מחקר חדש: רבים מהיזמים שפתחו עסק לאחר שלא יכלו עוד לעבוד כשכירים - מרוויחים יותר אך לא מרוצים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר חדש: רבים מהיזמים שפתחו עסק לאחר שלא יכלו עוד לעבוד כשכירים - מרוויחים יותר אך לא מרוצים

רובם היו שמחים לתת את המפתחות למישהו אחר ולחזור לחממה שסיפק להם הארגון, גם אם ירוויחו פחות

15תגובות

>> א' עבד יותר מ-20 שנה בתעשייה האווירית עד שפוטר מתפקידו. מכיוון שסיכוייו להיקלט במקום עבודה אחר היו קטנים, החליט בעל כורחו להפוך לעצמאי. כיום, שלוש שנים וחצי לאחר מכן, הוא מרוויח פי ארבעה ממשכורתו הקודמת, שלא היתה טובה מאוד. אפשר היה לצפות כי הוא יהיה מרוצה מפרק ב' בחייו - אבל הוא לא.

"בתעשייה האווירית סגרו את המפעל לשבועיים בכל קיץ, ולפחות פעמיים בשנה היינו יוצאים לחופשות ארוכות נוספות", סיפר א'. "מאז שיצאתי לעצמאות לא לקחתי לעצמי יום חופש אחד. הייתי שמח לחזור לתפקידי הקודם אף שהרווחתי פחות". א' לא לבד. באחרונה סיים ד"ר איל יניב, חוקר ומרצה מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן שמתמחה ביזמות, מחקר חדש שסקר קרוב ל-300 יזמים מתחומים שונים, גברים ונשים מרחבי הארץ. גילם הממוצע היה 45, והמשותף לכולם היה שהקימו עסק עצמאי רק אחרי שפוטרו מעבודתם כשכירים. משמעות הפרופיל המשותף: אין מדובר באנשים שחלום חייהם מאז ומתמיד היה להקים סטארט-אפ. הם הקימו עסק פשוט כי לא היתה להם עבודה.

המסקנה הראשונה העולה מן המחקר מפתיעה: שיעור גבוה בין היזמים היה שמח לשוב על עקבותיו אל החממה הארגונית הבטוחה, גם אם הוכיח לעצמו כי כלכלית הוא מצליח יותר מאי פעם.

מרוויחים יותר, נהנים פחות

את המחקר החל ד"ר יניב כבר ב-2006. הוא חילק שאלונים לקבוצה שכללה יותר מ-600 יזמים שהגדירו את עצמם כיזמי אילוץ. מתוך השאלונים שחזרו נדגמה קבוצת מחקר בת 287 איש מתוכם 228 גברים ו-59 נשים. השאלונים התבססו כולם על דיווח עצמי והיזמים לא התבקשו לנקוב במספרים אלא לתת מידע השוואתי.

כך למשל שאל יניב אם מצבם הכלכלי השתפר יחסית להיותם שכירים, אם העסק שלהם מצליח יותר מזה של המתחרים, אם התוצאות התממשו יחסית לציפיות שלהם וכדומה.

מן התוצאות עלתה שביעות רצון כלכלית גבוהה. 56% מבין היזמים טענו כי הם מרוויחים כיזמים יותר מאי פעם בחייהם השכירים. הציון הממוצע שנתנו היזמים לשביעות רצונם היה ציון גבוה: 3.87 על סקלה של 1 עד 5.

ניתן היה לצפות, אם כן, כי העלייה ברמת החיים תניח את דעתם של היזמים בעל כורחם שהרי לא נפלו מן הפח אל הפחת, אלא שמסתבר שלא. "בניגוד ליזמי בחירה המונעים על ידי האדרנלין, תחושת העצמאות והחידוש שמשלמים בשמחה את מחיר היזמות שכולל שעות עבודה ארוכות, לחץ, היעדרויות מהבית ופגיעה בזמן הפנוי, הרי שיזמי האילוץ מרגישים שהיזמות פוגעת באיכות חייהם יחסית לשנותיהם כשכירים. א' אולי מרוויח יותר אבל יש לו פחות זמן לעצמו. מדובר במחיר שהוא היה מעדיף שלא לשלם".

גם אם הוא מרוויח פי 4?

"מחקרים רבים כבר הוכיחו שכסף לא הופך אדם למאושר יותר. יזמי אילוץ מוכנים לוותר על הכנסה תמורת מה שהם מגדירים כאיכות חיים".

את ההבדל בין יזמי הבחירה והאילוץ מצא יניב בהגדרת המוטיווציה של היזם מול נושא כמו תשוקה. "מעניין היה לגלות שאין מתאם גבוה בין המוטיווציה של היזם ובין התשוקה האמיתית שלו", הוא אומר. "המוטיווציה של יזמי האילוץ היא להביא פרנסה הביתה. התשוקה שלהם לא בהכרח נמצאת בעסק שהקימו".

מה בעצם המשמעות של הנתונים האלה?

"שחלק גדול מיזמי האילוץ לא באמת שמח מהמקום שאליו הגיע. הם נמצאים שם ומצליחים במונחים אובייקטיבים, אבל היו מעדיפים להיות במקום אחר".

וזה משהו שכדאי לדעתך לטפל בו?

"בהחלט. אם גורמים שעוסקים בסיוע ליזמים, בעיקר כשמדובר בעסקים קטנים ולא טכנולוגיים, היו ממשיכים ללוות אותם אחרי שעזרו להם לגייס הלוואה או לכתוב תוכנית עסקית, ניתן היה 'לחנך' את היזמים לטפל גם ברמת איכות החיים שלהם. ברור לכולנו שרמת ההישגים גבוהה יותר והשחיקה נמוכה יותר כשיזם נהנה מביטחון עצמי, מתחושת יכולת אישית ומרצון אמיתי להיות במקום בו הוא נמצא. את הדברים האלה ניתן לחזק.

"ראוי שמרכזי מט"י או קרנות סיוע ידעו שיזמי האילוץ הם בעלי מבנה נפשי שונה מיזמי הבחירה ושכדאי להתייחס לשמירה על איכות החיים של היזם כחלק בלתי נפרד מן הייעוץ העסקי. בתהליך מנטורינג, קואוצ'ינג, או בסדנאות שונות, חשוב לדבר לא רק על נושאים כמו שיווק או פיננסים, אלא גם על הצורך לקחת חופש או להיות יותר עם המשפחה במקום להישאב לחלוטין לעסק".

מנהלים לשעבר לא רוצים לחזור לאחור

נתון מעניין נוסף עולה ממחקרו של יניב. יזמים שהיו בתפקידי ניהול בעברם כשכירים נטו פחות מאחרים לשאוף לחזור לחייהם הקודמים. "אנחנו יודעים שמנהלים ויזמים חולקים פעמים רבות את אותן תכונות", אומר יניב. "מנהל הוא סוג של יזם פנימי שפועל בתוך הארגון, לכן למי שהיה מנהל בעבר קל יותר בתוך הפורמט העצמאי, מה גם שמנהלים רגילים בתנאי לחץ, שעות עבודה ארוכות והיעדרויות מהבית".

האם יש הבדל בין נשים לגברים במה שקשור לתפישת היזמות?

"מן המחקר הזה קשה לדעת כי מדגם הנשים היה קטן, אבל לא נראו הבדלים משמעותיים בין המינים".

מי הם יזמי האילוץ שלא רצו בשום אופן לחזור לימי השכירות?

"אלה שחשו שרמת חייהם עלתה ואיכות חייהם לא נפגעה במקביל. מי שהיה שכיר בעבר והפך לעצמאי שגם מרוויח יותר וגם נמצא יותר בבית, לא ירצה לחזור לאחור. אלה האנשים שיגידו: מכתב הפיטורים היה מכה קשה אבל טוב שקיבלתי אותה. יזמים אחרים שהפריחו את העסק אבל לא הצליחו לשמור על איזון בין העסק וחייהם הפרטיים יהיו פחות מרוצים".

האם הנתונים ייחודיים לישראל?

"הממצאים אינם ייחודיים לישראל. בעת ששימשתי כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, ב-2008-2009 נחשפתי למספר רב של אמריקאים שמצאו את עצמם מקימים עסק בעל כורחם, מסיבות דומות לאלה של עמיתיהם הישראלים. רבים מהם גם מצליחים בעסק החדש, אך עדיין מעדיפים לחזור לשמש כשכירים.

"הסבר מעניין הציעה לי עובדת של מרכז Rock ליזמות בהרווארד. לטענתה גם מבחינה כלכלית לא חל בעצם שיפור במצבם, מכיוון שאם מביאים בחשבון את מספר השעות שעל היזמים הללו להשקיע, ההכנסה הממוצעת שלהם לשעה אולי אף ירדה. לא בדקנו את ההשערה הזאת, אך היא מציעה כיוון מעניין".

yazam@themarker.com

***יזמות אילוץ

ההחלטה להיות יזם נובעת מכורח (פיטורים, קושי במציאת תפקיד כשכיר) המוביל להקמת מיזם עצמאי

***יזמות בחירה

ההחלטה להיות יזם נובעת מתשוקה פנימית (שאין לה קשר לאלטרנטיבות כשכיר) להוציא לפועל מיזם עצמאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#