"עמק הסיליקון של ישראל" בסכנה: קצינים ב-8200 לא רוצים להגיע לדרום - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עמק הסיליקון של ישראל" בסכנה: קצינים ב-8200 לא רוצים להגיע לדרום

המדינה השקיעה 300 מיליון שקל בהכשרת שטח לקרית המודיעין בנגב - אך קצינים רבים מתנגדים למעבר והתוכנית תקועה ■ חשש בצבא: הקצינים יעדיפו לעזוב לשוק הפרטי במקום לעבור ■ צה"ל: "המעבר יתבצע כמתוכנן"

248תגובות
עיר הבה"דים מהאוויר, 2016
דובר צה"ל, מתוך יוטיוב

זו היתה אמורה להיות המנה העיקרית והחשובה ביותר בפרויקט הגרנדיוזי שהיה משנה את פני הנגב, "צה"ל דרומה": בניית קרית המודיעין באזור צומת שוקת, ומעבר של כ–19 אלף חיילים ואנשי קבע לנגב אליה. אבל שלב זה, הרביעי והאחרון בתוכנית, תקוע ומאיים על הצלחת הפרויקט כולו.

למרות התכנון המוקדם לבצע אותו ב–2018, זה לא יקרה השנה וגם לא בקרוב. סימן שאלה גדול מרחף על המהלך הזה והוא מעורר חשש שמא החזון להפוך את הנגב ל"עמק הסיליקון" הישראלי לא ייצא לפועל. הסיבה: התנגדות של משרתי הקבע בחיל המודיעין לעבור ללקית — הסמוכה למועצה המקומית לקיה, הממוקמת בין מיתר לעומר. כל זה קורה לאחר שהמדינה כבר השקיעה כ–300 מיליון שקל בהכשרת השטח המיועד להקמת קרית המודיעין בנגב.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

א מדובר בשביתה או סרבנות, אלא בהבנה של שני ראשי אמ"ן האחרונים, סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי ואלוף הרצי הלוי (המיועד להתמנות בקרוב לאלוף פיקוד הדרום), שלמעבר עלולות להיות השלכות קשות על אנשי קבע רבים בחיל, שיעדיפו לעזוב את הצבא. בחיל המודיעין נעשו סקרים, שמהם קיבלו בצה"ל את הרושם כי המעבר לנגב עלול לגבות מחיר של אובדן אנשי מודיעין מצטיינים שלא יהיו מוכנים לעשות את המעבר — לא לגור בנגב, ולא לנסוע כל יום מהמרכז לנגב ובחזרה. מדובר באנשי קבע שכבר כיום נאבק צה"ל במטרה לשמר אותם בצבא לנוכח הפיתויים הגדולים שמחכים לכם בשוק האזרחי, בעיקר בחברות ההיי־טק.

תקועים בשום מקום

"ברור שלא נוח לשנות תוכניות בגלל כמה אנשים, אבל מדובר באנשים שיש להם ביקוש גדול בשוק הפרטי והם יכולים בקלות לעזוב", אומר גורם ממשלתי בכיר. "צריך לזכור שהיתרונות הגדולים של צה"ל הם בחיל האוויר וחיל המודיעין, לכן צריך לנהל את האירוע הזה בצורה נכונה כדי שהמודיעין שלנו לא ייפגע".

רכבת ללקית ב-2.4 מיליארד שקל

אמנם בצה"ל מקובל שאנשי קבע נודדים מדי פעם עם משפחותיהם ברחבי המדינה בגלל אילוצי השירות, אך ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות של המודיעין התופעה נפוצה פחות. הבסיסים המרכזיים של החיל נמצאים באזור המרכז, בעיקר בגלילות (שם נמצאת מפקדת יחידה 8200) — כמה מאות מטרים מהסינמה סיטי, קניון שבעת הכוכבים וכל מה שיש למרכז להציע לאנשי הקבע ולמשפחותיהם.

אמנם גם בבאר שבע יש בתי קולנוע וקניונים, וגם בית חולים, אוניברסיטה ואפילו פארק היי־טק חדש, אלא שמיקום קרית המודיעין באזור צומת שוקת נתפש בחיל המודיעין כהרעת תנאים משמעותית. לא ברמה של המתקנים — אלה אמורים להיות חדישים ומתקדמים, להבדיל מהתשתיות המיושנות (חלקן מימי הבריטים) באזור גלילות. המיקום של קרית המודיעין בלקית נתפש כ"חור" מרוחק ומנותק מדי מבאר שבע, אף שהוא מרוחק ממנה כעשר דקות נסיעה.

עיר הבה"דים
עופר וקנין

בחודשים האחרונים נערכו כמה דיונים בין נציגי הממשלה לראשי צה"ל ומשרד הביטחון במטרה לפתור את הפלונטר ולמצוא פתרון שיאפשר את קידום הפרויקט. סגן הרמטכ"ל כוכבי תיאר בדיונים את חששו מפני האפשרות שאנשי קבע מצטיינים יעזבו את הצבא עקב המעבר ללקית. בין השאר, העלו נציגי צה"ל את בעיית התחבורה והיעדר רכבת ללקית. שר האוצר, משה כחלון, הביע בדיון הסכמה לטפל בבעיית התחבורה ולתקצב הקמת רכבת למקום. בשלב הראשון הוא הציע לממן את התכנון בכ–100 מיליון שקל, ובהמשך את הקמת הרכבת ללקית בכ–2.4 מיליארד שקל. כחלון רואה בכך השקעה עתידית בנגב, ומעריך שהיא תתרום להתפתחות המקום ויישובי האזור. נציגי צה"ל הודיעו בדיון כי יבחנו את הרעיון וישיבו עליו בהמשך.

ואולם בינתיים הם העלו רעיון אחר: לשנות את התוכנית המקורית ולבנות את קרית המודיעין בכניסה הצפונית לבאר שבע. שינוי כזה, לטעמו של כוכבי, יכול לרכך את ההתנגדות של אנשי הקבע לעבור לנגב ויפחית את הסיכון של אובדן כוח אדם מוכשר ואיכותי לחיל המודיעין.

בממשלה הדעות חלוקות. בעוד שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ומנכ"ל משרדו, אודי אדם, מחזיקים בדעה שיש להתקדם לפי התוכנית המקורית, בלשכת ראש הממשלה, נשמעים קולות אחרים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, תומכים בשינוי התוכנית ובבניית קרית המודיעין בכניסה הצפונית לבאר שבע, כאשר כל אחד מהם מספק נימוק אחר. גרונר סבור כי לא כדאי לקחת את הסיכון של עזיבת אנשי קבע מצטיינים והחלשת יחידות העלית של חיל המודיעין, ואילו שמחון סבור כי התועלת הכלכלית לבאר שבע תהיה גדולה יותר אם קרית המודיעין תיבנה ממש בכניסה לעיר.

אלא שהפתרון הזה נתפש אפילו בעיריית באר שבע כבעייתי ובלתי־ישים. רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע, רצה בעבר שקרית המודיעין תיבנה בעיר, אך כיום הוא מתנגד לכך. ראשית, משום ששינוי כזה ידחה לזמן בלתי־ידוע את העברת בסיסי המודיעין לנגב, ושנית, משום שהוא יחבל ביכולת ההתפתחות של באר שבע לכיוון צפון. הצבת בסיס צבאי גדול בכניסה תגרום לתנועת כלי רכב גדולה ולעומס תחבורתי שיפגע בעיר.

עיר הבה"דים
עופר וקנין

דנילוביץ' זועם על העיכוב בקידום הפרויקט משום שהוא מחבל בחזון המשותף שלו ושל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להפוך את באר שבע לבירת הסייבר ולמטרופולין שעתידה מבוסס על תעשיות מתקדמות ואוכלוסייה משכילה ואיכותית.

"אם הנגב טוב ליבמ, דל ולוקהיד מרטין - ראוי שגם 8200 יגיעו לכאן"

העברת קרית המודיעין לנגב היתה אמורה להיות השלב הרביעי והאחרון בפרויקט. קדמו לו העברת בסיס וטייסות תובלה מנתב"ג לנבטים, הקמת קרית ההדרכה (עיר הבה"דים) סמוך לצומת הנגב, והקמת קרית התקשוב בסמוך לפארק ההיי־טק בבאר שבע. שני השלבים הראשונים בוצעו במלואם. השלב השלישי ייצא לדרך כנראה עד סוף 2018, ומה שתקוע הוא מה שהוגדר כגולת הכותרת של הפרויקט: הקמת קרית המודיעין.

הפרויקט היה אמור לקדם שתי משימות מרכזיות: פינוי שטחים יקרים במרכז כדי שניתן יהיה לקדם בהם תוכניות בנייה, ופיתוח הנגב וחיזוקו. מטרות נוספות היו לספק לצבא בסיסים ומתקנים מתקדמים וחדשים וגם לתפוס שטחים מרכזיים בנגב כדי למנוע השתלטות של בדואים עליהם.

הרצי הלוי
מוטי מילרוד

חיזוק הנגב נתפש כמשימה אסטרטגית. הוא מתבסס על תפישה שלפיה אין משמעות לבניית עוד ועוד דירות וקניונים ללא יצירת אזורי תעסוקה מתקדמים ומותאמים לעידן הטכנולוגי. פארק ההיי־טק שהוקם בעיר (סמוך לאוניברסיטת בן־גוריון ולתחנת הרכבת) הוא נדבך מרכזי בחזון הזה. חלק מהחברות שהגיעו לשם עשו זאת בידיעה שמדובר בפרויקט רחב, שכולל גם את בניית קרית התקשוב וקרית המודיעין של צה"ל באזור.

החיבור בין היחידות הטכנולוגיות של הצבא להיי־טק הישראלי ברור ומוכח, ויצירת זיקה ביניהם מספקת מגוון רחב של אפשרויות לאנשי קבע שהיו אמורים לעבור לגור באזור — הן במציאת עתיד תעסוקתי בשוק הפרטי והן בהיצע מקומות עבודה הולם לבני ובנות זוגם, מה שעשוי להשאיר אותם לגור בנגב.

מי שעמדה בראש מינהלת המעבר של חיל המודיעין לנגב ופרשה מאז, אל"מ במיל' רותי שוהם, הגדירה בנובמבר 2011 בראיון ל"ידיעות אחרונות" את המשמעות של המהלך לנגב: "שלא כמו בסיס ההדרכה, קרית המודיעין תטביע חותם חברתי וכלכלי על הנגב. אנשי היחידות הטכנולוגיות לא יגורו במחנה. הם ינהלו את חייהם בקרב האוכלוסייה. הם יהיו מעורבים, הם ידרשו רמה גבוהה של חינוך, בריאות, תשתיות תעסוקה. הם יצרכו תרבות, בילוי, נופש. מול עלות הקמת הקריה צריך לחשב את התועלת ממעבר של אלפי אנשי טכנולוגיה, מן המבריקים בארץ, לנגב".

דנילוביץ' בנה במיוחד על התועלת הזאת ודיבר עליו בכל נאום שלו בשנים האחרונות. אלא שהקפאת הפרויקט שינתה מאוד את הטון שלו בנאומיו בחודשים האחרונים. הוא מרבה לתקוף את הצבא שמתמהמה ותוקע את הפרויקט, ומותח ביקורת על הממשלה שנכנעת למה שהוא מזהה כתכתיב של צה"ל.

עיר הבה"דים
עופר וקנין

בנאום שנשא לפני כמה ימים לרגל השקת הבניין השלישי בפארק ההיי־טק של העיר אמר: "זה יום חשוב, אבל אני חושש מההחמצה. העתיד של המדינה טמון בנגב. הוא מהווה 65% משטחי המדינה, אבל חיים בו רק 8.5% מתושבי המדינה. יש דבר הזוי שאני לא מבין, של המעבר של יחידות המודיעין, ששקדנו עליו שנים רבות. לפני 11 שנים הוחלט שהן יעברו ושזה יהיה העוגן המרכזי שיביא לכאן את החברות ההיי־טק הבינלאומיות. המדינה קיבלה החלטה היסטורית להפוך את הנגב למרכז ידע בינלאומי. זה היה צריך לקרות, אבל אנחנו בעיכוב דרמטי. העירייה עשתה את מה שהיא צריכה לעשות, האוניברסיטה עשתה, המגזר העסקי עשה, והחברות מכל העולם שבאו לכאן עשו".

דנילוביץ' הוסיף: "דווקא העוגן שצריך למנף כאן את הכל, המוחות היצירתיים של המדינה עדיין לא נמצאים כאן. למה? כי חלק מהאנשים, ודווקא לא בדרג הפוליטי, חושבים שזה צבא שיש לו מדינה. רגע לפני היציאה למכרז בלקית, שנמצאת שלוש דקות מבאר שבע, אחרי שהמדינה השקיעה 300 מיליון שקל בתכנון — באים ואומרים לנו: 'רגע, אולי נקים את זה באזור באר שבע, אולי בלהבים'. זאת אחת השערוריות הגדולות בתולדות המדינה. אני מקווה שראש הממשלה ישים לזה סוף".

בנאום אחר שנשא בכנס של TheMarker באוניברסיטת בן־גוריון בנובמבר 2017, אמר דנילוביץ': "אם באר שבע והנגב טובים ליבמ, דל, דויטשה טלקום ולוקהיד מרטין — אז באר שבע והנגב ראויים גם ש–8200 יגיעו לכאן".

"חיל המודיעין מפונק"

אביב כוכבי
גיל אליהו

בניסיון לפתור את המשבר ולקדם פתרון, נערכה לפני כמה שבועות פגישה בהשתתפות ראש הממשלה, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, סגנו כוכבי, כחלון ושר התחבורה ישראל כ"ץ. אנשים שהשתתפו בפגישה התרשמו שהצבא אינו מדבר בקול אחד: בעוד איזנקוט תומך בתוכנית המקורית לבנות את קרית המודיעין בלקית, כוכבי מתריע שוב ושוב שהדבר יפגע בחיל המודיעין ולכן חותר לשינוי היעד ולבניית קרית המודיעין סמוך לבאר שבע.

לדברי אותו גורם ממשלתי בכיר, "הצבא יעשה בסופו של דבר מה שיגידו לו, אבל נכון לשמוע את הערותיו ולתת להם מענה. הסוגיות שהוא מעלה הן מקצועיות וענייניות, ולאף אחד אין עניין שיכולות המודיעין ייפגעו כתוצאה מהמהלך הזה".

גורם המעורב בפרויקט טוען מנגד כי "לא ברור מה הצבא רוצה. הוא חושב שזו תוכנית כבקשתך? יש תוכנית ממשלתית שהתקבלה ואושרה ועברה את כל האישורים הסטטוטוריים וצריך ליישם אותה. העברת קרית המודיעין למקום אחר תגרום עיכוב של עוד חמש שנים. חיל המודיעין מפונק, רוצה להישאר בהרצליה וגלילות, בחיים הטובים של המרכז. זה מעורר שאלה מי קובע - הדרג המדיני או הצבאי".

מצה"ל ומשרד הביטחון נמסר: "צה"ל רואה במעבר מהלך אסטרטגי ולאומי חשוב שההחלטה לגביו כבר התקבלה והוא מבוצע הלכה למעשה. במסגרת זו צה"ל כבר החל במעבר של מספר רב של יחידות דרומה וקרית ההדרכה פועלת בתפוקה מלאה ורחבה כבר תקופה ארוכה. במהלך כולו צפויים לעבור עשרות אלפי משרתים דרומה.

"בהתייחס לקרית המודיעין, עמדת צה״ל ברורה ואחידה כי זו תקום במרחב צומת שוקת־לקית עם השלמת מענה הולם בהיבטי מעטפת התחבורה, משאבי אנוש והמגורים, עבור המשרתים הרבים הצפויים לעבור דרומה ועבור אלה שכבר עברו. בצה״ל לא קיימת מחלוקת ויש הסכמה מלאה בנושא. יש עמדה ברורה ומתוקפת שנמסרה לדרג המדיני מתוך מגמה ברורה לקדם את הנושא מוקדם ככל הניתן. במסגרת התהליך נבחנים היבטים שונים באמצעים מגוונים, ובהם גם שימוש בסקרים פנימיים להבנת עמדות המשרתים ובחינת חלופות מענה לצורכיהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#