יש מהנדסים בפריפריה - אבל אין להם איפה לעבוד - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש מהנדסים בפריפריה - אבל אין להם איפה לעבוד

הפריפריה היא לא עניין גיאוגרפי כי אם תודעתי

2תגובות

יהודה זיסאפל מצביע בצדק ("החזון של זיסאפל: פי שלושה בוגרי הנדסה תוך חמש שנים", TheMarker, 29.12) על הצורך להגדיל את היקף לימודי ההנדסה בישראל ומצר על כך ש"לא מכשירים מהנדסים בפריפריה וחבל - כי יש שם פוטנציאל אדיר".

לצד ההוקרה שלי לעשייה של זיסאפל לטובת הפריפריה, קיים קונפליקט פנימי שדורש פתרון מצדו. הפריפריה היא לא עניין גיאוגרפי כי אם תודעתי. הוא תומך בפריפריה בפעולותיו, אך בתודעתו היא נתפשת כמשהו נחות וחלש. ולא כך הם פני הדברים.

זיסאפל מאמין גדול בפוטנציאל הגלום בצעירי הפריפריה, מקדם אותם ונותן להם את ההזדמנות. ואולם באופן סמוי, ובעצם באי הכרתו באיכות האמיתית של הפריפריה, הוא מתעלם מהמכללות להנדסה בפריפריה המכשירות מהנדסים מעולים שמשתלבים בשוק העבודה ותורמים רבות לפיתוח המשק והחברה. המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה שבכרמיאל, למשל, היא רק דוגמה אחת. במוסד הזה לומדים כ-2,800 סטודנטים בשמונה תוכניות לימודים בהנדסה לתואר ראשון ובשלוש תוכניות בהנדסה ובמדעי הטבע לתואר שני.

הגליל, לצערנו, מפגר במידה רבה במרבית המדדים הסוציו-אקונומיים אחר שאר חבלי המדינה. בין השאר, קיימת הגירה שלילית של צעירים, שבעיקר מסיבות של היעדר תעסוקה נאותה נאלצים לעקור לריכוזי האוכלוסייה הגדולים. חברות טכנולוגיה רבות הקימו בגליל מפעלי ייצור מתקדמים, אך נמנעו מלמקם בו את המטות הניהוליים, יחידות המו"פ וההנדסה ומחלקות השיווק. כתוצאה מכך, מהנדסים רבים שנקלטו במפעלי הגליל מוצאים עצמם לאחר כמה שנים ללא אפשרויות קידום משמעותיות ונאלצים לעקור עם משפחותיהם למרכז.

קיומו של מוסד להשכלה גבוהה מעולה בתחום ההנדסה מחזק את הגליל ומקטין את ההגירה השלילית של צעיריו. לפי נתוני הלמ"ס, כ-73% מבני הצפון הלומדים לתואר ראשון בהנדסה, עושים זאת במוסדות בחיפה ובצפון, קרי בטכניון ובמכללת אורט בראודה. מאליו מובן מה היה קורה אילו 2,800 הסטודנטים הלומדים בכרמיאל היו לומדים באוניברסיטאות ובמכללות שבריכוזי האוכלוסייה הגדולים. הסיכויים שצעירים בגילאים 22-30 שעזבו את הגליל יחזרו אליו - קטנים עד מאוד.

המכללות להנדסה בפריפריה נותנות מענה לצעירים מוכשרים, שמסיבות רבות, שלרובן אין כל קשר ליכולותיהם וכישרונותיהם, דלתות הפקולטות להנדסה באוניברסיטאות המחקר חסומות בפניהם. המכללה להנדסה בגליל נותנת הזדמנות לצעירים אלה ומאתגרת אותם ברמת לימודים גבוהה ביותר ובדרישות בלתי מתפשרות. אלו המוכיחים שהם ראויים להיות מהנדסים ומוסמכים כמהנדסים, משתלבים במשק במשרות מכניסות ופותחים לעצמם הזדמנויות לקריירות מבטיחות.

ההתעלמות מהנעשה בגליל מאפיינת לא מעטים ממובילי דעת הקהל במדינה. אלה מעורבים מאוד בנעשה באוניברסיטאות המחקר הגדולות ובמכללות שבמרכז, אך לא מתעניינים בקורה בתחום הכשרת המהנדסים בגליל. אני מזמין אותם לבוא ולהכיר את המכללות להנדסה בפריפריה ולסייע בהתפתחותם.

אם אכן הכשרת מהנדסים בפריפריה היא יעד לאומי, מוזמנים מובילי דעת הקהל לסייע בפיתוח המכללות ובהעצמתן. אתגר נוסף לבכירי התעשייה הוא להעתיק לפריפריה את המטות הניהוליים ויחידות ההנדסה ולהקים מרכזי מו"פ, ובכך לאפשר קריירה ארוכה למהנדסים המצוינים בוגרי מכללות הפריפריה.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה כרמיאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#