"יש מתכנתות חרדיות שיכולות להתחרות ביוצאי יחידה 8200" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש מתכנתות חרדיות שיכולות להתחרות ביוצאי יחידה 8200"

בשל היעדר הכשרה, נשים חרדיות בענף ההיי-טק עוסקות לרוב בבדיקות תוכנה בלבד ■ בבית התוכנה טריבייס בחרו לספק לעובדות הכשרה ארוכה יותר, שמאפשרת להן לעבוד על פרויקטים של מיטב הסטארט-אפים בישראל ■ מנכ"ל החברה, נדב מנסדורף: השאיפה של הנשיא ש-20 חברות היי-טק יעסיקו חרדיות - לא ריאלית

32תגובות

>> אלעד, 11:00 בבוקר. המתכנתות החרדיות של חברת טריבייס (3base) מצטופפות בשורות של עמדות מחשב. עיניהן מביטות בריכוז במסכים. על שולחן של אחת המתכנתות מופיע קוד תוכנה של הסטארט-אפ קונדואיט. על מסך של אחרת מופיע קוד תוכנה של חברת קונטרה. מתכנת נוספת משוחחת עם מנהלת צוות בסטארט-אפ שלישי. 85 צעירות חרדיות מועסקות כמתכנתות בטריבייס. חלקן הגדול עושה זאת עבור סטארט-אפים ישראליים המככבים בעיתוני הכלכלה.

בחדר ההדרכה של טריבייס לומדות המתכנתות את שפת פיתוח תוכנה רובי און ריילס (שפת פיתוח בקוד פתוח). חלקן יעברו הכשרה של עד שנה עד שיתחילו לתכנת. טריבייס מיצב את עצמו בשלוש שנים האחרונות כמקום עבודה שונה מאוד ממיזמים אחרים המעסיקים חרדיות כמתכנתות, כמו חברת i-rox מבני ברק או מטריקס גלובל (מיזם תלפיות), השואב את השראתו ממרכזי הפיתוח במזרח הרחוק - מבוסס על כוח עבודה זול, מיומן ומקצועי שלא עוסק בעבודות פיתוח תוכנה המורכבות ביותר, אלא בפתרונות תוכנה ברמה בסיסית יותר, כמו תחזוקת תוכנה למערכות קיימות, בדיקות איכות תוכנה (QA), הסבת מערכות לטכנולוגיות ג'אווה ודוט.נט או טיוב נתונים.

ב-2008 החליטו בטריבייס ללכת על מודל שונה - להיות בית תוכנה שמוביל בטכנולוגיות קוד פתוח, זאת לצד תמיכה בסיסי נתונים בקוד פתוח, מחשוב ענן וארכיטקטורה מבוססות שירותים. בין עשרות חברות ההיי-טק שטריבייס מספקת להן שירותי פיתוח תוכנה ניתן למנות את קונדואיט, קונטרה וחברת אוז-וויז'ן. טריבייס מעניקה שירותים גם לחברות היי-טק בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק.

מאחורי בית התוכנה החרדי הייחודי ניצבים שלושה יזמים צעירים מהמגזר הדתי: פיני מנדל (33), שותף ומנכ"ל משותף, בעבר המייסד ומנכ"ל חברת שילוג לניהול לוגיסטי של ציי רכב; נדב מנסדורף (31), שותף ומנכ"ל משותף שעסק בייעוץ אסטרטגי וכתיבה; ויוסי כהן (36), שותף ומנהל טכנולוגי, שהקים בעבר חברת ייעוץ טכנולוגית.

מנסדורף אומר כי טריבייס היא ההוכחה לכך שנשים חרדיות יכולות לעסוק לא רק בעבודות בסיסיות, כמו לענות לטלפונים או בדיקות איכות תוכנה, אלא שבאמצעות הכשרה מאומצת, המוכשרות שבהן יכולות להיהפך למהנדסות תוכנה מבריקות, שמסוגלות להתחרות עם כל מהנדס תוכנה אחר שעובד בחברת היי-טק בהרצליה פיתוח או רעננה. לראייה, הוא אומר, רוב עבודות פיתוח תוכנה בטריבייס עוסקות בטכנולוגיות מתקדמות עבור חברות היי-טק או סטארט-אפים. "לענות לטלפונים זה לא רע, אבל זה זה גם לא טוב. החלטנו ללכת על כיוון של פיתוח תוכנה ברמה גבוהה".

אז איך נשים חרדיות נהפכות למתכנתות? מנסדורף אומר שבחברה כמעט שאינם בוחנים את הציונים של המועמדות למשרת מתכנתות בטריבייס. "אנחנו בודקים אם הבחורה חריפה, אם היא סקרנית ואינטליגנטית. אנחנו בקושי מסתכלים על ציונים. יצרנו קשר עם כמה סמינרים חרדיים והם ממליצים על תלמידות שיכולות להתאים לנו. שיעור ההשמה שלנו כיום הוא מתכנתת אחת שמתקבלת מתוך 25 שמתראיינות. יש כאן נשים שיכולות להתחרות בגאון עם כל מפתח תוכנה שיוצא מיחידת 8200. הנשים החרדיות עוברות תהליכי סינון מורכבים, מבלי שנדרש מהן ידע מוקדם במחשבים, מתמטיקה או אנגלית. לאחר שזיהינו את המבריקות שבהן, הן עוברות הכשרה ארוכה של כמה חודשים ויכולה לארוך אפילו עד שנה", הוא מסביר.

"הופכים את החרדיות למתכנתות ברמה נמוכה"

לפני כמה שבועות ביקר נשיא המדינה, שמעון פרס, באלעד והגיע בין היתר למוקד מרכז השירות של חברת הביטוח AIG, שם מועסקות נשים חרדיות. מנסדורף אומר שהתוכניות הנוכחיות של מדינת ישראל לשילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה מוטעות מהיסוד. לדברי מנסדורף, עבודות פשוטות מסוג זה הן דוגמה לבחירה הקלה של שילוב החרדיות במעגל התעסוקה. "שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בצורה מכובדת ומתאימה יאפשר את צמצום הפערים ושבירת מעגל העוני והיעדר התקווה, אך התוכניות הנוכחיות מייצרות רק מראית עין של שילוב במעגל העבודה ותחילת היציאה ממעגל העוני".

לדבריו, "ישראל מייצרת כרגיל פתרון זמני כדי להנמיך להבות ולא כדי לתת פתרון קוהרנטי ויסודי לסוגיה מורכבת. כדי שהנשים החרדיות ימליצו לילדיהן ללכת ללמוד ולעבוד, יש לייצר פתרונות מעצימים ולא פתרונות מנציחים. המציאות מוכיחה שהאוכלוסייה החרדית עומדת במקום. כדי לשנות זאת צריך להשקיע סכומים גדולים בפחות פתרונות, אבל באלה שייתנו מענה יסודי ומתמשך". פתרונות כאלה, לדבריו, יכולים להיות למשל הכשרות מקצועיות ארוכות שמסובסדות על ידי המדינה.

הוכחה להתקבעות מעמדן של החרדיות ברמות הנמוכות של עולם ההיי-טק ניתן למצוא ברמת השכר. החברות שמעסיקות מתכנתות חרדיות מנצלות את המצב במובן מסוים ומשלמות להן שכר נמוך בעשרות אחוזים לעומת מתכנתים חילונים. לשם ההגינות יש לומר שאותן חברות גם מעניקות הטבות רבות לעובדות חרדיות, כמו שעות עבודה נוחות שמאפשרות להן לעבוד.

מנסדורף לא מוכן לספר מהו השכר למתכנתות בטריבייס, אך אומר שהוא גבוה ב-15%-20% מהממוצע מחברות מתחרות.

מנסדורף מאמין שהחברות הופכות את הנשים החרדיות למתכנתות ברמה נמוכה, מעין חוטבות עצים ושואבות מים של עולם הדוט.נט והג'אווה. לדבריו, "רוב העבודות שמוצעות לבנות חרדיות הן בבדיקות, ואם מציעים להן לעבוד בפיתוח תוכנה אז לא מדובר בפיתוח תוכנה מורכב. אם בנק מסוים שוכר חרדיות לפיתוח תוכנה במיקור חוץ, הוא לא ייתן להן להתעסק בליבת המערכת, אלא בצדדים. אני בטוח שיש נשים חרדיות מתכנתות שכן עוסקות בפרויקטים מורכבים, אבל זה לא הכלל. הרוב עוסקות בפיתוח תוכנה ברמה נמוכה ובבדיקות איכות תוכנה".

המתכנתות בטריבייס מגיעות מסמינרים חרדיים, שאותם הן מסיימות בגיל 18. האפשרויות שעומדות בפני צעירה חרדית שמסיימת את הסמינר הן בחירה בחיי משפחה ועקרות בית, או עבודה במשרה חלקית או מלאה בתנאים נוחים, רצוי בסמיכות למקום המגורים. לרוב בוחרות הנשים החרדיות לעבוד, מכיוון שהן המפרנסות העיקריות במשפחה, בזמן שהבעל לומד תורה. עם זאת, הן מתקשות למצוא עבודה מאתגרת הדורשת מומחיות, כי נדרשת הכשרה מקצועית, ובמקומות עבודה רבים לא מציעים להן את האופציה הזאת. במקביל, הן מטפחות משפחה וילדים ולא יכולות להשקיע בלימודים אקדמיים או מקצועיים כמו בחברה החילונית.

הכשרה מהירה ומעשית

מדינת ישראל נכשלת ביצירת יוזמות שיכולות לטפל בשלושה נושאים שהם עיקריים לנשים חרדיות: מקום עבודה השומר על צניעות ורצוי שיימצא באזור סביבה חרדית, הקדימות שהחרדיות מעניקות למשפחה על פני קריירה ויצירת אתגר במקום העבודה. מכיוון שטריבייס לא מקבל סבסוד מהמדינה או תמיכה ממשלתית, מלבד סבסוד של משרד התמ"ת להעסקת עובדים חדשים, ומכיוון שהוא בית תוכנה פרטי, כל העלויות של הדרכת העובדות מושתות עליו. לכן, ההדרכה מעשית ותמציתית מאוד.

לימוד שפת פיתוח תוכנה נעשה מתוך הכרה שבתוך כמה חודשים עד שנה - הצעירה החרדית צריכה להיהפך למתכנתת. במקביל, מקנים לנשים כלים עסקיים כמו כתיבת מיילים באנגלית. ההכשרה מתבצעת על ידי נשים, ובמהלכה מתחלקות הצעירות למקצועות שבהן יעבדו.

לטענת מנסדורף, טריבייס מצליחה להחזיר לישראל עבודות ופרויקטים שחברות היי-טק שונות העבירו מישראל למזרח אירופה. "אני לא יודע אם אנחנו יכולים לתת מחיר כמו במזרח הרחוק, אבל המחיר שלנו זול באופן משמעותי והאיכות טובה יותר".

חברות היי-טק ישראליות לא מעוניינות במתכנתות חרדיות, והן בעצמן כמעט שלא מגישות קורות חיים. מדוע האינטגרציה בין שני הצדדים נכשלת?

"לחברות קשה לקבל שוני תרבותי. הרבה יותר קל להביא בוגרי 8200 שחזרו מהודו או סיימו אוניברסיטה מלהפוך את המטבח בחברה לכשר. צריך גם לדעת לדבר אחרת עם נשים חרדיות ולהבין שחרדים מגיעים מתרבות אחרת, שאותה צריך לכבד. לכן, השאיפה של הנשיא פרס ש-20 חברות היי-טק יעסיקו חרדיות היא שאיפה לא ריאלית. זה לא יקרה. בחברות ההיי-טק רואים את הצרכים של הנשים החרדיות כמגוחכים ולא הגיוניים. אבל זאת תרבות אחרת וצריך לכבד אותה".

"אנחנו חברה גזענית"

לדברי מנסדורף, "הנשים החרדיות שמות את המשפחה שלהן לפני מקום העבודה - בחורה שמגיעה להיי-טק לא רוצה לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנשמה. יש לה ילדים והם בעדיפות ראשונה. שנית, בחורה חרדית מעדיפה סביבה צנועה. היא לא רוצה גם לעסוק בפרויקטי תוכנה שלא מכבדים אותה או את אורח חייה.

"בנוסף, יש גם את הנושא החברתי. אנחנו חברה גזענית, שלא יודעת לדבר עם אנשים שלא דומים לנו. העובד בחברת ההיי-טק לא ירצה שבחדר לידו תשב בחורה חרדית והוא לא יוכל לספר בדיחות. העובדת שנמצאת לידה לא תרצה שלא ללכת עם גופייה. אז את מי יקבלו לעבודה, את ירון קינן או את רבקה שיינדלה?

"אבל אפילו עוד לפני שהחרדית מתקבלת בכלל לעבודה, בחברות לא מזמינים אותה לראיון. יש חסמים משמעותיים שדוחקים את הנשים החרדיות הצדה. צריך להבין, נשים חרדיות רוצות לעבוד - אבל אין להן איפה. כדי לשנות את המצב צריך לשנות את התפישה כלפי השונה, וזה לא רק צריך לבוא אצל המנכ"לים, אלא גם אצל השמת עובדים ומנהלי פרויקטים בחברות ההיי-טק". גם אצלכם המשכורות נמוכות. אתם תחרותיים לא רק בגלל האיכות, אלא גם בזכות המחיר הזול.

"כשמגיעה אלי בחורה חרדית ואומרת לי שהיא מתלבטת אם לעבוד בטריבייס או בהרצליה פיתוח אני אומר לה חד-משמעית שתעבוד בהרצליה פיתוח - המשכורת שם גבוהה יותר. אבל מי שרוצה סביבה חרדית ואתגר אינטלקטואלי ולעבוד בפרויקטים מורכבים יותר מהמקובל, שתבוא לעבוד אצלנו. המשכורת אצלנו גבוהה ב-15%-20% ממקומות אחרים, ולאחר כמה שנים של ניסיון השכר עולה. אתה אומר שזה ניצול? מטפלת לשעה ביישובים חילוניים עולה 60 שקל, אבל ביישוב חרדי היא עולה 8 שקלים. יש פערי מחירים. מצד שני זה לא אומר שאתה צריך לנצל את האוכלוסייה החרדית. אם לא תתנהג לחרדיות בצורה נאותה, אם לא תשלם להן כראוי או אם לא תספק להם אתגרים, אז הן יקומו ויילכו.

"מתכנת כאן לא מקבל רכב ומשכורת חודשית של 25 אלף שקל, מכיוון שיש מחיר לעבודה בתנאים נוחים. אבל מצד שני יש להן סביבת עבודה מותאמת, כולן כאן עוסקות בפרויקטים טכנולוגיים מתוחכמים. הן נהנות לעבוד ואף אחת לא עזבה מאז הקמת החברה לפני שלוש שנים. אנחנו לא מסתכלים על העובדות כעל מקור הכנסה, שהצלחנו לחסוך במשכורת של מישהי עוד 500 שקל".

איך מתנהלת שגרת היומיום של המתכנתות החרדיות?

"הן מגיעות מאלעד ומיישובים שונים, כשאין שעת הגעה - יש רווקות שמגיעות ב-11:30 ויש כאלה שמגיעות מוקדם בבוקר. למעשה, המקום פתוח לעבודה בכל שעה ויש ישיבות שבהן המתכנתות חייבות להיות נוכחות".

איך הסטארט-אפים מתייחסים למתכנתות החרדיות?

"הציפייה שלנו מכל לקוח היא שיכבדו את העובדות שלנו - שידברו בצורה מנומסת. זה הולך בסדר גמור".

נפגשת עם חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, ואתה עתיד להיפגש עם הנשיא פרס בקרוב. מה אתה אומר להם בפגישות האלה?

"אם הם רוצים לעשות שינוי מהותי, אז צריך להבין את המכשולים האמיתיים שעומדים בפנינו. לא מדובר רק בליצור שינוי במגזר העסקי הפרטי, צריך גם לבצע שינויים במגזר החרדי. חשוב גם לאפשר יותר הכשרות".

אתם אמנם לא מעסיקים גברים חרדים, ובכל זאת מה דעתכם על השילוב שלהם בשוק התעסוקה הכללי?

"גם לגביהם מפגינים יחס לא מכבד. הם מעצבנים את המגזר החילוני שהם לא יוצאים לעבוד ומעדיפים ללמוד תורה. צריך לנקות ולנתק את השיח סביב הציבור החרדי מהשיח הפוליטי. צריך לתת מענה מהותי ויעיל למכשולים הקיימים ולאפשר להם לעבוד במקומות עבודה שיאפשרו להם למצות את הפוטנציאל שלהם ויתנו להם אופק קידום, ולא רק יהפכו אותם לחוטבי עצים. המחיר של חוסר טיפול יסודי ואסטרטגי ייגבה מהחברה הישראלית כולה עוד שנים רבות, ויהיה קשה מאוד לשנות אותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#