דרור שטרום: "הבעייתיות בשוק העבודה מחריפה ככל ששיעורי הילודה הולכים לרעתנו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרור שטרום: "הבעייתיות בשוק העבודה מחריפה ככל ששיעורי הילודה הולכים לרעתנו"

פיליפ המינגס בכנס ישראל 2021: "הערבים והחרדים מורידים את מדד החינוך - אך האם ישראל מנסה לשנות זאת?"

תגובות

על מנת לשמר את התחרותיות של ישראל, שמבוססת במידה רבה על יזמות, חדשנות וקידמה טכנולוגית, על ישראל לבלום את ההידרדרות הממושכת שלה בתחום החינוך, כך הסכימו משתתפי הפאנל "התחרותיות בישראל - השקפות בינלאומיות ולאומיות" ביומו השני של כנס ישראל 2021 של TheMarker. דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ממשתתפי הפאנל אמר כי "כאשר אנו מנסרים את החינוך, אנו מנסרים את הענף עליו אנו יושבים".

לצורך הדיון התכנסו ארבעה נציגים מהמוסדות המובילים בעולם בנושאי תחרותיות: סוזן רוסלט-מקולי, מבית הספר למנהל עסקים IMD; מרגרטה דרזניאק האנוז, מהפורום הכלכלי העולמי; ד"ר פיליפ המינגס, ראש הדסק הישראלי ב-OECD; ודרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי. את הפאנל הנחה העורך הראשי של TheMarker, גיא רולניק.

המינגס פתח את דבריו בדיון על התרומה של החקיקה לתחרותיות. "אני מסקר את מדינת ישראל מאז 2008. נקודת המבט שלנו היא בהיבט של יוצרי החוק. לישראל היתה התפתחות בתמ"ג, אך בהשוואה למדינות אחרות היא אינה יוצאת מן הכלל. יש דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את התחרותיות. ליוצרי החוק יש כלים שונים, ולפעמים בין הכלים עצמם יש תחומי פעילויות חופפים המשפיעים זה על זה, לכן החלטותיהם קשות", אמר המינגס.

פיליפ המינגס; צילום: תומר אפלבאום

לדבריו, "בבחינת הקריטריונים החשובים, החינוך הוא מפתח לשגשוג מדינה. תלמידים בישראל לא כל כך מוכנים לאתגרים, ולכן יש כאן הזדמנות ל'דיבידנד כפול' בשיפור החינוך. מבחני פיז"ה מראים כי יש כאן שיפור, כמו גם מדינות מתפתחות אחרות, אולם יש אוכלוסיות המורידות את המדד - למשל אוכלוסית הערבים והחרדים. מבחנים אלו העלו שאלה חדשה: האם ישראל מנסה לשפר את הפערים באוכלוסיה שלה? האם מנסים לתרום לחינוך של הערבים והחרדים?"

"חקיקה לחדשנות עשויה להיות הדרך להצלחה", הציע המינגס. "בישראל יש הכרה בבעיות בחקיקה עסקית, אך ההתקדמות בתחום זה עדיין איטית. כמו כן, דרושה תוכנית חלופית לתשתיות תחבורה, ושוב עולה שאלה המהירות - מתי תקום הרכבת בירושלים או בתל אביב. ולבסוף, ישנה המחלוקת בנוגע לשחיתות בממשלת ישראל", הוא מוסיף.

"בפאנלים כאלה נוטים לרוץ היישר אל הגרפים המראים באילו מקומות ישראל נראית רע, ובאילו מקומות אנו נראים טוב, אך שוכחים מה באמת מעוניינים לעשות", המשיך בנושא שטרום. "זו הפעם הראשונה שאנו יוצרים דיאלוג חדשני לבחינת תחרותיות בין כלכלות. זוהי פעם ראשונה שיש לנו מסגרת שאנו יכולים למדוד את המונופול חסין העד - שקוראים לו ממשלת ישראל - מול מדינות אחרות. את התמונה הזו אנו כעת יכולים להראות לנבחרינו".

על פי שטרום, "הגרפים הללו משמעותן אינה תחרות יופי. זוהי תחרות אמיתית הנמשכת במשך שנים רבות. התחרות היא על השקעות, על היכן עסקים רוצים למקם את עצמם, ולהיכן זורם הכסף. זוהי אינה תחרות בין yes ל-HOT, שהיא תחרות נראית לעין. הסיבה שנרתמנו לכך היא כי אנו רוצים לגשר ברמת הפער ברזולוציה. אחד הדברים הנעלמים מעינינו היא תופעת הבעייתיות בשוק העבודה, השתתפות בכוח העבודה, בהיבט של חרדים וערבים. המצב הולך ומחריף ככל ששיעורי הילודה הולכים לרעתנו".

"השאלה היא האם אנו מצטיינים בתחרותיות?", ציין שטרום. "המיקום שלנו הוא לא רע, אך אם מסתכלים לפי התקדמות בשנים רואים שאנו יורדים לאורך השנים - השאלה היא למה. והתשובה לכך מורכבת משני חלקים. ראשית, הדבר מצוי בתהליכים בתוך כלכלת ישראל. שנית, העולם זז ואינו מחכה לנו. כלכלות מתקדמות", הכריז שטרום.

דרור שטרום; צילום: עופר וקנין

"לקחנו מספר נקוודת והשווינו לאורך זמן, בדקנו מה קורה לכלכלת ישראל בתחרותיות ובמרכיבי התחרותיות בעשור האחרון. יש מקומות בהם אנחנו לגמרי ירדנו מהפסים, ולעומתם יש מקומות בהם אנו נמצאים במקומות מעולים. למשל חדשנות ויצרתיות, אשר מתרגמים לדברים נוספים. החדשנות מתבטאת לא רק במדע, טכנולוגיה ופטנטים אלא ביצירתיות בעסקים ובחברות, המהווים מנוע צמיחה חזק לישראל. אם אנו מזניחים את מנועי העוצמה שלנו אנו בעצם מנסרים את הענף עליו אנו יושבים, כי התחרות הולכת ונהיית קשה יותר באותם תחומים שאנו לא טובים בהם", אמר שטרום.

"אחד ההיבטים בהם אנו מקבלים ציונים נמוכים במדדים הוא בירוקרטיה ממשלתית. במשך 20 השנים האחרונות לא בוצעה שום רפורמה אמיתית בתחום של שירות הציבור. למשל דו"ח קוברובסקי שנכתב באמצע שנות ה-80 מעולם לא יושם. גם בתחום ריכוזיות משקית, אנו בולטים לרעה. בתחום התשתיות אנו שומעים שרים שאומרים כי ישנה השקעה ענפה בתחום אך הבעיה היא שתשתיות מסוימות, למשל תשתיות תקשורתיות, מסבסדות לטובה את מה שקורה בענף התחבורה למשל. תחום נוסף בו אנו גרועים הוא אמון ויכולת הציבור להסתמך על המשטרה. מומחים חושבים שזה בהחלט קשור לתשתית של התחרותיות. תחום החינוך (הוראת מתמטיקה ומדעים, ניהול בתי ספר) הם בין הדברים בהם אנו נמצאים בהידרדרות הגבוהה ביותר", הוא הוסיף.

רוסולט-מקולי הציגה את היתרונות של ישראל כמדינה תחרותית, לפי דו"ח התחרותיות השנתי של מכון IMD, בו ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 58 מדינות הנסקרות. מדובר בעלייה של 7 מקומות לעומת השנה שעברה, לאחר אוסטריה, קטאר וגרמניה, ולפני סין, פינלנד וניו זילנד. בראש הדירוג נמצאות סינגפור, הונג קונג וארה"ב. "ב-IMD אנו מאמינים שלא ניתן לנהל דבר שלא ניתן למדוד", הסבירה רוסולט-מקולי את הרציונל מאחורי הכנת מדדים לתחרותיות.

סוזן רוסולט-מקולי; צילום: תומר אפלבאום

"התחרותיות אינה מטרה, אלא אמצעי בדרך לשגשוג בר קיימא", טוענת רוסולט-מקולי, בבואה לבחון את היתרונות והחסרונות של ישראל. אחד התחומים שצוין לרעה על ידי כל משתתפי הפאנל, הוא תחום התשתיות היסודיות בישראל. בדירוג של IMD, ממוקמת ישראל במקום ה-47 הלא מחמיא מבין 58 המדינות. אך בעוד תחום התשתיות הוא תחום שישראל אינה רושמת בו שיפור, תחום החינוך צוין כאחד מתחומי ההידרדרות הבעייתיים ביותר של ישראל, שהצלחתה הטכנולוגית מתמקדת בה כה רבות. העוצמות של ישראל הן מוכנות טכנולוגית ותשתיות טכנולוגיות, בהן היא ממוקמת במקומות ה-4 וה-6 בהתאמה.

בעשור האחרון רשמה ישראל במדד התחרותיות ירידה מהמקום ה-20 למקום ה-29 באמצע העשור, בעקבות פקיעת בועת הדוט.קום בתחילת העשור. אך בעקבות כניסתן של רפורמות במדיניות הכלכלית טיפסה התחרותיות של ישראל החל מאמצע העשור, ועד למקום ה-17 בדירוג האחרון.

השיפור של ישראל נבע משיפור בממשל וביעילות העסקית. הביצועים הכלכליים של ישראל טיפסו, אך עלייה מרשימה יותר נרשמה ביעילות הממשל - טיפוס של 11 מקומות. היעילות העסקית טיפסה ב-10 מקומות. עם זאת, ברמת התשתיות, ישראל נותרה פחות או יותר ללא שינוי בשנים האחרונות.

כאשר חושבים על תחרותיות, אומרת רוסולט-מקולי, צריך לחשוב "מדוע שישראל תרצה לשפר את התחרותיות שלה? היכן היא רוצה להיות בעוד 20 שנה? איזו מורשת ברצונה להותיר לדורות הבאים?"

ישראל מדורגת בראשונה בהשקעה במו"פ באחוז מהתמ"ג, וממשיכה למשוך מדענים וחוקרים (דירוג 5). אך עליה להשקיע עוד בחינוך (מדורגת במקום ה-14 במישור זה). על ישראל להתמודד עם החוב הציבורי הגבוה, שיעור נמוך בשוק התעסוקה, יחס תלות גבוה, והתמודדות עם צמצום הביורוקרטיה, פערי תעסוקה ושכר, חוקי הגירה נוקשים, ושיפור התדמית שלה בעולם.

"ישראל מושווית הרבה פעמים לסינגפור", ציינה רוסולט-מקולי, "אך מה דרוש לה על מנת להגיע לרמה של סינגפור? בין היתר, שיפור החקיקה העסקית, שיפור הרגולציה של מנהל תקין, שיפור התשתיות הבסיסיות והגישה לחינוך".

רוסולט-מקולי התייחסה לשאלה, כיצד ממנפים את היתרונות של ישראל? "אחת הדרכים הטובות היא פנייה לשווקים מתעוררים. למשל, המומחיות של ישראל בתחום ההיי-טק, בשילוב עם יכולות הייצור של סין, עשויות להזניק את השתיים קדימה. ישראל יכולה להפוך למובילת שוק בתחומים כמו טכנולוגיות נקיות, ביטחון פנים, שירותי בריאות, ננוטכנולוגיה ומדעים".

מרגרטה האנוז הציגה את דו"ח התחרותיות העולמי של ה-WEF, שמציג תמונה משלימה לדו"ח ה-IMD. לפיו, ישראל מדורגת במקום ה-24 במדד התחרותיות הגלובלי של הפורום הכלכלי העולמי. בהשוואה למדינות הנחשבות דומות לה, כמו סינגפור, ישראל נמצאת במקום מאוד נמוך יחסית. היתרונות של ישראל ברורים - בתחום החדשנות היא מהמובילות בעולם, במקום ה-6, ורמת פיתוח השווקים הפיננסיים שלה גבוהה אף היא - מקום 14. יתרון נוסף הוא יעילות שוק העבודה, בו היא ממוקמת במקום ה-19 - השתתפות הנשים בשוק התעסוקה טוב יחסית, והמערכת היא מריטוקרטית.

מרגרטה דרזניאק האנוז; צילום: תומר אפלבאום

עם זאת, התנאים המקרו-כלכליים נמוכים יחסית, וישראל מדורגת במקום ה-60 בתחום זה. אחד האתגרים העומדים בפני ישראל הוא גודל השוק שלה - במקום ה-53, שכיוון שהוא קטן, מתקשה לעתים למשוך חברות גדולות.

בהשוואה לשווייץ, שנהנית מעוצמות דומות לישראל בתחום החדשנות והטכנולוגיה, אך מדורגת במקום גבוה בהרבה, רואים מהם ההבדלים בין דירוג מוביל לדירוג נמוך יותר. התשתיות של ישראל במצב הרבה פחות טוב, וכך גם הנגישות להשכלה גבוהה ולהכשרה. פער גדול נראה גם בתחום שוק התעסוקה, שבישראל הוא הרבה יותר נוקשה.

מדד התחרותיות מבוסס על סקר בקרב מנהיגי הקהילה העסקית, מה שגורם לפעמים להטיות. מנהיגי הקהילה העסקית מתלוננים בעיקר על חוסר יעילות הממשל וביורוקרטיה רבה. במונחים אלה, ישראל מדורגת מתחת למדינות מתפתחות רבות בתחום זה.

מאז 2005, נרשמה ירידה בדירוג של ישראל במדד, מהמקום ה-19 למקום ה-24. התנאים המקרו-כלכליים אמנם השתפרו, וגם יעילות שוק התעסוקה השתפרה, אך לעומת זאת, הידרדרות בתחום ההשכלה הגבוהה ופיתוח השווקים הפיננסיים, ופתיחות הכלכלה בפני משקיעים זרים וסחר, ותחכום הקהילה העסקית, האפילה על מגמות שיפור אלה.

אחד הדברים הבולטים בסקר הוא הידרדרותה של איכות מערכת החינוך ומערכת החינוך היסודית, אך גם במידה מסוימת נרשמה "בריחת מוחות" וירידה בזמינות של מדענים ומהנדסים.

רולניק שאל את משתתפי הפאנל האם כלכלות מדיניות שונות מחברות ועסקים?

רוסולט-מקולי ענתה כי "אני מאמינה שמדינות מתחרות ביניהן על כל מיני דברים. מדינות לא צריכות לחכות שחברות סיניות גדולות יבואו וישקיעו כאן, אלא לפעול - זוהי קריאת השכמה בשביל ישראל".

המינגס טען כי "משמעות התחרותיות היא גידול בתמ"ג, סדרי עדיפויות ויצירת אסטרטגיות של win-win. ההחלטות לא תמיד קלות".

לפי האנוז, תחרותית היא עלייה בפרודוקטיביות. התחרות היא על משאבים ועל מובילות שוק".

רולניר שאל את רוסולט-מקולי איך ה-IMD מרגיש בנוגע למידע שקיבלת מהרשויות הישראליות ומבעלי החברות, והאם הוא מרגיש איתו בנוח?

לדברי רוסולט-מקולי, "אפשר להגיד שנוח לנו מאוד עם המידע. אנו משתמשים בו כבר 20 שנה. אנו משתמשים גם במידע סטטיסטי וגם בסקרים. צריך את 2 הצדדים של הסיפור, כי המידע מהסקרים משלימים את המידע הסטטיסטי, הם מעידים על תחושות".

על הבדלי התרבויות בין מדינות, אמרה רוסולט-מקולי כי "יש מדינות שהן חיוביות יותר ויש כאלו שליליות יותר. דווקא הישראלים מתאפיינים בהסתכלות על חצי הכוס המלאה".

לסיכום שאל רולניק, אם היו צריכים לבחור 1-2 מדינות כמודל לחיקוי לישראל, אילו היו לוקחים?

המינגז ענה כי "חשבתי על כך לא מעט. תמיד כאשר אני בונה גרפים של מדינות אני נוטה להשוות אותם מול זה של ישראל. לפני כמה שנים הייתי אומר שאירלנד היא מודל לחיקוי, אך כעת מתברר שלמרות שהם עושים דברים טובים, יש גם בעיות. בסך הכל ניתן ללמוד דברים שונים ממדינות שונות".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#