מוקדם להספיד את מערכת החינוך - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוקדם להספיד את מערכת החינוך

ואין זה מתפקידה להוביל שינוי חברתי

3תגובות

>> באחרונה אופנתי מאוד להספיד את מערכת החינוך. המקוננים מעלים טענות רבות, חלקן נכונות יותר וחלקן פחות.

טענה אחת, שאותה השמיע פרופ' לכימיה מהטכניון, היא ש"רוב התלמידים בישראל כמעט לא לומדים מדעים". ובכן, תוכנית הלימודים בחינוך העל-יסודי כוללת כחמש-שש שעות שבועיות במדעי הטבע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים, ושעתיים-שלוש שבועיות בחטיבה העליונה. אפשר כמובן לטעון שהיקף הלימוד אינו מספיק ו/או שהרמה לא טובה. ייתכן גם שבחלק מבתי הספר לא עומדים בכל דרישות התוכנית, אך לא ניתן לטעון שרק 8% מהתלמידים נחשפים לכימיה ברמה כלשהי, או ש-80% מהם לא לומדים פיזיקה או כל מקצוע מדעי אחר.

הטענה השנייה שהשמיע הפרופ', היא ש"מספר התלמידים הניגשים לבחינות בגרות במקצועות המדעים ירד במהלך השנים". גם בעניין זה הנתונים מלמדים אחרת, כשבשנות ה-60 שיעור הלומדים בכיתה י"ב במגזר היהודי היה 16% בלבד ושיעור המצליחים בבחינות הבגרות היה 8% בלבד. לעומת זאת, כיום הלימוד בכיתה י"ב במגזר היהודי כמעט מוחלט ושיעור הזכאים לבגרות מקבוצת הגיל הרלוונטית מגיע ל-55%, וכעבור כמה שנים מסיום הלימודים אף עולה על 60%. גם שיעור הנבחנים במקצועות מדעיים במגמת עלייה: בביולוגיה מדובר ב-17% ב-2009 לעומת 11% ב-1995; ובפיסיקה מדובר ב-12% לעומת 9%.

הטענה השלישית, שאותה העלה באחרונה נשיא הטכניון, היא כי "כדי להצליח בבחינות הבגרות, תלמידי ישראל בוחרים במסלולים הקלים". אך האמת היא שבין 1995 ל-2009 עלה שיעור הנבחנים במתמטיקה מ-56% ל-64%, ושיעור העוברים, מ-51% ל-62%. באנגלית עלה שיעור הנבחנים מ-57% ל-75%, ושיעור העוברים צמח מ-51% ל-75%. בפיסיקה עלה שיעור הנבחנים ושיעור העוברים מ-9% ל-19% אחוז, בכימיה שיעור הנבחנים ושיעור העוברים יציב - 9%. בביולוגיה עלה שיעור הנבחנים מ-11% ל-17%, ושיעור העוברים מ-11% ל-16%.

טענה רביעית מתייחסת לנטייה לבחור ב"מקצועות אזוטריים" כדי לקבל תעודת בגרות. מאחר ששיעור הנבחנים בהיקף מוגבר במקצועות המדעים כמעט לא השתנה בעשור האחרון, ושיעור הנבחנים ברמה גבוהה במתמטיקה ובאנגלית עלה, הרי שהרחבת הלמידה במקצועות האזוטריים לא הקטינה את הבחירה בלימודי המדעים, אלא הוסיפה ופתחה תחומים נוספים בפני כלל התלמידים במערכת.

אפשר כמובן לטעון שהדרישות בבחינות ירדו, אך מאחר שאין לכך כל הוכחה מחקרית, ומאחר שכל הנתונים והעדויות בדבר רמת המבחנים מתייחסים להקלות בארגון הבחינה ובהיקף החומר הנכלל בה ואינם מתייחסים לרמת ההעמקה והמורכבות, הרי שקביעה זו עדיין דורשת הוכחה.

באשר לטענות כלפי מספר הסטודנטים במקצועות המדעיים במוסדות להשכלה גבוהה, מסתבר שבין 1999 ל-2008 עלה מספר הסטודנטים לתואר ראשון ב-3.4% (בממוצע שנתי). מתוכם שיעור הסטודנטים במדעי הטבע כמעט לא השתנה, ובתחומי ההנדסה והאדריכלות הוא אף עלה ב-5.2% בממוצע שנתי.

דומה שהמסקנה בדבר קריסת מערכת החינוך מוקדמת מדי. עם זאת, המציאות מורכבת והתמונה אינה ורודה. מערכת החינוך בישראל פועלת בתנאים סביבתיים קשים, המסיטים אותה הרחק מיעדיה המוצהרים - או לפחות מאלה המוגדרים כמטרות החינוך בחוק חינוך ממלכתי.

למערכת החינוך תפקידים רבים והשפעתה על החברה רבה, אך היא לא יכולה להיות, ואין זה מתפקידה להוביל את השינוי החברתי - זהו תפקידן של המערכות החברתיות- הפוליטיות.

-

הכותב הוא חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#