איך נהפוך את העובדים הזרים לשגרירי ישראל - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך נהפוך את העובדים הזרים לשגרירי ישראל

ישראל יכולה לסייע לפרויקטים קהילתיים בארצות המוצא

5תגובות

>> בישראל אנו מודעים במידה רבה לכספים הנכנסים למדינה מהתפוצה היהודית. כספים אלה כוללים תמיכה ביחידים וכן העברות כספים משמעותיות יותר, שזורמות לישראל בצורה של תרומה פילנתרופית, במקרים רבים, לארגונים ללא מטרת רווח. ניתן בהחלט לקבוע כי החברה והממשלה נהנות מאוד מתרומת התפוצות.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הארגונים הלא ממשלתיים בישראל (NGO) קבלו רק בשלוש השנים האחרונות כ-2.6 מיליארד דולר באמצעות תרומות פילנתרופיות מקהילות יהודיות בתפוצה. בעוד שהתרומה הכלכלית השנתית של התפוצה מהווה כיום רק אחוז קטן מהתמ"ג בישראל (כ-1.5%), אנחנו יכולים בקלות לזהות את חותמה על מאות מיזמים ציבוריים בישראל, כמו בנייה ציבורית, אוניברסיטאות, פארקים ציבוריים, מוזיאונים, בתי חולים ובתי ספר.

מצד שני, אנחנו פחות מכירים את הכספים שנשלחים מישראל החוצה באמצעות כרבע מיליון עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים. אף שכלים למחקר ואיסוף נתונים על העברות כספים אלה עדיין לא מפותחים בישראל, בלמ"ס מעריכים שהעברות אלה מישראל הסתכמו רק בשנה האחרונה ביותר מ-2 מיליארד דולר. לשם השוואה, בבריטניה, מדינה שבה יש כמיליון וחצי עובדים זרים, פי שישה מאשר בישראל, ובה המשכורות גבוהות יותר, העברות הכספים הן בסכומים של כ-3.5 מיליארד דולר בלבד.

אחד ההסברים האפשריים לכך הוא העובדה שבישראל המשכורות גבוהות יחסית ושלא מעודדים עובדים זרים להשקיע כספים במדינה, ולכן הם שולחים את רוב כספם החוצה.

בישראל יש כ-100 אלף עובדים זרים חוקיים וכ-150 אלף עובדים זרים לא חוקיים. עובד זר מרוויח בממוצע כ-4,000 שקל בחודש, מהם הוא מוציא בישראל כ-1,500 שקל בממוצע ושולח כ-2,500 שקל (675 דולר) למשפחתו בארץ המוצא. במדינות שמהם מגיעים העובדים הזרים, כמו תאילנד, שבה השכר החודשי הממוצע הוא כ-200 דולר, או סרי לנקה שהשכר החודשי בה הוא כ-150 דולר, סכום זה מהווה משכורת של כארבעה-חמישה חודשים.

בעוד שהעברות הכספים האלה הן בטבען פרטיות, ללא יכולת של המדינה לשלוט בהן, עדיין יש כמה דרכים שבאמצעותן אפשר לנתב את הכספים לפרויקטים ולפעילות קהילתית במדינות המוצא. ישראל יכולה לעבוד עם מדינות כמו הפיליפינים, תאילנד וסרי לנקה, כדי לתמוך בפרויקטים של אזרחיהם העובדים בישראל.

פרויקטים כאלה, שיוכלו להתבסס על הידע שנצבר במדינה ועל המיומנות והטכנולוגיה הישראלית, לא רק שיצמיחו אלפי שגרירים חדשים לישראל, כאשר עובדים זמניים השוהים כאן יחזרו לארצם, אלא גם יעזרו לעובדים להסתגל למדינתם כשהם עוזבים את ישראל - ובכך גם יעודדו בעקיפין את חזרתם הביתה.

במידה שפרויקטים כאלה יעזרו לנתב רק 1% מהעברות הכספים לפרויקטים קהילתיים, הדבר יוסיף כ-20 מיליון דולר לפיתוח מדינות נחשלות. במקביל, בעוד שישראל נאבקת להגדיל את תקציב הפיתוח כדי לעמוד בדרישות OECD, במסגרת השיקולים של המדינה כדאי לקחת בחשבון גם את פוטנציאל הפיתוח של המהגרים בישראל ושל העברות הכספים שלהם.

הכותב הוא מנכ"ל ג'וינט ישראל ויו"ר CIMI, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה של ארגון הג'וינט העולמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#