דו"ח המרכז להגירה: גידול של 30% בתלונות של עובדים זרים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח המרכז להגירה: גידול של 30% בתלונות של עובדים זרים

בישראל שוהים כיום כ-27.5 אלף עובדים זרים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים, והם מהווים 31% מכלל מהגרי העבודה החוקיים ■ 35% מהפניות לקו החם שהוקם עבורם עסקו בהתנהלות המעסיק, ו-31% בנושא שכר ■ ומהו הענף שבו נרשמו הכי הרבה תלונות?

תגובות
עובדים זרים בשדה בנחל עוז, ב-2016
אליהו הרשקוביץ

גידול משמעותי של כ-30% נרשם ב-2017 בפניות לקו החם לעובדים זרים בהשוואה לשנה שקדמה לה, כאשר בסך הכל התקבלו 1,487 פניות - כך לפי הדו"ח השנתי של המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, המפעיל את הקו בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. בארבע השנים האחרונות התקבלו בקו החם 5,439 פניות ותלונות של מהגרי עבודה.

הקו החם הוקם ב-2012 כחלק מיישום מהלך של רשות האוכלוסין וההגירה להבאתם ארצה והעסקתם של עובדים זרים, באמצעות התקשרות חוקית עם מדינות המוצא בהסכמים בילטרליים. עד עתה נכנסו לישראל כ 37 אלף עובדים ועובדות במסגרת הסכמים אלה, מתוכם כ-28 אלף שהו בישראל בסוף 2017.

בקו החם, הפועל בימים א'-ה' בשעות 16:00-9:00, פועלים 11 מתורגמנים, אשר יושבים בישראל ובעולם ונותנים שירות בשבע שפות: תאית, בולגרית, רוסית, רומנית, נפאלית, סינית וסינהלית (אחת השפות הרשמיות בסרי לנקה). עובד המתקשר לקו נענה על ידי מתורגמן המקבל ומתעד את הפניות, ואלה מועברות לטיפול גורמי האכיפה ברשות ההגירה ומשרד העבודה באמצעות מערכת ממוחשבת. תלונות מיוחדות מועברות לטיפול המשטרה כמו גם לגורמי אכיפה שונים ברשות האוכלוסין ובמשרד הרווחה.

35% מהתלונות לקו החם ב-2017 היו בנושאי התנהלות המעסיק/לשכות כוח האדם, ו-31% בנושא שכר. רוב תלונות השכר התייחסו לשכר שאינו משולם בהתאם לחוק (פחות ממינימום), להלנות שכר או לניכויים לא מותרים משכר העובדים. חלק גדול מהפניות הגיעו מעובדים שביקשו לדעת על שינויים בשכר המינימום.

39% מהפניות היו בקשה למידע. תלונות אחרות נגעו לזכויות בעבודה, חידוש אשרות השהייה, תנאי מגורים, מעבר בין מעסיקים, איתור העובד על ידי קרובי משפחה, וכן נושאי בטיחות בעבודה כגון שימוש בחומרי הדברה ללא מיגון.

לדברי ד"ר נלי כפיר, מנהלת תחום המחקר במרכז להגירה בינלאומית ולקליטה, הנתונים הנאספים מ-2012 מאפשרים לבצע מעקב אחר מצב העובדים הפונים בפילוחים שונים ואחר מגמות שונות. לפי הנתונים, בענפי הסיעוד והבניין העובדים פונים לקו החם בשיעורים גדולים יותר לעומת עובדים בענף החקלאות, ותלונות בנושאי שכר הן המרובות ביותר בענף זה. ד"ר כפיר מוסיפה כי לצד המגמה החיובית של עלייה במודעות העובדים לשמירה על זכויותיהם, ניתן להעריך שישנם עובדים נוספים שזכויותיהם נפגעות אך אינם פונים לקו החם.

ארנון מנטבר, היו"ר והמייסד של המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, אומר כי "מספר הפניות הגדול מעיד על חשיבותו וביסוסו של הקו החם, הפועל כיום ככתובת מרכזית לעובדים המגיעים לישראל באמצעות הסכמים בילטרליים".

.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לסוף 2017 שוהים בישראל 27,511 עובדים זרים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים, ושיעורם מקרב כלל מהגרי העבודה עולה בהתמדה. כך, ב-2014 שיעורם היה 18%, ב-2015 - 22%, ב-2016 - 28% וב-2017 הגיע שיעורם של העובדים בעלי האשרה ל-31% מכלל מהגרי העבודה.

רוב העובדים מגיעים לתחום החקלאות, רובם מתאילנד ומיעוטם מסרי לנקה. לתחום הבניין מגיעים בעיקר ממולדובה אך גם מבוגלירה ורומניה, וכן מעטים מסין. לתחום הסיעוד הגיעו רק 80 עובדים, לרוב נשים, רבים מנפאל ומיעוט מסרי לנקה.

ב-2018 צפויים להגיע במסגרת הסכמים בילטרליים כ-6,000 מהגרי עבודה בענף החקלאות וכ-8,000 מהגרי עבודה נוספים בענף הבניין. ההסכמים האלה צימצמו באופן משמעותי את גביית דמי התיווך הבלתי חוקיים, וכתוצאה מכך עלות ההגעה לישראל ירדה מעשרות אלפי דולרים למאות בודדות של תשלומים מותרים. במסגרת ההסכמים, נחסכו עד היום רק בענפי החקלאות והסיעוד יותר מ-190 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#