אלי אלאלוף: עוד לא שמעתי על משפחה שהצליחה להשתחרר מהתלות בביטוח לאומי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי אלאלוף: עוד לא שמעתי על משפחה שהצליחה להשתחרר מהתלות בביטוח לאומי

יש קשר הדוק בין מדיניות החינוך ומדיניות הרווחה, כך אמר היום מנכ"ל קרן רש"י בכנס ישראל 2021

תגובות

"המדינה צריכה להכריז שהיא רוצה להקטין את מספר המשפחות שתלויות בביטוח לאומי. בעשרים השנה האחרונות לא שמעתי מהביטוח הלאומי אמירה שהצליחו להוציא משפחות מתלותן המלאה ברשויות", כך אמר היום אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, בכנס ישראל 2021. אלאלוף דיבר בהרצאה שעסקה בתוכניות חינוך ורווחה למען נוער בסיכון ומשפחותיהן הנמצאות במצוקה.

"צריך להיות קשר הדוק בין מדיניות החינוך ומדיניות הרווחה בישראל", אמר אלאלוף. לדבריו, ניתן באמצעות מדיניות חינוך נכונה לסייע לילדים הנמצאים בסיכון, שיהוו בשנת 2021, אם המדיניות הנוכחית לא תשתנה, כ-20% מאוכלוסיית הילדים - כ-500 אלף ילדים. זאת לעומת 430 אלף ילדים כיום ו-350 אלף ילדים לפני שש שנים. "מערכות החינוך, הרווחה והבריאות צריכות לתמוך אחת בשנייה. אם לא תהיה מערכת שתרכז ותנצל בחוכמה את המשאבים והידע הקיימים - המערכת החברתית תהיה בסכנה".

אלאלוף טוען כי לא ראה כיצד משפחות יוצאות ממעגל העוני. משפחות הנמצאות במצוקה אשר נתמכות על ידי הביטוח הלאומי, שתקציבו הכולל הוא בגובה חמישים מליארד שקל - מתוקצבות בסכום עתק וגורם לתלות ארוכת טווח שלהן בביטוח הלאומי. "במשך עשרים שנה לא שמעתי מהביטוח הלאומי כמה משפחות סיימו את התלות הקבועה שלהן בו. במציאות מי שנתמך על ידי הרווחה נשאר שם", אמר אלאלוף.

אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י; צילום: תומר אפלבאום

באמצעות הסיוע לילדים, קובע אלאלוף, ניתן גם לסייע למשפחה כולה להיחלץ מהמצוקה. הוא מספר כי לפני ארבע שנים החלה קרן רש"י בפרויקט של התערבות בקרב ילדים במצוקה בבתי הספר: "החלטנו לנסות ולראות אם אפשר להוציא את המשפחה כולה מהמצוקה באמצעות ניתוק התלות בביטוח לאומי ותוך ניצול ההצלחה של הילד בבית הספר. התוכנית התבצעה בשישה יישובים וזו הפעם הראשונה שדרשנו מאותם היישובים לשלב את מערכות החינוך והרווחה ביחד כדי להתמודד עם המצוקות של אותן המשפחות". הניסוי הקיף 300 משפחות ובזכות התוצאות המרשימות הגישה הקרן למשרד האוצר מתווה תוכנית להמשך הפרויקט. "כאשר הילדים יוצאים מהמצוקה ומתקדמים - גם ההורים הופכים לשותפים, יוצאים לעבודה או הולכים ללמוד. גם העלות של שיקום ההורים היא מאוד סבירה, כל עוד מתמקדים בטיפול פרטני".

"בעיניי, הרף של משרד החינוך כלפי אוכלוסיות חלשות הוא רף נמוך מדי. הם נותנים פתרונות נקודתיים אבל בעלי חזון מוגבל וחלקי. החזון של משרד החינוך הוא לצמצום הפערים, אך מדוע לא מדברים על ביטול פערים? כמו שהורה לא רוצה לצמצם את הפערים בין הילדים שלו אלא רוצה לבטל אותם לגמרי", טוען אלאלוף.

אלאלוף הצביע על כך כי אין במערכת הרווחה די משאבים להגדיל את מספר הילדים הנמצאים בטיפול: "אין תקציב פיתוח לפנימיות או לבתים חמים לנערות. הרוב נעשה דרך הפילנתרופיה או הקהילה העסקית. המעט שיש נמצא בקרנות הביטוח הלאומי והנטל נופל על הרשויות המקומיות שבהיעדר תקציב אינן מסוגלות לטפל בילדים. התוכנית היחידה היא תוכנית שמיד, בעלת תקציב של 200 מיליון שקל, וגם היא אינה מקיפה ומתבצעת באיטיות".

לדבריו, נוער במצוקה יכול להשיג תוצאות מצוינות אם יושקעו בו התקציבים הדרושים וטיפול פרטני. הוא הציג נתונים לפיהם 50% מהילדים בכל הארץ מסיימים את הלימודים ללא בגרות. להבדיל, באוכלוסייה קשה במיוחד בה פעלה הקרן, בקרב 2,000 תלמידים הם הצליחו להגיע ל-64% מסיימי בגרות: "המשמעות היא שבהתערבות נכונה אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר גם עם האוכלוסיות הכי חלשות. הבעיה המרכזית בחינוך היא הנשירה. לאורך השנים אנחנו רואים שיש נשירה - נשירה סמויה. כלומר, בית הספר לא מדווח על ילדים שלא מגיעים בפועל לבית הספר ו-4% מהילדים נושרים בממוצע, ועוד 4%-8% נושרים בצורה סמויה".

בעיה נוספת עליה הצביע אלאלוף היא שאחרי גיל 18 אין פתרונות מוסדרים לילדים ונוער בסיכון: "מי שהיה בסכנה לפני הצבא נשאר בסכנה גם אחרי הצבא והאלטרנטיבות שממתינות לילדים הללו הרי נוראיות".

"בנוסף, רק 20 אחוז מהבוגרים של מערכת החינוך (נכון ל-2008) נרשמו לאוניברסיטה. אם המדינה רוצה לסיים את התלות של האוכלוסייה בשירותי הרווחה היא צריכה להתמודד עם 80 אחוז מהמסיימים של מערכת החינוך. מי שסובל ממצוקה קשה לו להתמודד עם העלויות של ההשכלה הגבוהה, והם נדחקים לעבודות בשכר נחות כמו שמירה או עבודות בתנאים גרועים", הסביר אלאלוף.

אלאלוף ציין כי "יש פוטנציאל אדיר למצוא את המצוינות שמתחבאת בקרב הילדים במצוקה. מהילדים של המצוקה יש פוטנציאל למצוינות ברמות הכי גבוהות. חייבת להיות מדיניות מתואמת במדינה בקרב הממשלה. לראיה, איזו יחידה מוזרה של חיל המודיעין ביקשה שנכשיר לה בדרום הארץ צעירים שישרתו בחיל המודיעין בעת גיוסם. איתרנו אותם מקרב נוער מקומי והכשרנו 65 חבר'ה ברמה מדהימה, ואז ביקשו קורס שני, ואחר כך קורס בצפון".

אלאלוף גם קרא להפסיק את ההפרטה של שירותי רווחה: "מאשימים גם אותנו בהפרטה, אבל אנחנו לא לוקחים את הרווחים הביתה. יש לנו עמותות שעושות את הפעילות לעומת ההפרטה העסקית שבעיני היא פסולה. שירותי רווחה וחינוך לא נותנים באמצעות שירות מסחרי".

 

video platform video management video solutions video player

 

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#