באוניברסיטאות מבקשים ציון של 637 בפסיכומטרי - אך המכללות סוגרות פער בתחומי ההנדסה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוניברסיטאות מבקשים ציון של 637 בפסיכומטרי - אך המכללות סוגרות פער בתחומי ההנדסה

המקצוע שנדרש בעבורו ציון הפסיכומטרי הגבוה ביותר הוא רפואה - 735 ■ במכללות נדרש הציון הגבוה ביותר דווקא בעבור תוכנית רב-תחומית במדעי הרוח – 652 ■ המכללות מובילות בתחום מערכות המידע, והפער בתחומי ההנדסה מצטמצם

8תגובות
קורס פסיכומטרי במכון קידום בתל אביב
עופר וקנין

בחמש השנים האחרונות יש יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת הלימודים תשע”ז (2017-2016) הם היו 31.9 אלף ו-43.2 אלף בהתאמה - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסמו היום. יחסית ללפני עשור, מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-12%.

עם זאת, בציוני הפסיכומטרי של המתקבלים בעדיפות ראשונה נמצא פער של 103 נקודות בין הממוצע באוניברסיטאות לבין הממוצע במכללות האקדמיות: 627 לעומת 524 נקודות. הפער הגדול ביותר נרשם בלימודי ביולוגיה - 172 נקודות בממוצע לטובת האוניברסיטאות (639 באוניברסיטאות לעומת 467 במכללות) ובתולדות התאטרון - 561 באוניברסיטאות לעומת 396 במכללות. הפער בין הציון הממוצע של המתקבלים ללימודי משפטים היה 138 נקודות.

הפערים הקטנים ביותר היו בקרב המתקבלים בעדיפות ראשונה למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול (פערים של 63 ו-73 נקודות, בהתאמה). בתחום מערכות המידע נדרש ציון פסיכומטרי גבוה יותר במכללות מאשר באוניברסיטאות (550 לעומת 498), וכך גם במקצוע הנדסת מערכות תקשורת (633 לעומת 624). בנוסף, המקצועות שבהם היה הפער הנמוך ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע לטובת האוניברסיטאות היו מדעי ההנדסה - 602 באוניברסיטאות לעומת 595 במכללות האקדמיות.

בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות. ב-2010 נבחנו 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 83% ב-2017. ב-2010 נבחנו כשני שלישים מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת 2017 רק 52% נבחנו.

מקצועות הלימוד הסלקטיביים ביותר

האוניברסיטאות היו סלקטיביות יותר. שיעור המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות עלה מ-25% ב-2016-2015 ל-26.8% ב-2017-2016, בעוד בקרב המכללות מדובר ב-17.5% דחייה בלבד. גם המספר הזה עלה יחסית ל-15% בשנה הקודמת.

המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (680), התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677) ולימודים קלאסיים (676). המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביו-אינפורמטיקה (628) ומדע הדתות (627).

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) וחקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום העסקים ומדעי הניהול (81.1%), והמדעים הביולוגיים (80%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, הספרויות והלימודים הרגיונאליים (52.5%) ובתחומי האמנויות והאמנות השימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%).

באוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הדחייה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז), וכן בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (4.1%). במכללות האקדמיות, שיעורם עלה במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (10.4 נקודות האחוז) ומשפטים (3.2 נקודות האחוז). כך, המקצועות הסלקטיביים נהפכו לסלקטיביים עוד יותר.

נשים למקצועות "נשיים"

מבדיקת נתוני מועמדות מול מועמדים, הרי שנשים הן הרוב: נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות. מהביקוש של נשים לתחומי הלימודים עולה כי עולם כמנהגו נוהג. על פי נתוני הלמ"ס, המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים.

לעומת זאת, המקצועות  שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

בחברה הערבית שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%) הן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%). המקצועות המבוקשים יותר בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות ומתמטיקה-פיזיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#