הכירו את דני עטר: הפוליטיקאי היהודי היחיד שצריך לחזר אחרי הערבים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את דני עטר: הפוליטיקאי היהודי היחיד שצריך לחזר אחרי הערבים

ראש המועצה האזורית גלבוע הוא חריג בין ראשי מועצות מצליחים אחרים בישראל ■ 40% מתושבי המועצה הם ערבים - השיעור הגבוה ביותר מבין כל הרשויות המקומיות המעורבות בישראל ■ הוא נבחר, כבר ארבע קדנציות ברציפות, בקולות הערבים והיהודים גם יחד ■ הפתרונות שלו לדו-קיום: בכירי המועצה - כולם ערבים ותקציבים ששיפרו באופן משמעותי את רמת החינוך והתשתיות במגזר הערבי

45תגובות

דני עטר הוא ראש המועצה האזורית גלבוע. מועצה חקלאית קטנה, המשתרעת בין עפולה לבית שאן, ובה 30 אלף תושבים המתגוררים ב-33 יישובים. עטר הוא ראש מועצה כבר 17 שנים ברציפות, אחד מראשי הרשויות הוותיקים והמנוסים בישראל, והוא מרגיש בטוח בשלטונו. באזור קוראים לו "הבולדוזר", מונח שמתייחס גם למראהו וגם ליכולות הביצוע הגבוהות שלו, שבמושגים ישראליים אין מחמאה גדולה ממנו.

עם זאת, "הבולדוזר" הוא חריג בין ראשי מועצות מצליחים אחרים בישראל. זאת משום שבין 33 היישובים במועצה האזורית גלבוע יש חמישה כפרים ערביים. בסך הכל, 40% מתושבי המועצה הם ערבים - השיעור הגבוה ביותר מבין כל הרשויות המקומיות (ערים או מועצות אזוריות) המעורבות בישראל. זה הופך את עטר לפוליטיקאי היהודי היחיד בישראל שתלוי בקולות הערבים כדי להיבחר.

והוא נבחר, כבר ארבע קדנציות ברציפות, בקולות הערבים והיהודים גם יחד. "לפני שנבחרתי לתפקיד נשמעו הרבה קולות שקראו לפירוק המועצה ולהפרדת היישובים היהודיים מהערביים. בכל זאת, אנשים באו לגור כאן בשביל לחפש שקט ואיכות חיים, ופתאום תוקעים להם מואזינים מעל הראש. רק שאני הודעתי שהמועצה לא תפורק - ואם בתוך מועצה קטנה כל כך יהודים וערבים לא יוכלו לחיות ביחד, אז איך הם יחיו ביחד בישראל כולה? כך התחלנו את הדו-קיום".

הפתרון של עטר לדו-קיום התחיל בניהול המועצה. סגן ראש המועצה הוא ערבי, שאחראי על תיק הפיתוח והתשתיות במועצה; גם הגזבר, מנהל תאגיד המים, סגן מנהל מחלקת החינוך, אחראית גני הילדים, מנהל אתר האינטרנט ואחרים - כולם ערבים.

במקביל, הדו-קיום קיבל ביטוי בתקציבים שהופנו לכפרים הערביים במועצה. "אפליה מתקנת", קורא לזה עטר, ומספר איך במשך שנים קיבלו הכפרים הערביים במועצה תקציבים גבוהים מאלה שקיבלו היישובים היהודיים. "העברנו תקציבים מהיהודים לערבים", אומר עטר, "כדי להביא את הכפרים הערביים למצב שהם מיישרים קו ברמת התשתיות שלהם. בנינו מחדש שישה בתי ספר, עשרות גני ילדים, מדרכות, כבישים, ביוב. הרחבנו את שטח המתאר של רוב הכפרים - גם כדי לאפשר בנייה לזוגות צעירים, אבל בעיקר כדי לאפשר להניח תשתיות סבירות. הגענו למצב שהיישובים היהודיים דורשים השוואת תנאים ליישובים הערביים". בסך הכל השקיעה המועצה 150 מיליון שקל בתשתיות בכפרים בתוך עשור.

ההשקעה המשמעותית בחמשת הכפרים הערביים שבמועצה נתנה את פירותיה. ראשית, רמת החינוך הערבית השתפרה פלאים - עם שיעורי נשירה נמוכים ושיעורי הצלחה גבוהים יחסית בבגרות. כך, עטר מספר בגאווה כיצד התיכון הערבי של המועצה זכה בתחרות ארצית ברובוטיקה, וייצג את ישראל בתחרות רובוטיקה בקליפורניה. "הקהילה היהודית בקליפורניה אירחה את התלמידים שלנו, כנציגי ישראל, וזה היה מרגש לכל הצדדים".

שנית, הכפרים הערביים נהנים מתשתיות באיכות גבוהה ומהרחבות המאפשרות בנייה חדשה, ולכן כמעט שאין בהם בעיה של בנייה בלתי חוקית. "שיעור הבנייה הבלתי חוקית בכפרים הערביים הוא כמו בישובים היהודיים", אומר עטר, "ואפשר להסיק מזה, שאם היו מאפשרים לערבים לבנות כחוק, לא היתה נוצרת בעיית הבנייה הבלתי חוקית במגזר. אני שומע שיש ערים ערביות עם אלפי בתים לא חוקיים - וזה אומר משהו על שני הצדדים. לערבים לא אכפת להפר את החוק, והיהודים לא מספקים להם פתרונות".

חלק מהשינוי בתופעת הבנייה הבלתי חוקית, אגב, מייחס עטר גם לירידה בילודה בקרב הערבים, כתוצאה מהעלייה ברמת החיים של ערביי ישראל. עם פחות ילדים, לערבים יש פחות צורך לבנות בתים חדשים - וגם זהו פרי חשוב של ההשקעה באיכות החיים הערבית.

שלישית, הפופולריות של עטר בקרב התושבים הערבים במועצה שלו גאתה פלאים - מה שבוודאי עוזר לו מאוד בבחירות - אבל המעניין הוא שהדבר לא גרע מהפופולריות שלו גם בקרב התושבים היהודים של המועצה. ניתן לייחס זאת לפירות החשובים של תחושת השיתוף והשוויוניות של התושבים הערבים במועצה. "מאז שדני נבחר", אומרים בכפר הערבי הקטן טייבה (לא לבלבל עם העיר טייבה) שבתחומי המועצה, "התחלנו להרגיש שאין הבדל בין יהודים לערבים. זה גרם לנו להרגיש יותר שייכים ויותר ישראלים".

תחושת השייכות הזו עמדה במבחן הגדול שלה במהומות אוקטובר 2000. "כל המדינה בערה", מספר עטר, "ואצלנו, כולם הלכו לבית הספר ועבדו, ודגלי ישראל המשיכו להתנוסס בגאון על בתי הספר הערביים. מבחינתנו, אירועי אוקטובר 2000 היו מבחן חשוב - האם השוויון יוצר מציאות אחרת מהבחינה האזרחית. התברר שבהחלט כן".

לפיכך, תחושת השייכות הזו כבר תרמה תרומה חשובה לביטחון ישראל ב-2000 - והיא ממשיכה לתרום לביטחון גם עתה. הקשר הטוב של עטר עם הערבים במועצה שלו הביא ליצירת קשר, דרכם, למושל ג'נין. כתוצאה מהקשר זה החלו ג'נין והמועצה האזורית גלבוע, שחולקות גבול משותף, בפרויקטים כלכליים משותפים - אזור תעשייה משותף, אזור סחר חופשי, מיזם של תיירות שלום (תיירים שיבקרו בג'נין ובגלבוע בו זמנית), ומיזם של לימודי שפות - ערבית, עברית, ספרדית וצרפתית - שיילמדו בשני מרכזים, בג'נין ובגלבוע.

שר החוץ של ספרד, ומי שממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, מיגל מורטינוס, כבר ערך ביקור משותף בג'נין ובגלבוע, והבטיח מימון בינלאומי לשיתוף הפעולה הזה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, שמעון פרס, מציגים את שיתוף הפעולה ברחבי העולם כעדות חיה להצלחת תהליך השלום. מתברר שיצירת גשר אל לבותיהם של ערביי ישראל, בכך שנוהגים בהם כאזרחים שווים לכל דבר, מובילה בסופו של דבר לגשר של שלום גם עם הפלסטינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#