שר התמ"ת: אפעיל צו הרחבה להגדלת שכר המינימום בלי הסכמת האוצר - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר התמ"ת: אפעיל צו הרחבה להגדלת שכר המינימום בלי הסכמת האוצר

(עדכון) ברוש: "הדאגה של שטייניץ לפגיעה בכושר התחרותיות תמוהה - לאחר שאישר גזרות ב-7 מיליארד שקל" ■ גם שרגא ברוש תקף את התנגדות האוצר להעלאת שכר המינימום ל-4,300 שקל בחודש וקורא לשר האוצר "להפסיק עם התגובות הפופוליסטיות"

81תגובות

שר התמ"ת, פואד בן אליעזר, אמר בשיחות סגורות כי אם שר האוצר, יובל שטייניץ, לא יצטרף אליו, הוא יפעל להגדלת שכר המינימום במגזר הציבורי לבדו מ-3,850 שקל ל-4,300, באמצעות הפעלת צו הרחבה, כפי שהחוק מאפשר לו.

כידוע הודיעו הבוקר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, על הגדלת שכר המינימום במגזר העסקי בשתי פעימות, השנה ובשנה הבאה, מ-3,850 שקל ל-4,300 שקל.

בן אליעזר קרא לשטייניץ להצטרף אליו. באוצר אמרו לאחר שבדקו את הנושא עם יועצים משפטיים, כי בן אליעזר אינו יכול להפעיל בצו הרחבה את החלת חוק שכר מינימום על המגזר הציבורי. עלות הפעלת חוק שכר מינימום על המגזר הציבורי לקופת המדינה היא 1.5 מיליארד שקל.

ברוש:דאגתו של שר האוצר לפגיעה בתחרותיות - תמוהה

שרגא ברוש תוקף את התנגדות האוצר להעלאת שכר המינימום ל-4,300 שקל בחודש וקורא לשר האוצר "להפסיק עם התגובות הפופוליסטיות".

ברוש, המכהן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים אמר כי "קצת תמוהה בעיני בלשון המעטה דאגתו של שר האוצר לפגיעה בכושר התחרות של המגזר העסקי. הרי רק לפני שלושה ימים אישר שר האוצר תקציב שבו כלול סכום של שבעה מיליארד שקל של גזרות כלכליות על הציבור, שמתוכם כ-4 מיליארד שקל על המגזר העסקי. אז לא עזרו טענתנו ושר האוצר סירב להבין את הפגיעה בכושר התחרות. והיום, על חשבון משתכרי שכר מינימום הפגיעה ברורה לו.

"טוב יעשה שר האוצר באם יפסיק עם תגובות פופוליסטיות ופשוט ידאג לחלשים מצד אחד ולשמירת כושר התחרותיות מצד שני".

האוצר מתנגד להסכם ברוש-עיני

מוקדם יותר היום נודע כי משרד האוצר מתנגד, כצפוי, להסכם של עופר עיני ושרגא ברוש, להעלאת שכר המינימום במשק בשתי פעימות ל-4,300 שקל. ההסכם בין יו"ר ההסתדרות ובין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הביך מאוד את שר האוצר וצמרת משרדו. האוצר ידוע מזה עשרות שנים, יחד עם בנק ישראל, כמתנגד שיטתי ועקבי קודם לעקרון קביעת שכר מינימום בישראל ואחרי כן לכל הצעה להעלאת שכר המינימום.

בהודעה שפירסם אתמול האוצר נאמר כי "בעת שהמשבר העולמי עדיין לא חלף, כאשר שיעור האבטלה במדינות רבות בעולם מאמיר וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב, אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה במגזרי התעשייה והאבטחה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה. מהלך זה צפוי לפגוע בתחרותיות של המשק הישראלי במיוחד בתקופה של התחזקות המטבע המקומי".

האוצר שכח לציין בהודעתו כי בקופת המשרד יש עתה 12 מיליארד שקל עודף מגביית מסים מהציבור ב-2010, וכי הוא מתעלם בשיטתיות מהבטחות שנתן בשעתו לציבור כי כשמצב הקופה הציבורית ישתפר, יבטל שורה ארוכה של העלאות מסים שיזם (מע"מ, ביטוח לאומי, דלק, סיגריות, אלכוהול).

בהודעת האוצר נטען כי, "מדיניות הממשלה בשנתיים האחרונות, לצד נקודות החוזקה של שוק העבודה בישראל, הביאו לירידה עקבית וחדה באבטלה ולהעלאת שיעור המועסקים במשק. תודות למדיניות הממשלה ולהחלטות בנק ישראל עמד המשק הישראלי באתגרים הבינלאומיים והכלכלה הישראלית צלחה באופן מכובד את המשבר הכלכלי העולמי".

בהתייחס למהלך של עיני-ברוש, שבא לצמצם את הפערים החברתיים בישראל, מנסה האוצר, הטוען מסורתית לפעולות להקטנת הפערים בחברה, לגלגל חזרה את הכדור למגרשה של ההסתדרות. לדברי האוצר, "כחלק מהצעדים לצמצום הפערים במשק, האוצר מבקש להודיע, כי בהמשך ובכפוף להסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם עם ההסתדרות לפני כחודש על העלאה של 6.25% -דורש האוצר כי שתי הפעימות האחרונות בהסכם יוסטו לטובת מקבלי השכר הנמוך במגזר הציבורי.

כזכור הסכם זה כלל 3 פעימות. הפעימה הראשונה ברמה של 2.25% תינתן לכלל העובדים במגזר הציבורי באופן אחיד במשכורת ינואר. ההסכם קובע כי שתי הפעימות הנוספות, אחת בשיעור של 2% במשכורת ינואר 2012 והשנייה בשיעור של 2% נוספים בינואר 2013, ישולמו על פי חלוקה שתקבע בין הצדדים. המשרד דורש כי תוספות אלו יהיו דיפרנציאליות, כך שבעלי השכר הנמוך יקבלו תוספות שכר גבוהות ובעלי השכר הגבוה יקבלו תוספות נמוכות, אם בכלל, במסגרת ההסכם הכולל. אך נכון הוא שההסתדרות תתמוך בחלוקת שכר דיפרנציאלית כזו".

פרץ במסלול עוקף משרד האוצר

ח"כ עמיר פרץ (עבודה), לשעבר יו"ר ההסתדרות ומי שמזוהה עם נושא שכר המינימום, אמר אתמול כי החלטת עיני-ברוש, "היא תוצאה למאבק רב שנים ליצירת התפיסה הנכונה, הרואה בשכר המינימום מפתח לשינויים בחברה הישראלית. חבל שהמעסיקים טרפדו את הצעת החוק לפני מספר חודשים. כעת הם מבינים שיש גבול להתנגדות שלהם שגורמת לשחיקת שכרם של העובדים החלשים ביותר. טוב שאיום החקיקה גרם להם לעשות מעשה אף שהוא מאוחר מדי ומעט מדי". פרץ הדגיש כי העובדים בשכר מינימום הם היחידים במשק שלא קיבלו כל העלאת שכר במשך ארבע השנים האחרונות".

שכר המינימום הועלה ל-3,850 שקל לפני ארבע שנים, בשל לחצי פרץ, באמצעות חקיקה, על ידי ממשלת אהוד אולמרט. לדברי פרץ, חלק מהתוספת שאמורה להיות משולמת ב-2011 הייתה אמורה להיות משולמת השנה בכל מקרה, במסגרת הצמדת שכר המינימום בחוק ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק. מה שהיה מגדיל את שכר המינימום השנה ל-3,969 שקל. פרץ ציין כי יפעל בכנסת להעמדת שכר המינימום על 4,600 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#