האוצר: העלות החודשית הממוצעת של איש קבע - 50 אלף שקל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר: העלות החודשית הממוצעת של איש קבע - 50 אלף שקל

סגן ראש אגף התקציבים באוצר: צה"ל לא התייעל בכוח אדם מאז 2008 ■ פרופ' אשר טישלר ושרון חדד: לישראל אין ברירה אלא לעבור לצבא מקצועי ■ פרופ' אבי בן בסט: צבא חובה הוא משאב יקר למשק, אך זול לצבא, ולכן קיים חשש כי הוא לא מנוצל כהלכה

119תגובות

>> מ-2008, בניגוד לשנים שלפני כן, לא יזם צה"ל מהלכי התייעלות בתחום כוח האדם - כך אמר בשבוע שעבר סגן ראש אגף התקציבים באוצר, רותם פלג, בכנס השלישי לכלכלה וניהול ביטחון, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בשני העשורים האחרונים, הוסיף, עלה שכר אנשי הקבע ריאלית ב-43.4%.

לדברי פלג, הרוב המכריע של תקציב הביטחון, 65% מתקציב הביטחון השקלי, מיועדים לשכר, גמלאות ושיקום, ורק 35% מיועדים לרכישות ולבינוי. לטענתו, עלות השכר השנתית הממוצעת של איש קבע מובהק (המשרת יותר מחמש שנים), כולל תנאי שירות ועלות גמלאות, מגיעה ל-600 אלף שקל בשנה, 50 אלף שקל בחודש. הוא הוסיף כי עלות השכר השנתית הממוצעת של איש קבע ראשוני (עד חמש שנים), כולל עלות תנאי שירות וגמלאות, מגיעה ל-248 אלף שקל, 20,667 שקל בחודש. במהלך הדיון לא התייחסו המשתתפים בדיון לדרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל עוד ב-2011. פלג ציין כי השכר הממוצע של 86% ממשרתי הקבע, קצינים בדרגות סג"מ עד רס"ן, הוא 15,289 שקל ברוטו. לדבריו, הפער בין שכר אנשי הקבע לעומת מקביליהם בשירות המדינה גבוה מאוד ומגיע לעשרות אחוזים. כך למשל, פלג מציין כי מהנדס בדרגת רס"ן משתכר 41.5% יותר מהמהנדס המקביל לו בשירות המדינה, מהנדס בדרגת סא"ל משתכר ב-60.6% יותר ממקבילו ומהנדס בדרגת אל"מ משתכר ב-58.5% יותר ממקבילו. השכר הממוצע של משפטנים בצה"ל הוא 25,751 שקל ושל משפטנים בשירות המדינה 15,609 שקל - פער של 62%.

עוד אמר פלג כי התועלת למשק ללא שירות צבאי חובה אינה משתקפת בתקציב הביטחון. לדבריו, התועלת של חיילי החובה ב-2011 נאמדת ביותר מ-1% מהתוצר, כ-9 מיליארד שקל. פלג הוסיף כי גיוס חיילים וחיילות לשירות סדיר לפרקי זמן מוגדרים מראש ואחידים גורם לשימוש לא יעיל בכוח האדם ואינו מעודד הקצאה יעילה. היעדר ראיית העלות האמיתית של חיילי החובה גורמת לחוסר יעילות כלכלית. קיצור שירות החובה, אמר, יביא לכניסה מוקדמת של החיילים ללימודים ולשוק העבודה ויחייב את הצבא להקצות בצורה יעילה יותר את חיילי החובה, מתוך ראייה כלכלית מלאה יותר של השירות.

"לעבור לצבא מקצועי"

פרופ' אשר טישלר ושרון חדד מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב טענו כי לישראל אין ברירה אלא לעבור לצבא מקצועי. לדעתם, קשה במיוחד לבדוק את יעילות כוח האדם במערכת הביטחון מסיבות אובייקטיביות. אחת הסיבות לכך היא כי חלק עיקרי וחשוב ביותר של פעילות מערכת הביטחון קורה במצבי חירום ומחייב תרבות ארגונית ייחודית. לדבריהם, בצבא מקצועי יידרש מספר קטן יותר של חיילים כדי לקיים רמת מוכנות צבאית נתונה לעומת צבא המבוסס על גיוס חובה. המודל הנוכחי של גיוס החובה אינו מתאים יותר. יש לעבור לגיוס חובה יותר דיפרנציאלי, שמאפשר גיוס גמיש יותר וכולל גם פיצוי נאות למתגייסים.

משתתף אחר בדיון, פרופ' אבי בן בסט, שעמד בראש ועדה ציבורית אשר המליצה ב-2006 על קיצור גיוס החובה לצה"ל משלוש שנים לשנתיים, ציין כי צבא חובה הוא משאב יקר למשק, אך זול לצבא, ולכן קיים חשש כי הוא לא מנוצל כהלכה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "השקעה בתקציב הביטחון ומודל כוח האדם מאפשרים את בנייתו של צה"ל כגוף מאומן, מיומן ומרתיע המבטיח את קיומה של מדינת ישראל. בדרך למימוש ייעודו, צה"ל תורם לצמיחת המשק הן בביטחון, המאפשר צמיחה, והן בהשקעות בהון אנושי, מו"פ ומשימות לאומיות שתרומתן למשק גדולה לאין שיעור מההשקעה בתקציב הביטחון. במקביל מוביל צה"ל מהלכי התייעלות, בעיקר בתחום כוח אדם, ללא אח ורע במגזר הציבורי. תהליכי התייעלות אלה הוצגו ובוקרו על ידי המועצה לביטחון לאומי, שאף הודיעה בכתובים ב-14 בספטמבר 2010 כי 'במהלך 2008-2009 צה"ל יישם את המלצות ברודט לקיצוץ ריאלי של 2%, ומשרד האוצר מכיר בכך'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#