צבי זיו: "כאשר מגיעים לחברות קורות חיים עם השם מיניגיסטו - הן לא רוצות להתעסק עם אחד כזה" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צבי זיו: "כאשר מגיעים לחברות קורות חיים עם השם מיניגיסטו - הן לא רוצות להתעסק עם אחד כזה"

"פני החברה העסקית הן פני החברה הישראלית; זו חברה סגורה, שמרנית ולא פתוחה"

12תגובות

מאת ליאור זנו ועידו סולומון

"היעד החשוב ביותר שישראל צריכה להציב לה בנושא התעסוקה לעשור הבא הוא טיפול במקטעים החלשים בתעסוקה בחברה הישראלית - ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות. על פי הסטטיסטיקה, הכלכלה הישראלית הולכת אחורה כי צמיחה נובעת מתלות בשיעור התעסוקה. בישראל יש גידול אוכלוסיה מהיר יחסית, אבל חשוב לזכור שאם הכישורים של החלק באוכלוסיה שגדל לא יתאימו לשוק העבודה, נראה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה יורד בטווח הארוך מ-70% כיום ל-66%" - כך אמר צבי זיו, בפאנל בנושא אחריות תאגידית שהתקיים בכנס "ישראל 2021" של TheMarker שנערך היום בבנייני האומה.

מלבד זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, יו"ר מעלה היוצא ונשיא עמותת "עולים ביחד" לשילוב אקדמאים אתיופיים לתעסוקה הולמת, השתתפו בפאנל רמי שביט, מנכ"ל ובעלים של קבוצת המשביר לצרכן, אשר מעסיק 7,000 עובדים, איילה מילר, מנהלת תחום אחריות תאגידית בחברת טבע, דני צור, סמנכ"ל משאבי אנוש בפלאפון ומומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה.

לשאלה איך מטפלים בנושא זה ענה זיו כי "אחת ההמלצות שיצאו מהשולחן העגול בו השתתפתי, היא להסתכל לטווח ארוך. לבצע חיזוי של 10 שנים קדימה על ההרכב העתידי של שוק העבודה ומערכת החינוך צריכה להביא את כל החלקים לשם".

איילה, איפה את רואה את האחריות החברתית של טבע?

מילר: "אני חושבת שחברות כבר התחילו לעשות מעבר טבעי לתחום הזה. רק באמצעות הסתכלות רחבה של הממשלה ושל העסקים יוכל להיות שוק עבודה בוגר יותר שמכיל את כל האוכלוסיות. אני חושבת שהבסיס לכל המערכת הזו היא החינוך - גם חינוך לעבודה וגם חינוך ללימודי ליבה בישראל - טכנולוגיה, לימודי רפואה, כימיה או פרמצבטיקה - ויש הרבה עבודה".

איך משלבים אחריות חברתית בחיי היומיום של החברה?

מילר: "בהחלט הצבנו יעד של שילוב אוכלוסיות ממודרות. אם אנחנו מסתכלים על האתגר של המגזר העסקי, אני חושבת שמנהיגות עסקית תהיה גם מנהיגות חברתית ועוד עשר שנים נראה את זה יותר מוכח ואז יותר ויותר חברות ישתתפו במאמץ".

דני, מה פתאום חברה עסקית הולכת ומעסיקה 500 אנשים חרדים ואנשים עם מוגבלות?

צור: "בחמש השנים האחרונות אנחנו מעסיקים חרדיות ועובדים בעלי מוגבלויות ואני חושב שבשורת הרווח שלנו, השילוב של החבורה הזאת הוא הרבה יותר גדול ממה שהצלחנו לתרום לחברה הישראלית. בכל החברות הגדולות יש מחסור בנציגי שירות ואם אין להן מבצע או נסיעה לזנזיבר עוד יומיים הם לא מצליחים לגייס ואי אפשר לשמר אותם. אחר כך הלקוחות מתלוננים שהשירות לא טוב. אצלנו, מתוך 1,000 נציגים טלפונים 300 הן נשים חרדיות ובעזרתן הצלחנו לייצר יציבות. אנחנו רואים 6% תחלופה באוכלוסיות האלה, לעומת זאת, אני מתבייש להגיד, עשרות אחוזים באוכלוסיות אחרות. אם מתרגמים את זה לשוק של נציגי השירות, אני מרוויח יציבות, מקצועיות, עלויות מאוד נמוכות. האוכלוסיה הזאת, בניגוד לדימוי, היא אוכלוסיה מאוד איכותית, הרבה יותר בוגרת ויכולה להכיל כל תלונה של מי שיתפרץ בטלפון. הנציגות החרדיות באות לעבוד, העודה לא משמשת להן כתחנת מעבר לפני שייסעו לגואה".

זה לא קצת מטריד שנוצר מעמד "חוטבי העצים" שאין להם לאן להתקדם?

"ממש לא. הצוות הניהולי הופך להיות מיוצאי החברה הזאת. חצי מהצוות הניהולי היום הוא או כבד ראייה או כבד שמיעה. יש לנו גם כוונה להכניס לתחום ה-IT אוכלוסייה של חרדים. זו אוכלוסייה מדהימה ואני מרוויח מאוד".

צור: "אני רוצה להסתייג מהביטוי 'חוטבי עצים'. אני מזמין אותך להיכנס למוקד כל יכול. אין לנו אף מוקד עם ההתלהבות, ההתרגשות, והביטחון שיש שם. בוא נכבד כל עבודה. יש לנו מעל מיליון אנשים בעלי מוגבלויות בישראל, 90% מתוכם מובטלים. ואם אתה רוצה להקצין,ל-15% בלבד מהארגונים העסקיים יש בכלל בעלי מוגבלויות. בנוסף, אין הרבה ארגונים שמעסיקים חרדים. זו מראה להתנגדויות שלנו עם עצמנו, לסטריאוטיפים. לעובדים אלו יש אמנם עקומת למידה יותר איטית, אני צריך להקים תשתיות, מטבח כשר או לא כשר, והייתי צריך להפגש לא פעם עם רבנים - אבל הרווח הכלכלי הארגוני הוא הרבה יותר גדול. אם במקום 90% מובטלים יהיו רק 30% ובמקום 15% מעסיקים יהיו 60% - אז הכנס הזה לא יתקיים".

רמי, כשהחלטת לרכוש את המשביר היו ספקות לגבי העתיד. אחר כך כבר היו קבלות ואז ב-2008, תחילת המשבר, הכרזת שלא תפטר עובדים וכך אכן עשית. הביקורת שמפנים כלפיך וכלפי בעלי חברות ציבוריות אחרות הוא הפער בין השכר של רוב העובדים לזה של ההנהלה הבכירה. האם הפער יתורגם ליעדים?

שביט: "אני חושב שיש לנו ארץ נהדרת, אבל בכל ארגון ובכל אוכלוסיה יש קצוות. אני חושב שהדוגמא הכי טובה היא דוגמא אישית. אני מושך מהמשביר שכר מינימום כבר שמונה שנים ועכשיו חתמתי חוזה לעוד שלוש שנים. מהרגע שנכנסתי למשביר נתתי לעובדים יחס, כבוד, תגמול אישי ועשיתי מהפיכה ברצון שלהם לעבוד. להבין שזה מקום הפרנסה שלהם. אם המקום יצליח אז הם ירוויחו ואם לא - אז אוציא להם את הנשמה. אנחנו צריכים את המנהלים הטובים, היזמים, האנשים שיעיזו. יש לנו נטייה לשכוח לפרגן לאנשים שמצליחים ואני מאמין שאם נשכיל לעשות זאת אז יהיה לכולם טוב".

שביט: "יש שבעה מנכ"לים תחתיי. אף אחד לא עובר את המגבלה על שכר הבכירים ששלי יחימוביץ' רצתה לייצר, של עד פי 50 מהעובד בעל המשכורת הנמוכה ביותר. אחת הבעיה במשק שטבלאות השכר שיצרו את ה'אם אתה לא שם אתה לא קיים'. המנהלים שלא ראו עצמם בטבלה באו לבעלים ודרשו שכר יותר גבוה. אני יכול לספר על הרבה מנכ"לים בכירים שהיום אין להם תעסוקה בגלל השכר הגבוה שהם לקחו וקשה להם לחזור אחורה".

"אני חייב להתייחס לאמירתו של מנכ"ל רש"י אלי אלאלוף שאמר ששמירה היא עבודה בזויה", הוסיף שביט. "זו טעות בעיני. אנחנו צריכים שומרים, והם היו חיץ אנושי בתקופת הפיגועים. העובד צריך ליהנות מפיריון ותמיד יהיו פערי שכר, אבל בואו נתעסק בעיקר, פחות בפערים. אם הוא מתפרנס בכבוד, יש לו תא הלבשה, שירותים נקיים, קפה, זמן מנוחה, מזגן ועוד אלף ואחד דברים ואם הוא מאושר בעבודה - זה מה שחשוב".

שביט הוסיף כי "יש קפיצת מדרגה בחברות הציבורית, בשל הביקורת שישנה היום בעיתונות החוקרת שיותר מציפה את הדברים, וגם הלקוחות מבקשים יותר. אנחנו זקוקים לידיים עובדות ואין. אני מעסיק אלפי עובדים - אף אחד לא מכשיר אותם".

מומו, למעלה יש שני תפקידים - לסמן את הדרך ולתת את הכלים. ברמת המקרו, וספציפית לגבי עולם העבודה, לאן אתם חותרים?

מהדב: "הכותרת של אחריות תאגידית היא פחות חשובה, השאלה היא מה התפוקה. כשמדובר היום על יעד לאומי של קליטת עובדים ממגזרים אחרים, רק אם המגזר הפרטי לא ייקח על זה אחריות יווצר שינוי משמעותי. צריך להפוך את זה ליתרון כלכלי, כמו שדני אמר. בעינינו המטרה היא יותר ויותר לעבור להסתכלות של איך אני מחזיר בחזרה לחברה, תוך כדי יצירת רווח לחברה. כל עסק מסוגל להגיד מה התועלת החברתית שלו. עסק הוא לא עמותה ולא ממשלה, אבל הוא גם יכול לייצר כסף תוך כדי ייצור תועלת חברתית".

העובדים של בנק הפועלים לא צריכים לדאוג כי יש להם וועד. לצידם עובדם לא מעט עובדי קבלן, כוח אדם, שירותים, שהבנק מסיר את אחריותו לגבי תנאי העסקתם. האם לדעתך עסקים צריכים לקחת אחריות גם על עובדי הקבלן?

זיו: "אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי זה שאומרים שלעובדי בנק הפועלים הקבועים יש וועד שמגן עליהם. אני לא חושב שצריך את הוועד כדי להגן על העובדים, אני יכול לעשות את זה. אחת מתפיסות העולם שלי היא שבונוסים זה רק למנהלים. ההצלחה של הבנק משפיעה על כולם. למונח 'עובדי קבלן' יש מראש קונוטציה שלילית. אבל אני חושב שבעולם של היום למיקור החוץ יש חזקה משמעותית ויתרון שהחברות לא יכולות לוותר עליו, הן זקוקות לו וזה הגיוני. זה מיעוט העובדים. לבנק יש היום אחריות לדאוג גם לעובדי הקבלן והיתה לעובדים האלו נגישות לראש אגף הלוגיסטיקה כדי לדאוג שהדבר הזה יקרה. אני חושב שזה עבד, וזה גם זיכך את רשימת המעסיקים הקבלנים שהבנק עבד איתם. אני חושב שעבדנו בצורה סבירה".

איילה, איך זה בטבע?

מילר: "יש לנו אחריות גם לעובדי הקבלן שעובדים איתנו. אנחנו בודקים כל חוזה וכל הסכם עוד בשלב ההתקשרות. עושים ביקורות יזומות".

איך את מסבירה את זה שברוב החברות זה לא המצב?

מילר: "זה דורש שינוי בחשיבה, על היחסים עם העובדים האלה. ככל שמהמספר שלהן גדל הם גם רוצים להתאגד. עשר שנים קדימה אני חושבת שכל החברות יקחו את האחריות עלה הנושא הזה. גם אם הוא קבלן ועובד אצלך בחצר אתה צריך לדאוג לו, ולא רק שכר מינימום".

שביט: "אני מתייחס לעובדי קבלן כעובדים לכל דבר. אני לא יודע אם המעסיקים שלהם יודעים עליהם כמו שאנחנו יודעים עליהם. בשיא המשבר הטסנו את כל העובדים לרומא, כולל עובדי הקבלן. אנחנו מתייחסים אליהם כעובדים לכל דבר. חלקם גם משתכרים יותר מהעובדים שלי".

למה החברות האחרות לא לוקחות אחריות?

שביט: "אי אפשר להסתכל על כל האחרים. לגבי ההכרזה שלא אפטר עובדים ב-2008 - אני חושב שעובד הוא נכס ולא נטל. אם יש משבר לא צריך לפטר, רק אלא אם יש קטסטרופה עסקית. חברות ניצלו את המשבר ופיטרו עובדים. האווירה הכוללת היתה שזה בסדר לפטר. יש בקצוות גורמים שמעסיקים עובדי קבלן ולא מרגישים להם להגיש בבית".

צבי, למה כל כך קשה לשלב אקדמאים אתיופיים במקומות עבודה?

זיו: "אני אהיה קצת בוטה. אנחנו מפלים לא פחות מכל מקום אחר בעולם. בהרבה מאוד מקומות, כשמגיע מצד אחד בחור אקדמאי וצבע העור שלו הוא אחר, וקראנו בעיתונים רק על רציחות ולא רק על אקדמאים, או שלחלופין מגיעים קורות חיים עם השם מיניגיסטו - לא רוצים להתעסק עם אחד כזה".

"צריכה להיות פתיחות של תעסוקה לכל סוגי העובדים, לא רק אתיופים, אלא גם ערבים וחרדים למשרות רגילות עד כמה שהם מוכנים לקחת", הוסיף זיו. "צריך להוביל את הסקטור העסקי למהלך גדול בשנים הבאות. אחד הדברים שמאוד מציקים לי מעבר לזה שאף אחד לא אהב את הבנקים, לא ראיתי יוזמה לחבר את הבנקאות לבעיה הזאת. עכשיו יש ניצנים. אנחנו מנסים לרתום את הסקטור העסקי בעניין האתיופיים - כל קולגה בסקטור העסקי שטלפנתי אליו ואמרתי בוא, יש לי מועמד, תבדוק אותו על סמך כישורים ותדאג שהמערכת הבירוקרטית שלך לא תשחט אותו, לא איכזב. קיבלתי רצון טוב מכולם".

מהם האתגרים הגדולים ביותר לעשור הבא?

מילר: "אני חושבת שפני החברה העסקית הן פני החברה הישראלית. זו חברה סגורה, שמרנית ולא פתוחה. אנחנו משתדלים להתמקד בחינוך ולפתוח את מקומות העבודה לאתיופים, רוסים, חרדים או ערבים שדיברו עליהם בכנס הזה, ויש גם הרבה עולים חדשים מצרפת. הקושי העיקרי הוא בעיקר תרבותי. זה קושי בתהליכי הניהול. צריך לפתוח את הראש, להתאים לאנשים. הקושי השני זה שמנהלים רגילים ורוצים להיות עם אנשים שדומים להם. זה תהליך בטבע לנסות לייצר צוותים רב תרבותיים ויש בזה יתרון עצום. אנחנו רוצים רעיונות שונים. גם חברות שרואות עצמן כגלובליות פועלות בעולם מורכב. אנחנו רואים את הרב תרבותיות שאנחנו רוצים לייצר כבר בישראל. אנחנו רואים את זה כחלק מהאחריות שלנו, זה חלק ממי שאנחנו. אנחנו עושים פרויקטים החזרת מדענים לארץ מבוסטון לדוגמא, החזרנו עשרות מדענים".

מומו, מילה אחרונה?

"אני חושב ששני דברים הם קריטיים בשיח שמתנהל היום: צריך להתקדם הלאה מהסיסמא של הון-שלטון וצריך להגדיר כללים ברורים בין ממשלה, עסקים ומגזר שלישי ולנצל את האנרגיה שיש שם. הדבר השני הוא אם נצא משוק העבודה, אחד הדברים המרתקים בעולם זו החדשנות שאחריות תאגידית מייצרת. בשנת 2021 חברה ישראלית צריכה לזכות בפרס נובל על מודל עסקי חדש שהאחריות התאגידית תופסת בו תפקיד מכריע ובא לידי ביטוי בצריכה נכונה של אנרגיה, אפס פסולת, סביבת עבודה הוגנת ועוד".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#