בנמל אשדוד עברו למצב סחיטה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנמל אשדוד עברו למצב סחיטה

עד פתיחת התחרות יחלפו עוד שנתיים־שלוש שבהן העובדים ימשיכו לשבת על השאלטר. אלה ימי פומפיי האחרונים, ועובדי הנמלים נחושים לחטוף ככל יכולתם

24תגובות
נמל אשדוד
אילן אסייג

"אם זה באמת מה שהם מבקשים, הם לא רוצים הסכם" — כך אמר בכיר בתחום נמלי הים בישראל כשראה את רשימת הדרישות של עובדי נמל אשדוד.

בעקבות הפגישה שנערכה בבית ההסתדרות ערב חג הפסח, החליטו ועדי הנמלים בחיפה ובאשדוד, בשיתוף ההסתדרות ומשרדי האוצר והתחבורה, לעשות מאמץ אינטנסיבי לחתום על הסכמי העבודה החדשים עד יוני — המועד שבו אמורים כולם להיפגש בבית הדין לעבודה. מרתון הפגישות אמור לקדם את ההיערכות הנדרשת בנמלים הקיימים לתחרות המצפה להם משני הנמלים הפרטיים שייפתחו בחיפה ובאשדוד ב–2021.

בנמל אשדוד הבינו שאם לא יסחטו את הלימון עכשיו, ייתכן שבקרוב לא יהיה מה לסחוט. בשבוע שעבר הודיע הנמל כי ב–2017 נרשם בו שיא: כ–200 מיליון שקל רווח מתוך מחזור של 1.2 מיליארד שקל. זאת, למרות עלויות העתק של השכר וחוסר היעילות המשווע: הנמל לא עובד בשבת או 24 שעות ביממה, ויש בו משרות פיקטיביות למכביר — למשל, משגיחים על כלובי הדגים באשדוד ושומרי המפתחות בחיפה. לפי הדו"חות הכספיים ל–2017, הוצאות השכר של הנמלים מהוות 46%–52% מכלל הוצאות החברה — על חשבון משלם המסים. ב–2017 היה השכר הממוצע לעובד בנמל אשדוד 27 אלף שקל ברוטו בחודש. בחיפה — 30 אלף שקל ברוטו בחודש.

בנמלים יודעים כי אלה ימי פומפיי האחרונים: עם פתיחת התחרות ייאלצו עובדי שני הנמלים לעבוד שעות רבות יותר ולשלם לעובדים מעטים יותר. לא עוד ימים שבהם "נגמרת העבודה" והולכים הביתה אחרי ארבע שעות — ומקבלים שכר יומי מלא. כשתהיה תחרות, העובדים יועברו לחלק אחר שבו עדיין יש עבודה. כיום יש 12–14 עובדים לכל פריקת מכולה, אך בעוד שמספר זה עומד להצטמצם, מהירות הפריקה תצטרך להיות דומה לזו שבנמלים הפרטיים החדשים והממוכנים. העובדים יצטרכו לעבוד הרבה יותר תמורת שכרם, וההנהלות יצטרכו להשקיע (דבר שהן כבר התחילו לעשות) בהתאמת הנמלים לכניסת אוניות גדולות יותר — ובמתן שירות מצוין.

אך עד לפתיחת התחרות יש עוד שנתיים־שלוש — ובהן הנמלים הממשלתיים ימשיכו לפעול והשאלטר יישאר בידי העובדים. בחודשים האחרונים הם ממררים את חיי ההנהלות בשיבושים ועיצומי פתע הפוגעים בלקוחות, כהפגנת כוח. מה שלא ישיגו עכשיו הם כבר לא ישיגו בעתיד — והם נחושים לחטוף ככל יכולתם.

השבוע יגישו עובדי נמל אשדוד להנהלה רשימת דרישות שספק אם תתקבל — אפילו כנקודת פתיחה בלבד. ואולם יש הטוענים שדרישות מופרכות מאלה כבר התמלאו בעבר, על חשבון הקופה הציבורית. רשימה שספק אם מישהו יוכל לקבל, אפילו בתור נקודת פתיחה. מה עובדי הנמלים מוכנים לתת בתמורה למילוי דרישותיהם? עדיין לא ברור.

בנמל חיפה עדיין לא הציגו רשימה בסדר גודל כזה, אך היות שהוועדים מתואמים ביניהם, לא מן הנמנע כי גם בחיפה תתפח רשימת הדרישות. עובדי נמלי הים יודעים שהם רגע לפני הנפילה מגן עדן. התחרות תשנה פה את הכללים. אחרי רפורמה כושלת אחת ב–2005 שהורידה מיליארד שקל לטימיון, ושר תחבורה אחד שמבטיח לעובדים רשת ביטחון לעשר שנים מתחילת התחרות, יש לשאול אם המדינה תתכופף שוב כדי לפייס את עובדיה העשירים.

התשובה נמצאת בכיסו של השר ישראל כ"ץ — אם יעמוד איתן הפעם מול דרישות מופרכות, כפי שעשה כשהוציא את הרפורמה בנמלים לדרך, או יתגלה כשר לחיץ בעל עמדה פריכה, על חשבון משלם המסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#