האם בקרוב נוכל לסרב לעבוד בשבת? "זה עלול להביא לקריסת אלפי מסעדות"
(עדכון) נדחתה ההצבעה על התיקון - עד להשלמת ניסוח חדש ■ ח"כ מיקי זוהר מבקש לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה - כך שכל עובד יוכל להתנגד לעבודה בשבת, גם אם המקום קיבל אישור לעבודה ביום המנוחה ■ בלשכות המסחר ובאיגוד המסעדות - מתנגדים
(עדכון) ועדת הכספים דחתה היום (ג') את ההצבעה על הצעתו של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), המציע לשנות את חוק שעות עבודה ומנוחה. על פי החלטת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, היועצת המשפטית של הועדה תשקלל שוב את הבקשה כמו גם את ההתנגדויות ונוסח חדש יובא להצבעה בהמשך.
הצעת התיקון של ח"כ זוהר ביקשה לקבוע כי כל עובד יוכל לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי - גם במקומות עבודה שקיבלו היתר להעסקה במנוחה השבועית, זאת על אף שהעובד ידע מראש כי יידרש לעבודה ביום מנוחה על פי הדת.
המשמעות היא הכבדה נוספת על בעלי עסקים בעלי אישור עבודה בשבת, שיאלצו להתמודד עם סירוב לעבוד. בהתאם, ההצעה מעוררת התנגדות גדולה בקרב בעלי עסקים. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר כתב לוועדה: "במהלך השנים התבססה בישראל נורמה המקובלת עד היום, שיצרה את האיזון הרצוי ואין מקום לסטות ממנה. המחיר הכלכלי של שינוי הסטטוס קוו בנושא העבודה ביום המנוחה יגרום לפגיעה בשירותים ומפעלים חיוניים רבים וישבש את עבודתם התקינה. כל תיקון חקיקתי חייב להיות מבוסס על הגינות גם מול המגזר העסקי. עובד שהתקבל לעבודה בידיעה ובהסכמה לעבוד ביום המנוחה, לא יתכן כי כיום יסרב לעבוד וישבש את עבודת הארגון העסקי".
מנייר העמדה שהכינו באיגוד עולה כי המצב החוקי כיום אוסר העסקה במנוחה השבועית, והיא מותרת בכפוף לשני סוגי היתרים. האחד הוא היתר כללי לענף, שהסמכות להעניק אותו ניתנה לוועדת שרים, המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה. היתרים כאלה ניתנו בענפי, שמירה, בתי אירוח, בתי חולים ומוסדות לטיפול בזקנים, סדרנים במקומות ציבוריים, שמשים בבתי כנסת ועוד. ההיתר הכללי האחרון ניתן בשנת 1960 למצילי בבריכות שחיה.
היתר נוסף הוא היתר מיוחד למקום העבודה. הסמכות לתת אותו נתונה לממונה על חוק שעות עבודה במשרד העבודה, והוא מוגבל לשנתיים. העובד זכאי לגמול של לא פחות מ-150% משכרו וליום מנוחה חלופי, כמו כן, מעסיק שמקבל היתר כזה מחויב בדיווח בתקופת ההיתר לגבי אופן ניצולו. היתר מיוחד ניתן רק אם הממונה שוכנע כי הפסקת העבודה במנוחה השבועית עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, בכלכלת המדינה, בתהליך העבודה או באספקת צרכים חיוניים לציבור.
בנוסף, בהתאם לתיקון לחוק מדצמבר 2017, בעת החלטה על מתן היתר, על השר להתחשב גם בקיומה של חלופה שלא תחייב העסקת עובדים במנוחה השבועית, רווחת העובד, מסורת ישראל, ההשפעה במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר וכל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליותו של החוק. מבקש ההיתר צריך להמציא, אסמכתאות, חוות דעת מקצועיות לגבי תהליכי יצור, חומרים וכיוב' שיתמכו בבקשה, והוא ניתן רק לאחר בדיקה מדוקדקת ומחמירה שנמשכת מס' חודשים.
כיום, מספר מקומות העבודה שקיבלו היתר, מסתכם ב-339 מתוך כ-500 אלף מקומות העבודה בישראל. כלומר, מדובר בשיעור זעום ביותר של 0.06%.
באיגוד מציינים כי אם ההצעה תעבור, ייווצר מצב אבסורדי שעל פיו מעסיק לא יהיה רשאי שלא לקבל עובד לעבודה - רק בשל סירובו של לעבוד במנוחה השבועית, וגם אם מדובר במקרה שעובד שהתקבל למקום עבודה המספק שירות חיוני.
גם באיגוד המסעדות מתנגדים לשינוי החוק ומבקשים שאם זה יעבור – הענף יוחרג ממנו. ממכתב שנשלח לחברי הוועדה עולה כי לדעת המסעדנים מדובר בהחלטה הרת גורל עבור הענף, שגם כך סובל מרווחיות נמוכה. "אם לא יוחרג מהצעת החוק עלול התיקון להביא לקריסה של מאות ואף אלפי מסעדות, שמעניקות לציבור שירות בשבת, וזאת בשל מצוקת כח אדם", כך נכתב.