שקרים, מקורבים וניגודי עניינים - כך מונו רואי החשבון של החברות הממשלתיות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שקרים, מקורבים וניגודי עניינים - כך מונו רואי החשבון של החברות הממשלתיות

מבקר המדינה מצא שורה של ליקויים חמורים בנוגע למינויים של רואי חשבון בחברות ממשלתיות, ובהן תע"א, נתיבי ישראל ונתג"ז. על אף זאת, הדו"ח לא כולל המלצות אישיות

18תגובות
מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

מבקר המדינה מצא ליקויים רבים וחמורים בפעילותה של הוועדה למינוי רואי החשבון בחברות הממשלתיות וקביעת שכרם — כך עולה מדו"ח המבקר שפורסם היום. עם זאת, הדו"ח אינו כולל המלצות אישיות נגד איש.

המבקר בדק את הוועדה הנוכחית, המונה שבעה חברים, שהתחילה לפעול באפריל 2015. מיום תחילת פעולתה ועד פברואר 2016, בתקופת כהונתו של אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות, המליצה הוועדה על מינוי של רואי חשבון מבקרים ב–48 חברות ממשלתיות ותאגיד נוסף. הדבר קרה בבהילות, מכיוון שהוועדה לא התכנסה ממארס 2012 עד פברואר 2015, בגלל היעדר קווארום - מספר חברים מינימלי לכינוס הוועדה.

הוועדה למינוי רואי החשבון בחברות הממשלתיות וקביעת שכרם היא אחד הכלים שמאפשרים לרשות לשלוט על פעילותן של 67 החברות הממשלתיות, 12 חברות בנות ו–16 חברות מעורבות. היא חולשת בהחלטותיה על סכום גדול: שכרם של רואי החשבון המבקרים את החברות הממשלתיות הוא 20 מיליון שקל בשנה.

לוועדה, שחבריה ממונים על ידי שרי האוצר והמשפטים, יש כוח רב — היא קובעת מי יהיו רואי החשבון שייכנסו למאגר רואי החשבון הפוטנציאליים, וממליצה בפני האסיפה הכללית של החברה הממשלתית על רואי החשבון שיבקרו את דו"חותיה.

החלטת האסיפה הכללית טעונה אישור של הרשות. אם הוחלט לדחות את המלצת הוועדה, הרשות והחברה הממשלתית מחוייבות לחזור אליה כדי לקבל המלצה על רואה חשבון אחר. גם ביטול מינוי של רואה חשבון שהוועדה המליצה עליו מחייב דיון חוזר בוועדה.

כך, לוועדה יש משקל מכריע בקבלת ההחלטה ביחס לזהות רואה החשבון המבקר של החברה הממשלתית, והיא עצמה מורכבת מלא מעט רואי חשבון, מה שמייצר חשש גדול לניגודי עניינים. מדו"ח המבקר עולה כי בראש הליקויים אכן נמצאים לא מעט ניגודי עניינים של חברי הוועדה, שאינם מוזכרים בשמותיהם. בסך הכל, נמצא כי שניים מתוך שבעת חברי הוועדה נמצאו בניגוד עניינים.

עופר וקנין

כך למשל נמצא כי "חבר הוועדה א' השתתף בדיונים שבהם נידונו גם רואי חשבון שנתנו שירותים לחברות שבהן הוא מכהן כדירקטור. בנוסף, ואף שהצהיר כי יימנע מלהתייחס למינויים הקשורים לשני רואי החשבון הקשורים אליו, השתתף בישיבה שבה נידונו חברות שלחלק מהן היו מועמדים שני רואי חשבון אלה. פעולותיו אלה אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם".

עוד מצויין בדו"ח כי חבר הוועדה ב' נבחר לוועדה מתוך רשימה של ארבעה מועמדים שהציעה לשכת רואי החשבון. הסדר ניגוד העניינים שלו כלל התחייבות להימנע מלהשתתף בדיוני הוועדה שבהם יידון עניינם של רואי חשבון שפעלו לבחירתו לחבר ועד מרכזי של לשכת רואי החשבון. גם  החבר הזה פעל בניגוד עניינים מוחלט כשהשתתף בישיבות בנושא קידום מקורביו.

הרשות השתלטה על הוועדה

מהדו"ח עולים ליקויים לא מעטים גם בתהליך העבודה של רשות החברות מול הוועדה. בין השאר, נכתב כי "הרשות לא הציגה בפני הוועדה תמונה כוללת, ובהיעדר תמונה כזאת התקשתה הוועדה לגבש תוכנית מושכלת לבחירת כל רואי החשבון".

עוד נטען כי הוועדה לא קבעה כללים ומתודולוגיה להמלצה על רואה החשבון המתאים ליותר מחברה אחת בסיווג דומה או לסדר הדיון, שיש בהם כדי להשפיע על בחירת רואה החשבון. "לעניין זה", קובע הדו"ח, "נמצא חוסר בהירות באופן קביעת סדר הדיון בחברות בסיווג דומה לנוכח מידע סותר שנמסר מעובדי הרשות השונים ומחברי הוועדה".

גרוע מכך, נכתב כי "לצורך התאמת רואה חשבון שינתה הרשות על דעתה את סיווגן של 11 מבין 36 חברות; השינוי נעשה שלא באמצעות ועדת הסיווג ומבלי שנקבעו שיטה או קריטריונים. למרות השפעתו הרבה על בחירת רואה החשבון, לא דנו חברי הוועדה בשינוי סיווג החברות וחלקם אף לא היה מודע לשינוי".

מן הדו"ח עולה כי הרשות, שבראשה עמד אז יוגב, השתלטה על פעילות הוועדה: "הרשות קבעה במקרים רבים את סדר הדיון על החברות במקום הוועדה, שינתה את סיווג החברות על פי עמדתה, קבעה את הענפים וההתמחויות לפי עמדתה, קבעה את אופן הבחירה בחברות הגדולות, החליטה בסוגיות ניגודי עניינים והמליצה לוועדה על בחירות מסוימות על פי עמדתה.

"בפועל, הרשות קבעה במידה רבה את הבחירה ברואי החשבון לחברות, ואילו הוועדה המליצה על רואי החשבון בעלי הציון הגבוה ביותר שנקבע בעיבודי מחשב; עולה חשש כי לא לכך התכוונו השרים כשכוננו את הוועדה", קובע המבקר.

ליקויים "מהותיים עד כדי מצג שווא חלקי"

המבקר מצא ליקוי נוסף בדיון על החברות הממשלתיות הגדולות: רשות החברות הציגה את תע"א, מקורות, חברת הדואר ורכבת ישראל יחד עם חברות הבנות שלהן — ולא כבחירה נפרדת.

הוועדה ביקשה לדון בסוגיית מינוי רואה חשבון אחד לחברה האם ואחר לחברה הבת, אך הרשות טענה כי בשנים קודמות היתה עמדתה שיש למנות את אותו רואה חשבון לחברה האם ולחברות הבנות.

לפי הדו"ח, "הרשות הציגה מידע לא מדויק ולא מבוסס בנוגע לעמדתה בעבר, וגם בנוגע לסיבות שהובילו לכך שישנם רואי חשבון נפרדים לחלק מחברות האם והחברות הבנות. חוות הדעת של הרשות שנמסרה לוועדה לא נשענה על ספרות מקצועית ולא כללה ניתוח של עמדות וחלופות, אלא הציגה עמדה חד־צדדית. יתרה מזאת, בחוות הדעת לא צוינו שמות המומחים שהרשות הסתמכה עליהם".

עוד נטען כי הרשות לא סיפקה לוועדה את המידע הנחוץ לה לעריכת דיון שקול ומקצועי, אף שזהו תפקידה לפי הכללים. גרוע מכך, לפי המבקר, הרשות הציגה לוועדה כי חוות הדעת מסתמכת לכאורה על מומחים, אך לא ציינה בפניה כי המומחים הציגו עמדות ושיקולים לכאן ולכאן, וחלקם אף סברו אחרת ממנה.

מסקנת המבקר קשה: "עולה כי בהצגת סוגיית מינוי רואי חשבון מבקרים לחברה האם ולחברות הבנות שלה נפלו כמה ליקויים מהותיים עד כדי מצג שווא וחלקי".

הוועדה המליצה על משרד קוסט פורר כרואה חשבון מבקר לתע"א (התעשייה האווירית), לחברה הבת שלה אלתא, ולחנ"י (חברת נמלי ישראל) — כפי שחשפה אורה קורן ב–TheMarker בפברואר 2016. קוסט פורר סיפקה שירותי ראיית חשבון גם לחברת וויטווטר, שהיתה בשליטת אורי יוגב.

בשנים האחרונות סיפקו ששת משרדי רואי החשבון הגדולים שירותים לתע"א, ובהם גם שני רואי חשבון שהיו המועמדים לתפקיד רואה חשבון מבקר בתע"א. לפי הדו"ח, היקף שירותי הייעוץ שנתן קוסט פורר לתע"א היה רחב יותר מהאחרים, ועלות השירותים שנתן גבוהה יותר מסך עלות השירותים של כל העבודות שביצעו האחרים גם יחד. רואה חשבון שני נתן שירותי ייעוץ מעטים ובהיקף כספי מצומצם.

הרשות, קובע המבקר, לא בדקה לעומק אם בהיקף ובמהות של הייעוץ שנתן רואה החשבון הראשון יש בהם כדי לפגום באי־תלותו כרואה חשבון מבקר. אותו קוסט פורר נבחר כאמור למבקר שלוש החברות, על אף חשש לניגוד עניינים לאחר שאחד מלקוחותיו היתה חברת אלביט הביטחונית. על פי דו"ח המבקר, כשנבחר לחנ"י באוגוסט 2015, הוועדה לא נימקה או הסבירה את בחירתה. סך שעות הביקורת שביצע עד סוף 2016 היה כמעט פי שלושה מהיקף שעות הביקורת שאושר לו כשמונה, ושכרו היה כ–2.5 מיליון שקל.

הוא גם היחיד מבין רואי החשבון הגדולים שמונה לחברה האם ולחברה הבת וליותר משתי חברות ממשלתיות. "לא זו אף זו, הוא מונה לשלוש חברות ממשלתיות גדולות בעלות היקפי שעות ביקורת משמעותיים  ושכרו הציב אותו בראש רשימת מקבלי השכר מהחברות הממשלתיות".

ליקויים גם בנתג"ז וחברת נתיבי ישראל

קוסט פורר, כפי שנחשף ב–TheMarker, הומלץ גם לדירקטוריון נתג"ז (חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל), שסירב לקבל את המלצת הוועדה. זאת, לאחר שמבקר המדינה הודיע כי יבדוק את ההמלצה, שנעשתה, לכאורה, על ידי אורי יוגב, שמצדו הכחיש כל קשר.

בדו"ח הנוכחי קובע המבקר כי "בעקבות החשש שהתעורר בנוגע לניגוד עניינים בין רואה חשבון מסוים ובין נתג"ז הנכללת בחברות הגדולות, החליטה הוועדה להמליץ על רואה חשבון אחר לנתג"ז. הרשות הציגה בפני הוועדה תרשומת, שבה לא היה כל מידע בדבר ניגודי עניינים אפשריים בין רואי החשבון הכלולים בה לנתג"ז.

"במסמך הרוטציה הסימולטנית ציינה הרשות כי רואה חשבון ב' הודיע כי פעילותו הנרחבת והמהותית עם חברות ושותפויות בתחום הגז יש בה כדי להעלות חשש לניגוד עניינים במינויו לרואה חשבון מבקר בנתג"ז. במועד מאוחר יותר הודיע רואה חשבון ב' לרשות כי פעילות משרדו מול חברות הגז צומצמה, ולשיטתו הוסר החשש לניגוד עניינים במינויו לנתג"ז".

ואולם, לפי דו"ח המבקר, "הרשות לא הציגה בפני הוועדה את הודעתו של רואה חשבון ב' שהוסר החשש כאמור ולא בדקה לעומק את אופן הסרתו. חברי הוועדה לא התייחסו לסוגיית ניגוד העניינים של רואה חשבון ב' כפי שהופיעה במסמך הרוטציה ולאופן פתירתה".

ליקויים אחרים נמצאו בבחירת רואה חשבון לחברת נתיבי ישראל: "בפרוטוקול דיוני הוועדה על החברות הבינוניות לא מופיעה כל הנמקה לבחירה ברואה חשבון ו' לחברת נתיבי ישראל, ולא ברואה החשבון שהיה מדורג לפניו, וזאת בניגוד להחלטת הוועדה כי יש לנמק כל בחירה שאינה על פי הדירוג", נכתב בדו"ח. גרוע מכך: אילו חישבה הרשות את הדירוג באמצעות הנתון האמיתי, ולא הנתון עליו בחרה להסתמך, "לא היה יכול רואה חשבון ו' להיבחר לרואה חשבון בנתיבי ישראל".

הרשות אישרה לנתיבי ישראל 4,000 שעות ביקורת, שהן היקף השעות הגבוה ביותר שאושר לרואה חשבון מבין רואי החשבון שנבחרו לחברות הבינוניות. היקף שעות הביקורת אף גבוה מזה שאושר לרואי החשבון שנבחרו לחלק מהחברות הגדולות.

המבקר ממליץ לדון מחדש בבחירות הוועדה

המבקר סבור כי על חברי הוועדה להקפיד לפעול לפי הסדרי ניגודי העניינים שחתמו עליהם. בנוסף, הלשכה המשפטית צריכה לבחון מחדש את כשירותו של חבר ועדה אחד לכהן "לנוכח ריבוי זיקותיו לרואי החשבון". בשל ניגודי העניינים, "על הוועדה לבחון מחדש את המלצותיה למינוי רואי חשבון מבקרים שהוחלט עליהן כאשר חלק מחברי הוועדה נמצאו במצב של חשש לניגוד עניינים".

המבקר מבקש מהוועדה לקיים דיון נוסף בבחירת רואה חשבון לנתג"ז תוך בחינת סוגיית ניגודי העניינים והליקויים שמצא המבקר. בנוסף על הוועדה לדון מחדש בבחירת רואה חשבון לנתיבי ישראל ועל הרשות לקבוע אמצעים לבקרה על המידע שהיא מציגה לוועדה כדי שיהיו בידיה הכלים לוודא שאירוע כאמור לא יישנה.

לסיכום כותב המבקר: "בדיקת עבודת הרשות העלתה ליקויים חמורים בנוגע לסוגיות ומינויים של רואי חשבון, תוך הצגה חלקית ולא מדויקת של המידע. הוועדה לא יצקה לפעילותה את התוכן המצופה ממנה, ולמעשה הרשות היא זו שקבעה במידה רבה את הבחירה ברואי החשבון, והוועדה המליצה על רואי החשבון בעלי הציון הגבוה ביותר שנקבע באופן טכני באמצעות מערכת מחשוב ברשות. מכלול הליקויים העולים מפעילותן של הרשות ושל הוועדה מחייבים בחינה מחודשת של סדרי עבודת הוועדה".

רשות החברות: "נפעל לתיקון ליקויים"

אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות מסר: "אין ולו שביב טענה כלפיי או כלפי אף עובד רשות. יש סט רחב מאוד של המלצות שיש לטפל בהן ולתקן לפיהן. אבל כמו שאמרנו כל השנים, וגם בזמן אמת, כולנו עושים את עבודתנו נאמנה".

מרשות החברות הממשלתיות נמסר: "הרשות מברכת על סיום עבודת הביקורת שנערכה על ידי משרד מבקר המדינה. כפי שעולה מהדו"ח, מרביתן המוחלט של ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה נמצאו תקינות. הליך מינוי רואה חשבון מבקר לחברות הממשלתיות הינו הליך מורכב ביותר, שמנוהל על ידי הרשות והוועדה בצורה מיטבית.

"עקב קטיעת הפעילות של הוועדה הקודמת ואי־מינוי ועדה במשך תקופה ארוכה, נדרשה הוועדה — תוך זמן קצר — לדון בעשרות מינויים של רואי חשבון מבקרים. הרשות תלמד את הדו"ח הסופי שפורסם וככל שקיימים עניינים נוספים הדורשים תיקון או שיפור, הרשות תפעל לתקנם בהקדם. זאת ועוד, בימים אלה פועלת הרשות מול שר האוצר, משה כחלון ושרת המשפטים, איילת שקד, להקמת וועדה חדשה וזאת לאחר שהוועדה הקודמת סיימה את תפקידה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#