לעצור את שביל הבריחה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעצור את שביל הבריחה

בשנים האחרונות נשחק כושר התחרותיות של ישראל

4תגובות

>> התחרותיות הוא מושג קצת מעורפל, אך בעל חשיבות עליונה ליכולתו של משק להצליח בעולם הגלובלי שבו הכלכלה אינה מכירה בגבולות פוליטיים ופועלת כשוק אחד גדול. סיכוייה של כלכלה לשגשג, או לחלופין, להידרדר, תלויים במצב התחרותיות היחסי שלה. כאשר משק תחרותי לאורך זמן בהשוואה למשקים אחרים - הוא מושך השקעות זרות, זוכה לנוכחות של חברות בינלאומיות והמוצרים שלו נמכרים בחו"ל.

ישראל ממוקמת במקומות גבוהים בעולם בתחום ההיי-טק ובאיכות מוסדות המחקר שלה. היא מובילה ברישום פטנטים, ביכולת ההמצאה והחדשנות, באימוץ טכנולוגיות מתקדמות וביציבות הבנקים. אלא שבעשור האחרון עברו מדינות רבות בעולם שינויים משמעותיים ששיפרו את כושר התחרות שלהן. משקים שהיו מדוכאים במשך זמן רב, למשל, במדינות מזרח אירופה, הצטרפו לתחרות העולמית באמצעות רפורמות מבניות, התקדמות האוכלוסייה והצטרפותה למעגל הצריכה וההשכלה. צמיחתן המהירה של הודו וסין וקפיצת המדרגה שהן עשו גם בתחום החדשנות והפטנטים, משנה גם היא את מפת התחרותיות בעולם. בהשוואה לכל אלה נשחק בשנים האחרונות כושר התחרותיות של ישראל והיא מאבדת יתרונות יחסיים. אחת הבעיות של התחרותיות בהיי-טק, למשל, קשורה לשכר הגבוה יחסית שמשולם בישראל בהשוואה למדינות כמו הודו, מה שפוגע ברווחיות של חברות שפועלות בישראל ועלול לגרום להן להעביר מכאן את הפעילות. יש לכך חשיבות מכרעת, שכן התחרותיות של ההיי-טק בישראל היתה הגורם המרכזי להזרמת עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות למשק, הקמתן של מאות חברות ויצירת תנאי תעסוקה הולמים למאות אלפי אנשים, גם במעגל השני והשלישי. השאלה הגדולה היא אם הענף הזה יוכל לדחוף את המשק גם בעוד 10-20 שנה באותה צורה.

הפורום הכלכלי העולמי מבצע דירוג שנתי של רמת התחרותיות העולמית, במסגרתו נבחנות 132 מדינות. מהדו"ח על ישראל עולה כי אחת החולשות הבולטות שלה היא הדומיננטיות של כמה קבוצות עסקיות בפעילות המשק, כאשר בחמש השנים האחרונות הידרדרה ישראל במדד זה במהירות, ממקום 33 ב-2006 ל-117 ב-2010.

חיסרון בולט נוסף הוא בתחום החינוך, וחולשות אחרות קשורות ברובן למגזר הציבורי וכוללות חוב ממשלתי גבוה, משך הזמן הדרוש לפתיחת עסק, גירעון, רגולציה ואמינות המשטרה. ישראל סובלת ממגזר ציבורי שלא ידע רפורמה וחדשנות זה עשרות שנים. יש בה אמנם כמה חברות מתקדמות, אך חלקים נרחבים מהתעשייה המסורתית שלה אינם תחרותיים. בנוסף, מתקיים בישראל "עולם ישן" של קונגלומרטים, מונופולים וועדי עובדים חזקים.

ברור כי ישראל אינה יכולה עוד להתבסס על הישגיה הכלכליים מהעבר והיא חייבת למצוא לעצמה מנגנונים שישמרו את התחרותיות והחדשנות שלה. היא חייבת לבצע רפורמות במגזר הציבורי, לשפר את הקלות והנוחות של עשיית עסקים בישראל, לטפל ביסודיות במערכת החינוך, להעלות את הפריון בתעשייה המסורתית ולמצוא פתרון יצירתי שיאפשר למנוע את בריחת המוחות המוכשרים ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#