מי שולט בנמלים? "זה קרב אגרוף שמכים בו את הקהל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי שולט בנמלים? "זה קרב אגרוף שמכים בו את הקהל"

שביתות הפתע בנמלי חיפה ואשדוד גרמו ללקוחות הגדולים שלהם לאחד כוחות: "הצרות שלנו דומות" ■ למהלך אחראי נשיא לשכת הספנות, יורם זבה, שמוחה על אוזלת ידה של הממשלה: "מרוב רגולטורים אף אחד לא עושה כלום. מנהלי הנמלים נשארו לבד עם זה"

9תגובות
נמל אשדוד
אילן אסייג

השיבושים שאירעו באחרונה בנמל אשדוד, בעקבות העיצומים שנקטו העובדים, הפתיעו את לקוחות הנמל - יבואנים, יצואנים ובעלי משאיות - שגילו שוב ושוב כי לא יוכלו לקבל או לשלוח סחורה. העיצומים התחילו ללא התראה, כך שלא היתה אפשרות להתכונן אליהם. גם האפשרות לקבל שירות טוב יותר בנמל חיפה לא עמדה לרשות הלקוחות, היות שלפני כשבועיים הצטרף גם הנמל הצפוני לחגיגת העיצומים, שנמשכו בו יומיים.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

בדומה לריטואל הקבוע של העובדים, פועלות גם הנהלות הנמלים במכניזם קבוע משלהן: הן פונות מיד לבית הדין לעבודה, שמשיב את העובדים לעבודה באופן מיידי - עד הפעם הבאה. לקוחות הנמל, לעומת זאת, החליטו לשנות הפעם את אופן התנהלותם, ובמקום לסבול בשקט מיחסי העבודה המעורערים בנמלים, הקימו באחרונה קול צעקה.

"זהו מצב בלתי־נסבל", אומר ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית ומייסד פורום הלקוחות הגדולים של נמלי הים. "אין שביתות בנמלים, יש המצאה חדשה - עיצומי פתע. זה פטנט לא נורמלי. כיו"ר הפורום אני מטפל בעיקר בקטסטרופות - יותר מאשר בשיפורים או באסטרטגיה".

ד"ר יורם זבה
דורון גולן

"הצרות שלנו דומות"

הפורום, שהוקם בתחילת מארס, כולל את התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, מועצת המובילים ולשכת הספנות. זבה נבחר לעמוד בראשו. "הוקמנו כדי להפוך לשחקן מרכזי במגעים שלנו עם הנמלים, וייתכן שהיינו צריכים להקים אותו מזמן", הוא אומר. "הצרות שלנו משותפות ודומות כל כך, שעדיף להתאחד כדי להביע את דעותינו לגבי השירות, המחירים, ההיערכות לתחרות, ונושאים נוספים הקשורים לפעילות של נמלי חיפה ואשדוד.

"לא רק הלקוחות תלויים בעבודה מסודרת בנמלים", מסביר זבה, "אלא כלכלת ישראל כולה. סחר החוץ הוא שני שלישים מהתמ"ג - ו-99% ממנו מובל דרך הים".

על זיכוים בשבוע שעבר של מנהיג ועד העובדים בנמל אשדוד לשעבר אלון חסן ושל מנכ"ל הנמל לשעבר שוקי סגיס, מהאישומים הפליליים נגדם, אומר זבה בדיפלומטיות: "אני שמח על כל אחד שיוצא זכאי. מן הסתם יהיה מעניין".

מארג יחסי העבודה הבעייתי בנמלים נובע, לדעתו של זבה, מבהלה שאחזה בהנהלות ובעובדים כבר ב-2013, עם ההחלטה לבנות שני נמלים פרטיים חדשים, שייכנסו לפעילות מלאה ב-2021. "אני לא קורא להם נמלים, אלא רציפים", אומר זבה, "כי הרי מדובר בחלק מנמלי אשדוד וחיפה. השטחים שלהם יהיו מחצית משטחי הנמלים הקיימים, ויפרקו בהם עד כ-50% מכלל הסחר. אבל עשו מזה חגיגה גדולה, והעובדים וההנהלות הכניסו לעצמם לראש שהולך לקום פה גוף מפלצתי שישמיד אותם. מנהל נמל חיפה קרא לזה טורף־על. נכנסנו לתקופה נוראה".

להערכתך, התחרות לא באמת מאיימת על הנמלים הקיימים?

"75% מהנמלים בעולם עובדים תוך כדי תחרות פנים־נמלית. בניו יורק יש שבעה רציפים בנמל אחד, שמתחרים זה בזה. בישראל זו הפעם הראשונה שבה בונים בתוך נמל רציף שלא יהיה מנוהל על ידי החברה הקיימת, וכולם בפאניקה. ביוני 2017, ברגע נדיר של נדיבות, הכריז שר התחבורה על ביטחון תעסוקתי לעשר שנים (לפי הסיכום שהושג בין משרדי התחבורה והאוצר לוועדי העובדים בנמלים וההסתדרות, העובדים יהיו מוגנים מצמצומים, שיידרשו בנמלים עם פתיחת התחרות מול הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, למשך עשר שנים מפתיחת הפעילות בהם, הצפויה ב–2021–2022; טח"ס). מאז רמת הלחץ רק עלתה - יש משא ומתן, אבל לא מסכמים כלום. העובדים מתעצבנים, ואנחנו משלמים את המחיר".

זבה אינו מקבל את הסברה שלפיה פתיחת הענף לתחרות תפתור את הבעיות בו, גם את אלה הנוגעות ליחסי העבודה. "תקופת הביניים עד 2021 עלולה להפוך לקטסטרופה", הוא אומר. "צריך לגייס עוד עובדים ולתת להם רשת ביטחון - בניגוד לעמדת ההסתדרות, שלפיה אין לגייס עובדים חדשים. הסיבה פשוטה: נגיד שיש עכשיו מספיק כוח אדם, אבל בתוך שלוש שנים הסחר יגדל מ-3 ל-3.5 מיליון טונה בשנה, הרי היקף הסחר עולה באופן טבעי, ואנשים ייצאו באופן טבעי לפנסיה. אפשר לתפקד ככה? ברור שצריך עוד עובדים, במקביל להתייעלות בעבודת כוח האדם הנוכחי".

לא כולם חושבים כך, למשל ההסתדרות.

"נכון. מי שמנהל את כוח האדם בנמלים היא ההסתדרות, וזאת גם הסיבה לכך שהפורום פנה לממשלה, שלה יש אחריות לנעשה בנמלים".

איזה שר אחראי על הנושא הזה - שר התחבורה, שר האוצר או שר הכלכלה?

"שיחליטו ביניהם. מרוב רגולטורים אף אחד לא עושה כלום. כך או כך, לא יכול להיות שמנהל הנמל נשאר לבד במשא ומתן הזה. מנהל נמל אשדוד עומד מול 11 ועדים, ובחיפה מול תשעה ועדים. איך הוא יכול להגיע להסכמים? אני שואל גם איפה הדירקטוריונים של החברות האלה. כיום אנחנו עדים לתחרות אִגרוף, שלא מכים בה אחד את השני, אלא את הקהל. המצב הזה חייב להסתיים - וזה אפשרי.

"צריך לחתום על הסכמים בין ההנהלות לעובדים, שכוללים פרישה מרצון של מאות עובדים בכל נמל עד 2021, בתוכנית הכוללת תשלומי פנסיה עד גיל הפרישה או 2–3 מיליון שקל לכל עובד, ויתור על משרות פיקטיביות, מעבר לעבודה של 24 שעות ביממה במשך שבעה ימים בשבוע, וכן הלאה. חתימת ההסכמים תביא לשקט ביחסי העבודה. ניתן רק לקוות שזה לא יקרה ביום האחרון של 2021".

אילן אסייג

"מיקי זוהר הוא הלוביסט שלנו"

טענותיו של זבה על הנמלים אינן נוגעות רק לתחום יחסי העבודה. "סעיף 4(א) בחוק החברות הממשלתיות קובע שחברה ממשלתית תפעל על פי שיקולים של חברה לא ממשלתית, כלומר למטרות רווח, אלא אם קיבלה הוראה אחרת מהממשלה", הוא אומר. "מטריד אותי שהנמלים פועלים כיום למטרות רווח בלבד, כי זה יוצר מערכת תעריפים מעוותת. הנה דוגמה: אונייה מגיעה לנמל. יש שם תור גדול, שנובע מחוסר יעילות של עובדים, עיצומים או מחסור בידיים עובדות. ככל שהאונייה מחכה יותר - היא משלמת יותר.

"זה כמו שיגידו לך בתור בסופרמרקט, 'עמדת חצי שעה? עכשיו תשלמי יותר. את אשמה בתור הארוך'. כוונת המשורר בהחלטה לחייב אותן על משך שהייה ארוך יותר היתה לתמרץ את האוניות לעזוב את הנמל, אבל כיום זה לא נחוץ, משום שהן עובדות בלוח זמנים מדויק מאוד. עם זאת, מכריחים אותנו להישאר בנמל בגלל חוסר יעילות - והנמל מרוויח. בפורט סעיד יכולים לפרוק אונייה ביומיים, ואילו כאן זה ייקח עשרה ימים או יותר. רווחי הענק של הנמלים לא מגיעים בזכות יעילות וחריצות, אלא מפני שמנצלים תעריף מעוות. זה חייב להשתנות".

במטרה להפוך את הנמלים מחברות מוטות רווח למוטות שירות מסתייעים הלקוחות בח"כ מיקי זוהר (הליכוד). "זוהר הוא הלוביסט שלנו בכנסת, ועושה עבודת קודש", אומר זבה. "הוא סידר לנו את הישיבות בוועדת הכספים אחרי שהביע נכונות לעזור, ועושה עבודה מצוינת מבחינתנו. לפני שנה באנו לוועדת הכספים, והסברנו שסעיף 4(א) יוצר תעריפים מעוותים. הוקמה ועדה - שקבעה כי השירות קודם לרווח.

"אף שזה נקבע לפני שנה, קרה מעט מאוד. מה שמעלה תהייה גדולה - מי הבוס של חברה ממשלתית? מי יכול לתת לה הנחיות? כשהייתי מנכ"ל צים, הסמכויות שלי לניהול החברה היו משמעותיות הרבה יותר מאלה של מנהל נמל ממשלתי. התעריפים נקבעים על ידי ועדת תעריפים ממשלתית, והשכר על ידי הממונה על השכר. מי שמשלמים את המחיר הם הלקוחות".

נושא נוסף שהפורום מתכוון לטפל בו הוא אחסון מכוניות מיובאות. "בשנתיים אחרונות מגיעים לישראל 1,000 כלי רכב ביום", אומר זבה. "הם נשארים בנמל, והיבואנים משלמים פרוטות, אף שמדובר במקום הכי יקר במדינה, בשל עיוות היסטורי. בנמלים, נוסף על התשלום עבור פריקה וטעינה לנמל, משלמים מס עבור התשתית, שהולך לחנ"י. זה נכון מלבד עבור מוצר אחד - מכוניות, שדמי התשתית עבורן משולמות לנמל.

"נמלים הם עדיין חברות למטרות רווח, כך שברור שיעדיפו את מודל האחסנה הזה. מכיוון שאין מקום, מכריחים את הלקוחות לקבל את הסחורות מיד, במסירה ישירה. זה מכביד מאוד על הלקוח. ביקשנו להגביל את אחסנת המכוניות לשלושה חודשים, וזה נכנס לתוקף ב-1 באפריל. ניתן רק לקוות שזה יסייע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#