כך תנהלו חיי משפחה תקינים למרות קריירה תובענית - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תנהלו חיי משפחה תקינים למרות קריירה תובענית

לא צריך להתגרש כדי לבלות עם הילדים

13תגובות

>> "את צריכה להיות גאה בזיו כי הוא עוזר לך לגדל את הילדים שלך", אמר אחד החברים שלנו לדנה אשתי, מנהלת עסקים ראשית בחברת תוכנה לפני כמה חודשים. "אכן הוא מגדל אותם ביחד איתי", השיבה לו דנה, "אבל שלושת הילדים", חידדה, "הם לא שלי - אלא שלנו".

כשאני הייתי ילד היינו חוגגים את יום האם ואף אחד לא הפך בכך יותר מדי. מתישהו, במהלך השנים הוחלט, בצדק, למתג את היום הזה כיום המשפחה. כיום גם לאב העמל מגיע שי קטן, מסוג זה שהגננות והגננים עמלים על הכנתו, ומאיצים בילדים להקדישו להורים היקרים. עבורי, יום זה מהווה נקודת ציון לבחינת האיזון בין קריירה לבין משפחה. לכן אני רוצה לשתף אתכם בכמה עקרונות וכללים שגיבשתי עם השנים ושעליהם אני ממליץ בכל פה לניהול תקין של חיי משפחה, גם אם לשני ההורים קריירה תובענית מאוד.

חזון משפחתי. כמו בעולם העסקי, גם בבית כדאי לגבש ולהגדיר חזון אישי ומשפחתי. נקודת המוצא היא היכולת להשיב על השאלה "לאן אנחנו רוצים להגיע עם המשפחה שלנו בחמש שנים הבאות?" - תהליך ההגדרה ייעשה על ידי שני בני הזוג, ולעתים ניתן לשתף גם את הצאצאים הבגירים.

חוזרים הביתה מוקדם. "האם אתה רוצה להגיע הביתה מוקדם, פעמיים בשבוע, לפני הגירושין או אחריהם?", הציגה בפני דנה את השאלה ששינתה את חיי. כבר קיים טרנד כזה בקרב חברי המנהלים, לצאת יום אחד בשבוע מוקדם וללכת הביתה לילדים. אני החלטתי לצאת מהמשרד ב-16:00, פעמיים בשבוע. אחרי כמה שנים שאני עושה זאת בקביעות, אני מודה שאני נהנה מכל רגע - גם כשאני בתפקיד נהג מונית מחוג לחברה, לטניס, לקניון ובחזרה. החלוקה בביתנו קבועה, אין התלבטויות, אין ברזים: פעמיים בשבוע - אני, פעמיים בשבוע - דנה יוצאת מוקדם, ובחמישי - המטפלת.

אסיפת הורים, טיול שנתי. אשתי שיכנעה אותי כבר כשהילדים היו בפעוטון, שיש חשיבות להופעה משותפת לאירועים מכוננים, כמו אסיפת הורים. אני מודה שנשביתי בקסם. אסיפת הורים זו קרקע מצוינת לתרגול כישורי הנטווריקנג. לא מעט עסקים הבשילו, וחלקם אף נסגרו, על ספסלי כיתה א'. בתחילת השנה אני אף דואג לברר את תאריכי הטיולים המיועדים ונוהג להצטרף כהורה מלווה, לפחות לטיול אחד, פר צאצא.

טלפון חרום. על אף שהפצרנו פעם אחר פעם שבמקרה של מחלה, פציעה או כל צורך אחר יתקשרו קודם אלי, לא הצלחנו לשנות הרגלים של שנים - המורים מתקשרים לאמא. הילדים שלנו, לעומת זאת, גמישים יותר מחשבתית ויודעים שאפשר להתקשר גם לאבא במהלך היום.

המחשב בעבודה. כשדנה ואני התחלנו לשלוח אחד לשני מיילים במקום לדבר, החלטתי שאני לא פותח את המחשב בבית, למעט הימים שבהם אני מתעורר בארבע או חמש לפנות בוקר, ואז אני משיב למיילים עד שראשון הילדים מתעורר. כשאני בבית, כמעט שאיני עונה לטלפונים בענייני עבודה והחל מהשעה 20:00, אני לא עונה בכלל. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה זה עשה לזוגיות שלנו. כמנהל אני תומך בכל עובד שרוצה לצאת מוקדם, כמו בכל עובדת שרוצה להישאר עד מאוחר. הראייה: קבוצה גדולה של נשים המשמשות בתפקידי ניהול בכירים, ושורה לא פחות ארוכה של גברים שהולכים הביתה לשחק בלגו עם הילדים.

הכותב הוא מנכ"ל משותף של החברות: ג'ון ברייס הדרכה, טאקט בדיקות ומטריקס גלובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#