מה מתקנת ההעדפה המתקנת - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מתקנת ההעדפה המתקנת

"תת ייצוג נשי": נדרש תיקון גם במשרות בכירות

6תגובות

אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שבתפקידים הבכירים בחברות הממשלתיות, הציבוריות והפרטיות, ישנו "תת ייצוג" לנשים ביחס למספרן באוכלוסייה. לשם כך, נחקקו - ונמצאים בהליכי חקיקה - מספר חוקים אשר מטרתם לחייב גופים אלו להעסיק נשים בתפקידים בכירים, וזאת על ידי שריון מקומות לנשים.

כך למשל, בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975, קיימת הוראה ברורה בדבר ייצוג הולם לנשים בחברות ממשלתיות, לפיה בהרכב הדירקטוריון יינתן ביטוי הולם לשני המינים. מכוח סעיף 60א לאותו החוק, הורחבה ההוראה גם לגבי תאגידים אשר הוקמו על פי דין.

דוגמא נוספת היא הוראת חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, הקובעת כי בשירות המדינה, בכל הדרגות והמקצועות, בכל המשרדים ובכל יחידות הסמך יינתן ביטוי הולם לשני המינים. כך גם, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה משנת התש"ס נקבע כי בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי יינתן ביטוי הולם לשני המינים ואף בחוק החברות, התשנ"ט - 1999 נקבע כי אם כל חברי הדירקטוריון הינם בני אותו המין, הדירקטור החיצוני שימונה יהיה דירקטור מהמין השני.

כאמור, נראה כי דברי החקיקה הקיימים אינם מספקים כיוון שהמציאות מלמדת אותנו ש"תת הייצוג" של נשים עדיין קיים. ביקורת רבה נשמעת על כך שהמושג "ביטוי הולם" בחקיקה החדשה הינו מושג אמורפי מדי ואי הכימות לא נותן לחקיקה מספיק "שיניים".

הצעות חוק נוספות שעומדות על הפרק מבקשות לשריין מקומות נוספים לנשים - בדירקטוריונים של חברות ציבוריות (בדומה לקיים בחוק החברות הציבוריות הנורבגי), בוועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה ממשלתיות העוסקות בבדיקה עובדתית של אירועים ומחדלים שיש בהם עניין ציבורי רב ואף בועדות ברשויות המקומיות. אחת מהצעות החוק הללו אף נוקבת במספרים ברורים של "כיסאות" משוריינים לנשים.

במשק הישראלי אוישו עמדות מפתח, כגון אלה המוזכרות מעלה, באופן סיסטמתי על ידי גברים בלבד. טענותיהם של ארגוני נשים שונים הן כי הדבר נבע מכך שהמינוי מבוסס על קשרים אישיים, היכרות מוקדמת מהשירות הצבאי וכיו"ב מקומות המהווים "רשת חברתית" סגורה של גברים.

מכיוון שעל רקע זה, לנשים אין כמעט סיכוי להגיע לעמדות מפתח, נדרש מהלך של התערבות חיצונית. מהלך כזה, של "שריון" מקומות לאוכלוסייה מסוימת מוחלשת מכונה "העדפה מתקנת". מקורו בתרבות הפוליטית האמריקנית של שנות ה-60', אז נועד המהלך לאפשר ייצוג הולם לאפרו-אמריקניים במוסדות להשכלה גבוהה. מאז הושאל הביטוי לקידומן של אוכלוסיות מוחלשות באשר הן.

למרות שהמהלך של העדפה מתקנת נחזה להיות "פרו נשים", לא ניתן להתעלם מדעות הטוענות כי ההעדפה המתקנת היא פסולה. דעה זו נשמעת גם מכיוונם של זרמים פמיניסטיים אשר לשיטתם דווקא מהלך זה מחליש את הנשים ומנציח את חוסר השוויון, שכן יש בו מן ההצהרה שנשים זקוקות ליחס מיוחד כדי להגיע לתפקידים אליהם הגברים מגיעים, כביכול, באופן טבעי.

טענה נוספת כנגד ההעדפה המתקנת גורסת כי שריון מקומות ל"אוכלוסיות מוחלשות" משמעו פגיעה כלכלית בחברה, שכן ייתכן שהמקומות משוריינים למועמדים מתאימים פחות, שלא היו נבחרים "באופן טבעי" וללא התערבות.

דעה זו היא דעה מקובלת ולא ניתן להתעלם ממנה, אם כי אני סבורה שהיא אינה רצינית. ככל שישנם פערים בכישורים לאיוש תפקידים בכירים בין נשים לגברים הרי שאין לי ספק שהמקור לכך הינו בהבנייה חברתית, באפליה מוקדמת בחינוך ובמשאבים ולא חלילה בשל "כישורים מולדים" פחותים של נשים.

מהלך של העדפה מתקנת מאפשר לתקן את האפליה הפסולה, המושרשת בכל המישורים בחיינו. במסגרת זו, אל לנו לוותר על התיקון גם בעמדות המפתח ובמשרות הגבוהות. דווקא שם, בעמדות המפתח, נשים יוכלו להשפיע ולשנות ואז, אולי, בבוא היום, לא נזדקק עוד לכלי של העדפה מתקנת, ובאופן טבעי, כך אני מקווה, מחצית מהמשרות יאוישו על ידי נשים, באופן התואם את מספרן באוכלוסיה.

הכותבת היא שותפה מנהלת במשרד עו"ד נחום פינברג ושות', משתתפת בפאנל "איפה כולן" בכנס " נשים ועסקים" של TheMarker ב-8 במארס 2011



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#