גדעון סער: המשרד מוביל מהלך ארצי ויסודי לשינוי מערכת החינוך - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גדעון סער: המשרד מוביל מהלך ארצי ויסודי לשינוי מערכת החינוך

לדבריו, בקרוב יגיש הצעה לשינוי מקיף במעמד מנהלי בתי הספר שתכלול את העצמת סמכויות המנהלים

32תגובות

"אני משוכנע שאם נתמיד בכיווני ההשקעה והעשייה של השנתיים האחרונות נצליח תוך פחות מעשור להציב את מערכת החינוך הישראלית במקום טוב, מכובד ומוביל בין מערכות החינוך הטובות בעולם" - כך אמר שר החינוך גדעון סער בפתיחת הדיון "סביבת החינוך הדיגיטאלית: מנוף לצמיחה ולצמצום הקיטוב החברתי-כלכלי" שנערך בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי. לדבריו, "מערכת החינוך היום מתחזקת אחרי תקופה ארוכה של נסיגה ושחיקה". סער סקר בדבריו את המהלכים שמשרד החינוך ביצע בשנתיים האחרונות, ובהם המשא ומתן לרפורמה מול מורי התיכונים, תוכנית התקשוב למחשוב בתי הספר וחומרי הלימוד, והתוכניות להערכת מורים ומנהלים, וגיוס מורים חדשים וצעירים למערכת.

לדבריו, בקרוב יגיש הצעה לשינוי מקיף במעמד מנהלי בתי הספר שתכלול את העצמת סמכויות המנהלים, וכי בשנת הלימודים הבאה ייערך פיילוט בנושא.

לפי ההצעה מנהלים יקבלו סמכויות רבות יותר וגמישות בניהול התקציב והניהול הפדגוגי. בנוסף לכך, יאוגדו משאבים המוקצים לבתי הספר ממקורות שונים, ישופרו כלי הניהול של המערכת, ויוקם מאגר מידע במשרד החינוך שיאפשר מעקב אחר ביצועים בקבלת החלטות.

סער התייחס למעמד המורים ואמר כי הוא מאמין במסקנות דו"ח מקינזי שקבע כי איכותה של מערכת החינוך לא יכולה להעלות על איכות מוריה. "על פי מחקרים תלמידים שלומדים עם מורים מצויינים יתקדמו במהירות גבוהה פי שלושה מתלמידים שלומדים עם מורים חלשים. צריך למשוך את האנשים הנכונים להוראה, לפתח אותם כמורים אפקטיביים כך שהמערכת תספק את ההוראה הטובה ביותר לכל תלמידיה. תהליכים של העלאת שכר מורים, הערכת מורים ותגמול דיפרנציאלי חיוניים לשיפור ההוראה אך לאטרקטיביות של המקצוע יש זיקה לממדים נוספים - כמו מעמד חברתי, סביבת עבודה מתקדמת, ניהול נכון של משאבי אנוש, משמעת ואקלים בבית הספר", אמר סער.

לדבריו, חתימה על ההסכם עם ארגון המורים העל יסודי תאפשר ביצוע הדרגתי של הרפורמה כבר בשנת הלימודים הבאה. "החתימה תסמן עידן חדש במערכת, שתכלול גם עבודה משותפת והרמוניה במקום יחסי יריבות בין ארגוני המורים".

בנוסף דיבר סער על תוכנית התקשוב להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 ואמר כי "כיתת הלימוד בעוד 10 שנים תהיה שונה לחלוטין מזו שבה אנחנו למדנו. גם שיטות הלימודים יתקדמו. יש שינוי משמעותי בגישה של המשרד - אנחנו לא עוסקים היום כמו בעבר במקבץ של פרויקטים נקודתיים קטנים שאינם יכולים לחולל שינוי מערכתי או לקיים מדיניות אחידה. אנחנו מבצעים מהלך ארצי, שיטתי ויסודי". סער אמר כי תוכנית התקשוב מבוצעת תוך התמקדות בפריפריה ותוך הכשרת מורים ומנהלים ושינוי תהליך ההוראה והלמידה.

"יותר ממחצית מהתלמידים במגזר החרדי היו רוצים ללמוד מדעים לבגרות"

הדוברים בדיון הסכימו כי הטמעת טכנולוגיה בבתי הספר, והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 היא חיונית בישראל וכי ניתן לצמצם באמצעותה את הפערים בחינוך. למרות זאת, אותם דוברים הסכימו כי עדיין קיימים אתגרים נוספים שיש לפתור, בעיקר בפריפריה ובמגזר החרדי והערבי.

מנתונים שהוצגו בדיון על ידי מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), גילה בן הר, עולה כי בישובים רבים בפריפריה בישראל קיים מחסור בלימודי מקצועות מתמטיקה ומדעים "שההצלחה בהם היא בסיס לקבלה למקצועות מובילים באקדמיה ובעולם העבודה", בשל מחסור במורים באזורים אלו.

כך, לפי נתוני משרד החינוך שהציגה בן הר, 59% מבתי הספר בישראל לא מאפשרים לתלמידים לגשת לבגרות בכימיה ברמה מוגברת ו-12% מגישים לבגרות מוגברת (ברמת חמש יחידות) פחות מ-10 תלמידים בשנה; 44% מבתי הספר התיכון לא מגישים לבגרות מוגברת בפיזיקה, ו-23% מגישים מספר מצומצם של תלמידים, 36% לא מגישים לבגרות בביולוגיה ו-14% מגישים פחות מעשרה תלמידים בשנה, ו-19% מבתי הספר לא מגישים לבגרות מוגברת במתמטיקה כש-17% מגישים פחות מעשרה תלמידים בשנה לבגרות של חמש יחידות במתמטיקה.

בניסיון לאתר את הסיבה למחסור במגמות הלימוד ביצעה מט"ח מחקר בשיתוף בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בקרב 600 תלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. מהמחקר עלה כי כמחצית מהתלמידים היו רוצים ללמוד מקצועות מסוימים אך בית הספר לא מאפשר להם ללמוד אותם.

השיעור הגבוה ביותר של תלמידים שרצה ללמוד מקצועות מדע, מתמטיקה ומדעי המחשב ובית הספר לא איפשר לו היה בקרב המגזר היהודי-חרדי - כ-51% מהתלמידות במגזר החרדי היו רוצות ללמוד מקצוע שבית הספר אינו מאפשר להן ללמוד אותו ובייחוד מחשבים, פיזיקה וכימיה. הממצא, לדברי מט"ח מצביע על החשיבות של לימוד המקצועות האלה כבסיס לרכישת השכלה גבוהה והשתלבות בשוק העבודה במגזר החרדי.

נוסף על כך, 37% מהתלמידים במגזר הערבי אמרו כי היו רוצים ללמוד מקצוע שבית הספר אינו מאפשר וכך גם 41% מהתלמידים היהודים-חילונים ו-46% מהתלמידים היהודים בחינוך הממלכתי-דתי. כמו כן, תלמידים רבים ציינו כי אינם לומדים מתמטיקה כי בית הספר לא מוכן להגיש אותם לבגרות עקב ציונים נמוכים או כי הם חוששים להיכשל במבחן.

בן הר אמרה כי "האתגר המרכזי של החברה הישראלית הוא פיתוח מצוינות, עמידה בתחרות מול המדינות המפותחות וצמצום הפערים בין המגזרים והאזורים השונים. נוכל לעשות זאת באמצעות מערכת חינוך גדולה וחזקה שתצייד תלמידים במיומנות ותוכל להציע לכולם סביבת עבודה עדכנית וגמישה המשלבת למידה מכל מקום וכל זמן. המתבגרים היום מוקפים בטכנולוגיה, אבל כשמדברים עם תלמידים מתקבל הרושם שהטכנולוגיה נותרות מחוץ לבתי הספר ולכן הם עדיין נתפשים כמוסדות מיושנים".

ביחס לפערים בחברה התייחסה בן הר לנתונים שהוצגו ואמרה בן הר כי הם נגרמים בחלקם "כתוצאה מאי שיוויון בהקצאת המשאבים, במיוחד בלימודי שפה ומדעים שמהווים בסיס חשוב לרכישת מקצוע. במגזר הערבי קיימת בעיה בשליטה בשפה, במגזר החרדי גם אם יש רצון ללמוד אין נגישות ללימודים, ובפריפריה לא תמיד ניתן להנגיש מקצועות לימוד בגלל חוסר מורים".

בן הר התייחסה לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמוביל משרד החינוך במסגרתה ימחושבו הכיתות וחומרי הלימוד ואמרה כי יש לתכנן את מבנה בתי הספר העתידיים. בנוסף ציינה כי לפי מחקר של משרד החינוך האמריקאי הישגי תלמידים בסביבה וירטואלית היו טובים יותר מאלו שלמדו בכיתה רגילה, אבל ההישגים הגבוהים ביותר היו של תלמידים שלמדו באמצעות מחשבים בכיתות, בשילוב הוראה קלאסית עם מורים והדגישה את החשיבות שבהכשרת מורים ללימודים באמצעות טכנולוגיה.

פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, שבמסגרתה ניתן ללמוד לתואר באמצעות האינטרנט, אמרה כי מבדיקה שערכה האוניברסיטה נכון להיום רוב הסטודנטים שעושים שימוש באינטרנט כדי ללמוד לתואר הם מאזור המרכז. לפי הנתונים, למרות שכ-58% מהסטודנטים בפתוחה גרים באזור המרכז, והם מייצגים כ-78% מהמשתמשים באתרי הקורסים של הפתוחה, ויתר הגולשים הם מאזור הדרום והצפון. זאת, בעוד שבאוניברסיטאות מקבילות לאוניברסיטה הפתוחה בעולם לא ניתן ללמוד ללא שימוש באינטרנט. "דווקא הטכנולוגיה שמאפשרת לסגור פערים של פריפריה גאוגרפית נותנת כרגע יתרון יחסי דווקא למרכז", אמרה מסר ירון, "צריך לראות איך לאפשר ולעודד את המשתמשים לעשות שימוש בטכנולוגיה".

4,500 בוגרי היי-טק במגזר הערבי שעדיין לא נקלטו בשוק העבודה

ד"ר ח'אלד אבו עסבה, מנהל מכון מסאר למחקר ותכנון אסטרטגי הציג נתונים של המכון שבדק את הפער הדיגיטלי בין תלמידים, הורים ומורים במגזר הערבי. לפי הממצאים רק 42% מהתלמידים גולשים באינטרנט מתוך בית ספר "המשמעות היא שבבית יש הרבה יותר נגישות לטכנולוגיה מאשר בבית הספר, ויש מחסור מאוד גדול בבית הספר". בנוסף לפי הנתונים כ-30% מהתלמידים גולשים באתרים בשפה האנגלית לעומת כ-7.7% מהמורים -כ-6% מההורים. "התלמידים שולטים הרבה יותר באנגלית מאשר המורים וההורים שלהם", אמר עבו עסבה. בנוסף, יותר מ-57% מהתלמידים גולשים מעל 3 שעות ביום באינטרנט, אך רק כ-20% מההורים והתלמידים מבלים מספר שעות דומה באינטרנט.

"כל המחקרים מראים שגם בוגרי מקצועות ההיי-טק במגזר הערבי לא נקלטים בשוק הפרטי", אמר אבו עסבה. "יש 4,500 בוגרי היי-טק במגזר הערבי שעדיין לא נקלטו בשוק העבודה. לכם גם אם ההשכלה הגבוהה במדעים וטכנולוגיה תונגש זו עדיין אינה ערובה לקליטת משכילים ערבים בשוק העבודה הפרטי. אפשר לדבר מה עד להודעה חדשה, אבל בלי ראייה מספיק כוללת של האוכלוסיה הערבית כחלק אינטגרלית של האוכלוסיה הבעיה לא תפטר", אמר. בנוסף אבו עסבה כי זו אחת הסיבות לחוסר האטרקטיביות של מערכת החינוך המגזר הערבי. "גם אם יש משאבים זמינים להנגשת ההשכלה צריך לעשות בהם שימוש מושכל", אמר.

עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית בירושלים התייחס לבעיות הנוגעות למגזר החרדי. "השנים האחרונות התאפיינו בשינויים גדולים בממשקים שבין החברה החרדית לחברה כולה ולכלכלה. בתחום ההשכלה הגבוהה יש כיום כ-5,000 סטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובצבא יש כ-2,000 חיילים חרדים, בעוד שהמרכזים להכשרה מקצועית מלאים עד אפס מקום". לדבריו, מלבד השינויים שחלו בחברה החרדית אחת הסיבות היא "שהמדינה הפנימה שאם רוצים לשלב את החדים צריך לבצע התאמות נדרשות כדי לא לפגוע באורח החיים והשקפת העולם שלהם".

דרעי אמר כי האינטרנט "מהווה את המחסור העיקרי שעומד בפני החברה החרדית בכל הקשור להשתלבות בחברה. אם רוצים לשלב טכנולוגיה במערכת החינוך במגזר החרדי צריך לסייע להם להתגבר על הפער והחשש שלהם מהאינטרנט". דרעי אמר כי הלימודים במכללה מתקיימים גם באמצעו תמחשבים, וכי הם מקיימים מסלול לתואר במדעי המחשב. עם זאת, האינטרנט במכללה עובר סינון תכנים ומתקיים עליו פיקוח תורני. "בלי האמצעים האלה אנחנו יודעים שזה יהווה עוד חסם לסטודנטים להגיע ללימודים. צריך לייצטר טכנולוגיה שתאפשר להשתמש באינטרנט תוך שמירה על השקפת העולם ואורך החיים החרדי".

בוב וייז, נשיא השותפות למצוינות בחינוך בארה"ב, ארגון הפועל ליישום רפורמה בבתי הספר העל יסודיים בארה"ב, ולשעבר מושל ורג'יניה המערבית, הציג התוכנית להקמת בתי ספר וירטואלים במדינת פלורידה, שבמסגרתה הלימודים בכיתות נערכים באמצעות מחשבים. התוכנית כללה מחשוב חומרי לימוד, הכשרת מורים לצורת ההוראה החדשה, ומעקב צמוד יותר אחר הישגי התלמידים. וייס אמר כי בארה"ב שלושה מתוך 10 תלמידי כיתה ט' לא מסיימים את התיכון, ושלושה נוספים מסיימים תיכון אך לא מצלחים להתקבל ללימודים במוסד להשכלה גבוהה.

"אנחנו יודעים שרק 40% מהתלמידים יסיימו את כיתה י"ב עם הכישורים המתאימים. האתגר של כולנו הוא להפוך בעידן המידע את הארבעה לעשרה. האפשרות שעומדת בפנינו היא האם לשנות את המערכת בצורה אמיצה או להפוך ללא רלוונטיים", סיכם וייז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#