא ברורה לנו הטענה כי אין תוכנית עבודה.

"פרסום ושקיפות :תקציב המועצה, הדוחות הכספיים וכל מידע המחוייב בפרסום על פי חוק מופיעים באתר המועצה. יש לציין כי המועצה זוכה לציונים גבוהים בביקורות של משרד הפנים גם בתחום זה. מכאן  שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

"שירותים לתושב: המועצה מפתחת שירותים רבים לתושב ומגדילה ומרחיבה מידי שנה את סל השירותים הרבה מעבר למקובל ברשויות מקומיות אחרות. בעקבות פעילותה הרבה והמבורכת  המועצה  אף זכתה לפני מספר  חודשים -בפעם השנייה ברציפות, בפרס האחריות החברתית היוקרתי של משרד הפנים אשר - משקף עשייה יזומה ויצירתית בתחומי החיים שונים, על מנת לספק לציבור שירותים טובים ואיכותיים. מכאן שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

"מערכת החינוך: הישגי מערכת החינוך של המועצה הינם גבוהים בהרבה מעבר לממוצע הארצי וזאת על פי מדדים אובייקטיבים של משרד החינוך הנוגעים להישגי המיצ"ב, הזכאות לבגרות- שהינם קרוב ל-% 90 ,  ומעל הכל בחינוך לערכים ותרומה לקהילה ולמדינה המתבטאים בין השאר  באחוז הגבוה מאד של מתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל ובפרסי חינוך מחוזיים וארציים בהם זוכה המועצה. כך שגם בתחום זה הדברים הנאמרים אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.

"קולות קוראים: טענה זו אינה ברורה כלל היות ומידי שנה מגישה המועצה עשרות קולות קוראים, והיא  אף אחת הרשויות הראשונות בישראל אשר יצרה מערך מיוחד להגשת ובקרה על קולות קוראים. בעקבות כך זוכה למענקים ממשרדי הממשלה המיושמים בפרויקטים לרווחת התושבים.

"פיתוח יזמות ועסקים: המועצה יוזמת, מקדמת ומשווקת עסקים רבים ומגוונים בתחומה. לא בכדי הפסטיבלים, אתרי  התיירות והכרמים בגזר הינם אתרי תיירות מבוקשים המלאים במבקרים בסופי שבוע ובחגים.מכאן שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

"שבילי אופניים: למועצה תוכנית  אב לפיתוח בר קיימא , הכוללת בין היתר פרויקט נרחב לסלילת שבילי אופניים המבוצע כבר תקופה ארוכה בשטח. רק בשבוע שעבר נחנך שביל אופניים נוסף בין ישובים במועצה, שהינו תוצר של שיתוף הפעולה המוצלח בין המועצה למשרד התחבורה, כפי שמתקיים גם עם משרדי ממשלה נוספים.מכאן שגם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#