מספיק לדבר - תקימו גנים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מספיק לדבר - תקימו גנים

גם ב-2011: לחזור לעבודה או לקחת מטפלת - דילמה נשית

תגובות

>> גבוהה גבוהה מדברת הממשלה על נטרול החסמים העומדים כיום בפני אוכלוסיות שמנסות להיכנס לשוק העבודה. הקשר בין הכוונה למעשה לעתים רחוק במיוחד. קחו לדוגמה את אחת האוכלוסיות המתקשות: אמהות לתינוקות או ילדים קטנים.

נכון שברוב המשפחות יש גם אבא, אלא שגם האב התומך ביותר לא זקוק פיסית לחופשת לידה וגם לא מניק. הרוב המוחלט של הגברים חוזר בקלות למקום עבודתו, בעוד האם הטרייה נהפכת למטפלת הכמעט בלעדית. חודשים חולפים, וכשהיא מבקשת לחזור היא מגלה לעתים קרובות שאת רוב משכורתה תעביר ישירות לגננת או מטפלת - מאחר שמשכורת אשה, גם בישראל 2011, נחשבת עדיין משכורת שנייה, אז מתחילה ההתלבטות האמיתית: לשוב לעבודה ולשלם מחיר גבוה, תרתי משמע, או פשוט להישאר בבית.

אם אין לקרייריסטית בפוטנציה משכורת טובה, אמביציה מקצועית ומערכת תמיכה הכוללת בן זוג שיעזור לה לצאת בכל מקרה מהבית, היא עלולה לדחות את החזרה. מי נפגע? כולם. המשק לא מרוויח ידיים עובדות, למשפחה אין הכנסה נוספת, האשה שנותרת עקרת בית לאורך זמן נהפכת ללא רלוונטית, וכשיגדלו הילדים כבר לא יהיה מי שיקבל אותה בחזרה לעבודה.

פתרונות יש: גני ילדים בסבסוד המדינה, או לחלופין החזר הוצאות מטפלת. ואולם הניסיון להביא את מדינת ישראל להחזיר הוצאות אחרי פסק דין ורד פרי מאפריל 2009 נחל כישלון חרוץ, על אף החלטת בג"ץ. ברשות המסים נעמדו על הרגליים האחוריות והנושא מוסמס עד שירד מסדר היום. דווקא בנושא הגנים חלה התקדמות מסוימת. על פי נתוני נעמ"ת, המפעילה עם ויצ"ו את הגנים המסובסדים תחת משרד התמ"ת, מגיעים למעונות 100 אלף ילדים בשנה בגילאי 0-3, מתוכם כ-77 אלף ילדים לאמהות עובדות. המחירים, לפי נעמת, סבירים: 1,800 שקל לתינוק וכ-1,350 לפעוט. החל בהכנסה בת 5,000 שקל לנפש בחודש מתחיל סבסוד מסוים: ילדי רווחה, כפי שהם נקראים שם, משלמים 350 שקל בחודש. זה נשמע מצוין, אך אליה וקוץ בה: רק שליש מכלל ילדי ישראל בטווח הגילאים הזה מתקבלים למעונות האלה.

למה? אין מבנים והביקוש גבוה מדי, אומרים בנעמת, הרבה יותר מההיצע, הגנים מלאים עד אפס מקום ורשימות ההמתנה ארוכות. מה עושים האחרים? במקרה הטוב יש סבתא פנויה. במקרה הפחות טוב יש אמא, במקרה הרע מכניסים יד לכיס ומשלמים 2,500-4,500 שקל לילד בחודש, לגן פרטי או למטפלת. ושוב המעגל: האם בסכום הזה היציאה לעבודה באמת משתלמת?

ביולי 2009 שמעה הממשלה את שוועת ההורים. בהחלטה שאמורה היתה להיכנס לתוקף כבר ב-2010 (הפתעה - היא לא נכנסה, אולי בסוף 2011), הוקצו 320 מיליון שקל לנושא. החלוקה הולכת ככה: 180 מיליון שקל יינתנו לצהרונים להגדלת מספר הילדים והכפלת גובה הסבסוד, ו-110 מיליון שקל יועברו למעונות היום. אך שימו לב להחלטה: 75 מיליון שקל אמנם ניתנו להעמקת הסבסוד, אך רק 35 מיליון שקל הועברו עבור בנייה או הסבת מבנים עבור גנים חדשים. המשמעות: מספר הילדים בכל גן לא יוכל לגדול באופן משמעותי, פשוט מאחר שאין מספיק מבנים להכיל את כל הילדים שזקוקים לגנים כאלה.

נדמה כי מים רבים יזרמו בירקון עד ששאלת הטיפול היומי בקטנטנים תרד מסדר היום. הממשלה מכירה היטב את החסמים - אך הדרך להסרתם עוד רחוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#