ענף ההיי-טק צריך להסתכל מעבר ל-8200 - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף ההיי-טק צריך להסתכל מעבר ל-8200

מנהל כוח אדם - תעסיק בוגרת טכניון מצטיינת ערביה?

9תגובות

האם דווקא הרפורמה הלאומית בחינוך תגרום למנהלי כוח אדם בחברות היי-טק להפסיק לחפש עובדים רק מתחת לפנס?

בחודשים האחרונים שכרה חברת גליל סופטוור שלוש מתכנתות חדשות, כולן מהמגזר הערבי. הן הצטרפו לכתריסר המתכנתות ומומחיות הטכנולוגיה מהמגזר שכבר עובדות אצלנו. זוהי אמנם התחלה, אבל אין בה די.

מנהלי כוח אדם רבים היי-טק מתלוננים על הקושי למצוא עובדים איכותיים, ובצדק. הנשים האלה יכולות להיות חלק מהפתרון. בינתיים זה לא קורה, ושני הצדדים סובלים: החברות לא מוצאות את כוח האדם הדרוש להן, ונשים ערביות משכילות רבות נשארות מחוץ למעגל העבודה. לפי מחקר של מכון ברוקדייל מ-2009, נשים ערביות הן אחת הקבוצות הבולטות בשיעור השתתפותן הנמוך בשוק העבודה. לפי המחקר, "בניגוד לתפישה הרווחת, חלק משמעותי מהנשים שאינן משתתפות בכוח העבודה הן בעלות פוטנציאל רב: רבות מהן צעירות, בעלות 12 שנות לימוד או יותר ובלי ילדים בגיל הרך".

מדוע זה קורה? במחקר של הטכניון מ-2009 על השתלבותן של נשים ערביות בשוק העבודה, נמצא כי לתחושת הנשים עצמן, הקושי המרכזי בקבלה לעבודה לא נובע מהבדלי תרבות (אף כי כ-30% מציינות גם את סיבה זו), אלא מחוסר הזדמנויות בשוק העבודה. במלים אחרות, הבעיה היא לא ראיון העבודה עצמו, אלא להגיע אליו.

קיים פער עצום בין צעיר ישראלי המסיים שירות ב-8200 לבין צעירה ערבייה המסיימת תואר בהצטיינות במדעים מדויקים. לאחד - הכשרה מעשית מעולה, ניסיון רב ורשתות חברתיות רבות עוצמה, שיסייעו לו למצוא עבודה בהתאם לכישוריו, עם שכר הולם. לאחרת - מישור רחב וריק, ללא קשרים וללא ניסיון מעשי, שהוא הוא כרטיס הכניסה האמיתי לרוב המשרות בהיי-טק.

רים ח'ורי, המתכנתת הראשונה שהחלה לעבוד בגליל סופטוור, מכירה את החוויה. רים, בוגרת מצטיינת של הטכניון, עבדה לאחר תום לימודיה כמורה, פתרון מקובל עבור ערביות ישראליות משכילות רבות. אבל רים אזרה אומץ, פנתה לחברה, עשתה חיל והיתה לראש צוות. אחריה הגיעו עובדות נוספות. ברגע שפותחים את השער, הרשתות החברתיות הנכונות מתחילות להיווצר.

לפי המחקר של הטכניון, חלק משמעותי מתהליך חיפוש העבודה של נשים ערביות מתבצע באמצעות מכרים וחברים. ואכן, בעקבות רים הגיעו מתכנתות נוספות לגליל. כך החלה לעבוד בחברה דואא ח'טיב, שלא נאלצה לעשות את ה-Cold Call, אותה שיחה ראשונית הנעשית למנהל כוח אדם זר בניסיון לשכנע אותו להזמין אותך לראיון. במקום זאת השתמשה דואא בקשריה, והעבירה את קורות חייה לחברות אחרות שעובדות בחברה, וכך התקבלה לעבודה. כיום היא שוקדת על מערכות טלפוניה בינלאומיות עבור לקוח אירופי.

ייתכן שנשים ערביות רבות יותר יימשכו לעבודה בהיי-טק דווקא בזכות הרפורמות הלאומיות בחינוך - אופק חדש ועוז לתמורה. הרפורמות מובילות לכך שמורים ומורות נדרשים לעבוד שעות רבות יותר, וכך אחד היתרונות המרכזיים של המשרה מבחינת נשים רבות, שעות העבודה המועטות יחסית, הולך לאיבוד.

עבודה בהיי-טק דורשת שעות עבודה רבות יותר, אך התגמול הכספי עולה בהתאם, וכן גם ומידת ההערכה לה זוכים בחברה הישראלית. הפתרון למצוקת העבודה של נשים ערביות מוכשרות ומשכילות, כמו גם לצורך בעובדים מוכשרים בחברות הטכנולוגיה, נמצא בהסתכלות מעבר למועמדים הברורים מאליהם, אל הון אנושי שבטיפול נכון יכול להפוך לקטר החדש של ההיי-טק הישראלי.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ההיי-טק גליל סופטוור, המעסיקה כ-200 מהנדסים ומהנדסות ערבים ויהודים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#