החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים

החילונים מממנים לחרדים מערכות חינוך נבדלות ומופרדות במילארדי שקלים, אבל לא מוכנים לממן הכשרות שנועדו לשלבם בשוק העבודה ■ החלטה חדשה עלולה לגרום לביטול כל ההכשרות המקצועיות שעורכת המדינה לחרדים

336תגובות
אמיל סלמן/ג'יני

האם השמאל הליברלי בישראל אכן ליברלי? הוא מאמין בזכויות האזרח, תומך בפשרה עם הפלסטינים ונלחם בחירוף נפש להגן על זכויותיהם של מיעוטים מודרים כמו ערביי ישראל, הקהילה הלהט"בית והפליטים. בכל אלה השמאל הישראלי יכול וצריך להיות גאה בעצמו, אבל מה לגבי הגנה על זכויותיהם של אלה שהשמאל ממש לא מסכים עמם? מה עם הגנה על זכויות המתנחלים, או שומו שמים — זכויות החרדים?

מאבק אחד כזה, שבו עמדו ערכי השוויון והצדק של השמאל מצד אחד של המתרס והסובלנות כלפי ערכים לא ליברליים בצדו השני, הגיע השבוע לסיומו הזמני. בית הדין לעבודה בירושלים פסק לטובת שדולת הנשים, ונגד המדינה, בעתירה שדנה בתוכנית ההכשרה הייעודית לחרדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, שנקראת תוכנית משפיעים. זוהי תוכנית חדשה במסגרת תוכנית עתודות של נציבות שירות המדינה, המכשירה מועמדים למשרות ניהול בשירות המדינה. כמו כל תוכנית אחרת של עתודות, גם משפיעים היא תוכנית ממיינת, נבחרים אליה רק המועמדים הטובים ביותר — בעלי פוטנציאל ניהולי, רק שהפעם המיון נעשה רק מתוך החברה החרדית.

משפיעים היא חלק מהחלטת הממשלה לפני שנתיים על שילוב החברה החרדית בשירות המדינה. להבדיל משילובים קודמים של אוכלוסיות מודרות, השילוב של משפיעים נועד להגיע לאליטה החרדית ולשלב את חבריה בתפקידים בכירים, ולא בתפקידים זוטרים. לכן המדינה לא הסתפקה בהקצאת מכסות למשרדי הממשלה השמורות לחרדים, אלא בחרה לערוך תוכנית הכשרה ניהולית מיוחדת לחרדים מצטיינים בעלי תואר ראשון.

התוכנית משתרעת על פני שנתיים וחצי, וכוללת חצי שנה של הכשרה אישית ואינטנסיבית, שאחריה שילוב למשך שנתיים בתפקידים בכירים בניהול הממשלתי. בתום שנתיים וחצי, ובהנחה שהשילוב היה מוצלח, בוגרי התוכנית מיועדים למשרות קבועות בשירות המדינה.

מפלה לאינטרס הלאומי

זוהי הפעם הראשונה שבה תוכנית שילוב איכותית כזאת מוצעת לחברה החרדית. ניסיונות קודמים לשלב חרדים בתוכניות עתודה לא צלחו. החרדים חששו מלהצטרף, ככל הנראה בשל הקושי לעבור את השלב הראשוני והאינטנסיבי של ההכשרה עם האוכלוסייה הכללית, וגם בגלל המחסום הבעייתי של הכשרות משותפות לגברים ונשים.

הטאבו בחברה החרדית על לימודים משותפים עם נשים הוא חזק ובעייתי. משום כך, בחרה המדינה לפתוח את תוכנית משפיעים עם הכשרה לגברים ולנשים בנפרד. ההפרדה, חייבים להדגיש, נועדה רק לשלב ההכשרה בת החצי השנה. בתום ההכשרה, השילוב למשך שנתיים בשירות המדינה נעשה בתפקידים רגילים, כאלה שמחייבים עבודה בחברה מעורבת.

על ההחלטה להעביר הכשרה עם הפרדה מגדרית עתרה שדולת הנשים לבית הדין לעבודה, בטענה לאפליה אסורה נגד נשים. העובדה שההכשרה של הגברים כבר התחילה, ואילו זאת של הנשים אמורה היתה להתחיל רק בעוד כמה חודשים, חיזקה את טענת האפליה — כביכול תוכנית משפיעים מוצעת רק לגברים חרדים. המדינה הסבירה שמדובר בשיהוי טכני בלבד, וגם הבטיחה להקדים את מועד ההכשרה של הנשים, כדי שלא יהיה ספק שהוא אכן עומד להיפתח.

פסק הדין של השופטת רחל בר"ג הירשברג בשתי שאלות: האחת, האם ההפרדה הכרחית — האם לא ניתן לקיים הכשרה משותפת; והשנייה, האם בכל מקרה החשיבות של שילוב חרדים בשירות המדינה מצדיקה את האפליה כלפי נשים והפגיעה בערך השוויון.

אלה אלקלעי
אייל טואג

בית הדין לעבודה פסק נגד המדינה בשתי השאלות. הוא לא השתכנע שההפרדה הכרחית, ובכל מקרה הוא לא רואה הצדקה לפגיעה בערך השוויון. בית הדין הזכיר כי "הנפרד אינו יכול להיות שווה", והלם במדינה על כך שהיא משתמשת בחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה — מתן שוויון הזדמנויות לחרדים — כדי לפגוע בשוויון כלפי נשים. בית הדין פסק כי ההכשרה המופרדת לא תוכל להימשך, וחייב את המדינה לצרף עשר נשים לפחות להכשרה הקיימת לגברים החרדים, ובה כ–20 גברים. זהו ניצחון מוחץ לשדולת הנשים ומפלה צורבת לעמדת המדינה, אבל גם מפלה לאינטרס הלאומי.

אף שבית הדין לא השתכנע כי המדינה בדקה עד תום את הצורך בהפרדה המגדרית של ההכשרה, החשש של המדינה שהוביל להפרדה — שבלעדיה החרדים לא היו נענים לתוכנית משפיעים — הוא מבוסס. לראיה, ניסיונות קודמים לשלב חרדים בתוכנית עתודות כשלו, וגם כל המומחים לחברה החרדית שייעצו למדינה, כולל ח"כים חרדים, רבנים, אנשי אקדמיה וקרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), היו נחרצים בדעתם כי אם המדינה רוצה לפנות לכל גווני החברה החרדית — ולא רק לחרדים מודרניים — היא חייבת לקיים הפרדה מגדרית.

למעשה, ההערכה הרווחת היא שפסק הדין יגרום להפסקת ההכשרה הקיימת, מאחר ש–20 הגברים החרדים המשולבים בה לא יוכלו כנראה לעמוד בצירוף של נשים.

חיזוק חומות הגטו

שדולת הנשים שאלה את בית הדין, ובצדק, מדוע ההפרדה חשובה, הרי בתום חצי שנה המועמדים ישולבו בשירות המדינה בתפקידים מעורבים? מסיבות שונות, יש רגישות מיוחדת בחברה החרדית בנוגע ללימודים נפרדים לגברים ונשים, והכשרה מקצועית נופלת בתחום זה. לעומת זאת, בעבודה, ב"פרנוסה", החרדים מבינים שאין דרך לעבוד במקומות מופרדים, והם מוכנים להתפשר על עבודה מעורבת.

זוהי גם נקודת התורפה של הטיעון של שדולת הנשים ושל פסק הדין. את ערך השוויון ואת המלחמת בהדרת נשים מפנים דווקא לתוכנית שכל מטרתה היא שילוב החרדים בשוק העבודה המעורב והרגיל. במחיר של חצי שנה של הפרדה מגדרית, משיגים לאחר מכן שילוב של אליטה חרדית בשירות המדינה — מהלך תקדימי שיכול לגרור אחריו את החברה החרדית כולה.

"אני לא מבין", אמר פקיד ממשלתי בכיר השבוע. "המדינה מממנת כל שנה במיליארדי שקלים את מערכת החינוך החרדית, וגם את מערכת החינוך הדתית־לאומית, שמקיימת הפרדה מגדרית מגיל אפס. אנחנו מחנכים את החרדים להפרדה כזאת, ובכך מכשירים את ההימנעות שלהם משוק העבודה, ועושים זאת בלי למחות כבר עשרות שנים. ודווקא עכשיו, כשאנחנו מפעילים תוכנית תקדימית שנועדה לשלב חרדים מצטיינים בשוק העבודה המעורב, עוצרים אותה בטענה לאפליה מגדרית".

האבסורד של פסק הדין אינו מסתיים כאן. השלכות הרוחב של הפסיקה הזאת עלולות להיות הפסקת השילוב של החרדים בשוק העבודה באופן כולל, מאחר שכל תוכניות ההכשרה לחרדים של משרד העבודה והרווחה נעשות תוך הפרדה מגדרית. החרדים לא יגשו להכשרות אלא אם הן יהיו מופרדות, ולפי פסק הדין החדש, ערך השוויון גובר על ערך השילוב בשוק העבודה, ולכן צריך להפסיק את כל ההכשרות.

ספק אם בית הדין כיוון לכך, ספק אם שדולת הנשים בחנה את השלכות הרוחב של הטענות שלה, וספק אם השמאל הליברלי בדק את מידת הליברליות שלו עצמו. הציפייה של השמאל היא שהחרדים יצייתו לערכים שלו — כלומר, יסכימו להשתלב בשוק העבודה, ללא כל הפרדה מגדרית. בכך השמאל הליברלי מזכיר את הימין הקיצוני, שמצפה מהפלסטינים להגיע להסכם שלום רק בתנאים המוקדמים שמכתיבה ישראל. כשם שהימין אינו מוכן להכיל את העמדות האחרות של הפלסטינים, כך גם השמאל הליברלי בישראל מסרב להכיל את העמדות האחרות של החרדים, ובכך מונע בפועל את הפלת חומות הגטו החרדי ואת השילוב בחברה הכוללת.

אין ספק שערך השוויון והמאבק בהדרת נשים חשובים, אבל ההתעקשות עליהם ללא כל נכונות לפשרה, אפילו לא רק בשלב ההכשרה המקצועית, מחזקת את חומות הגטו החרדי, פוגעת באינטרס הלאומי החיוני של שילוב החרדים בשוק העבודה, ובסופו של דבר משחקת לידי הקיצונים החרדים.

המועמדים שניגשו לתוכנית משפיעים הם חרדים שמודעים לכך שבסוף תהליך ההכשרה הם יעבדו בתפקידים בכירים בשירות המדינה, ללא כל הפרדה מגדרית. כלומר, לא רק החילונים הליברלים מתפשרים על הערכים שלהם בתוכנית משפיעים. האם זה צודק, מוסרי או חכם שהחילונים דוחים במו ידם את הפשרה הזאת?

"ההפרדה גובה מנשים מחיר עצום"

אלה אלקלעי, יו"ר שדולת הנשים, מסרה: "חובת ההוכחה על הצורך בהפרדה מגדרית בתוכנית משפיעים מוטלת על המדינה, והמדינה לא הוכיחה זאת. המדינה לא הוכיחה שלא ניתן למצוא מספיק חרדים שיסכימו להכשרה ללא הפרדה מגדרית. אז בואו נבדוק קודם הכשרה מעורבת, ורק אם זה לא ילך נעבור לאופציה של הפרדה. בכל מקרה, אסור להסכים להפרדה מגדרית במרחב הציבורי. ההפרדה בהכשרות גובה מחיר עצום מהנשים, שפחות קורסים פתוחים בפניהן, שלומדות בקורסים פחות איכותיים, והיא לא מוצדקת. המקדש שלי הוא האוניברסיטה והממשלה, ולא אסכים לחלל אותו עם הפרדה מגדרית. צריך לחשוב יחד איך משלבים את החרדים בדרך טובה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#