האם בית הדין נוטה לכיוון המעסיקים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם בית הדין נוטה לכיוון המעסיקים?

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שניתן באחרונה מאפשר למעסיק לקבל דו"ח איכון לטלפון נייד של עובד, מבלי שזה הסכים לכך מראש

3תגובות
"המשפט רודף אחר ההתקדמות הטכנולוגית והבעיות המשפטיות שהיא מציבה, רודף ואינו משיג"

האם המעסיק שלכם יכול לבקש את דו"חות איכון הטלפון הנייד שלכם מבית המשפט, ובכך לפגוע בפרטיותכם? אחרי לא מעט פסיקות והנחיות, שהגבילו משמעותית את זכויות המעסיק תוך העדפת פרטיותם של עובדיו, בית הדין הארצי לעבודה הוציא לפני פחות מחודש פסק דין שהופך את הקערה על פיה.

את התביעה הגיש עובד לשעבר של חברת פישר תעשיות פרמצבטיות, שדרש בין השאר תשלום גמול בגין שעות נוספות — תוך שהוא טוען לפיטורים שלא כדין. פישר, מצדה, ביקשה מבית הדין צו שיאפשר לה לקבל דו"ח איכון לטלפון הנייד של העובד, כדי להוכיח שהוא ניצל את הרכב שקיבל מהחברה ואת שעות עבודתו לצורך עיסוק בעבודה נוספת — מה שהוביל לקבלת ההחלטה לפטר אותו. בנוסף, החברה ביקשה להוכיח כי בניגוד לטענתו — הוא לא עבד שעות נוספות.

העובד התנגד למתן הצו מטעמי פגיעה בפרטיותו, והדגיש כי לא היה מודע כלל לאפשרות איכון המכשיר — ולא הסכים מראש להיות במעקב.

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת צידד בגישת העובד, דחה את בקשת החברה וקבע כי גילוי המידע המבוקש יפגע בפרטיותו באופן בלתי־מידתי ומעבר לנדרש. עד כאן אין הפתעות — זאת היתה רוח הפסיקה עד אז.

ההפתעה הגיעה בערעור שהגישה החברה. "בית הדין הארצי לעבודה ערך איזון בין ערך הגילוי בהליך המשפטי לבין הזכות לפרטיות, בעידן שבו הטכנולוגיה מאפשרת גילוי מידע נרחב מתמיד. בית הדין גם התייחס לעובדה כי כאשר נדרש איזון בין שני האינטרסים המדוברים, יש לבחון את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה לגופו, במטרה למצוא דרכים המאפשרות את הגילוי — בד בבד עם צמצום הפגיעה בפרטיות".

בסופו של דבר נקבע כי מאחר שתביעת העובד עסקה בשאלות אם עבד שעות נוספות ואם עבד במקום עבודה נוסף במהלך שעות עבודתו בחברת פישר — הרי בקשת החברה לקבל דו"ח איכון רלוונטית לתביעה. עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי על פישר לתחום את הבקשה לצו האיכון לשעות מוגדרות, כך שהפגיעה בפרטיות תצומצם. במקביל, נקבע כי נתוני האיכון יועברו תחילה לעובד, כדי שישחיר את המידע הנחשב בעיניו כפרטי לפני מסירתו לחברה.

ההשחרה, קבע בית הדין הארצי לעבודה, מאפשרת הגנה על פרטיות העובד מחד גיסא, ומשמשת כהודאה בכך שבשעות המושחרות העובד אכן לא שהה כנדרש ממנו במקום הקשור לעבודתו בחברה מאידך גיסא.

"קביעת בית הדין הארצי היא משב רוח רענן עבור מעסיקים", אומרות עוה"ד טל קרת ושיר אריאלי ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'. "מאחר שהחקיקה הישראלית עדיין לא הספיקה להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית — כפי שנאמר בפסיקת בית המשפט העליון, 'המשפט רודף אחר ההתקדמות הטכנולוגית והבעיות המשפטיות שהיא מציבה, רודף ואינו משיג' — נדרשו בתי הדין לעבודה למצוא בעצמם את האיזון הראוי.

"בשם איזון זה אישרו בתי הדין, בתיאוריה, את כניסת השחקנים הטכנולוגיים למגרש, אבל דאגו להפוך את תנאי הכניסה לכה קשים — עד שכניסתם בפועל נדמתה כבלתי־אפשרית", מסבירות קרת ואריאלי.

בדיוק מסיבה זו, טוענות השתיים, פסק הדין שניתן בעניין חברת פישר כה משמעותי. "הנכונות שמביע בית הדין הארצי לעבודה כלפי המעסיק במקרים נקודתיים ופרטניים פירושה, כמעט לראשונה, שינוי במאזן לטובת המעסיק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#