למה ישראל לא לומדת דרך הרשת? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה ישראל לא לומדת דרך הרשת?

מערכת החינוך הרשמית בישראל איטית מאוד בלימוד

תגובות

>> יום עבודה בעולם הטכנולוגי חוצה מזמן פערים של זמן ומרחק. מנהל יכול לשבת בישראל ולנהל עסקים עם ארה"ב, סין ואירופה, והכל באמצאות אי-מיילים, שיחות בווידיאו קונפרנס, מכשיר סלולרי מתקדם ושאר עזרים.

באופן מוזר, אותו מנהל, אם ירצה להעשיר את השכלתו, יתקשה לנצל את אותם עזרים כדי לקחת קורס בכל נושא שהוא. בשעה שבעולם שליש מתוכניות החינוך הבלתי פורמליות עוברות דרך לימוד מרחוק, בישראל עדיין נחשב לימוד שפה זרה בעזרת קלטות לשיא הטכנולוגיה.

מערכת החינוך הרשמית בישראל אטית מאוד באימוץ שיטות לימוד עתירות טכנולוגיה (רק באחרונה פורסם שבניגוד חריף למגמה העולמית, היחס בין מספר התלמידים למספר המחשבים במערכת החינוך הולך ומידרדר). לעובדה זו יש השלכות על כל הרגלי הלימוד של בני נוער בישראל, ושל הצעירים שהיו בני נוער במערכת הרשמית. זוהי, למשל, אחת הסיבות לעיכוב המשמעותי בכניסת טכנולוגיות לימוד מרחוק (learning-e) לישראל. מדובר בשוק המוערך בעולם ב-50 מיליארד דולר בשנה. חלקה של ישראל בשוק הזה היה אמור להיות לפחות כמה עשרות מיליוני דולרים, אבל בפועל הוא צנוע הרבה יותר.

הלימוד מרחוק הוא לא רק דרך לחיסכון בזמן, אלא מהפכה של ממש שמאפשרת לאוכלוסיות שלמות להיחשף ללימודים. הוא זול יותר עבור התלמיד ומטשטש מרחקים בין מרכז לפריפריה. נכון, אין בו את הממד החברתי שקיים בבית הספר או באוניברסיטה, אבל הוא הופך את הברוטו לנטו, כלומר זמן הלימוד הוא הזמן היחיד במשוואה. מה גם שבטכנולוגיות מתקדמות ניתן לדמות כיתה, ניתן "לצ'וטט" עם התלמידים האחרים, ובוודאי לשאול שאלות את המורה.

העובדה שמערכת החינוך הישראלית אינה מטמיעה טכנולוגיות לימוד מודרניות בקרב תלמידיה, מקשה עליהם לנצל טכנולוגיות אלה בשלבי לימוד מתקדמים יותר. היא מייצרת חסם פסיכולוגי בפני מי שהורגלו שלימוד נעשה רק בכיתה מול מורה, לוח וגיר (או ב"טכנולוגיה המתקדמת" של היום - לוח מחיק). את השינויים הללו קל להטמיע בגילאי בית הספר. קשה יותר לעשות זאת בלימודים מתקדמים, כאשר לחץ הזמן וההישגים גדול הרבה יותר.

יש חסמים נוספים בישראל מפני ניצול יעיל של לימוד מרחוק. יש לנו עדיין פערים משמעותיים לצמצם מול העולם המערבי בכל הקשור לתשתיות - קצב העלאת הנתונים אצל הספקיות אמנם הולך ומתייעל, אבל עדיין, אצל רבים הוא עדיין מקשה על קיום תקשורת דו-כיוונית ברמה מספיק טובה, לצד פרישה של רשתות אלחוטיות מוגבלת יחסית. התייחסות לתשתיות אינטרנט כתשתיות לאומיות כמו עורקי תחבורה וצנרת מים היתה מאפשרת לנצל את התשתית הזו ללימוד מרחוק ולפיתוחים טכנולוגיים רבים אחרים.

העובדה שהשוק הישראלי הוא קטן יחסית והמרחקים בישראל לא גדולים, גם הם מעכבים את התפתחות התחום. הצורך אולי פחות לוחץ מאשר במדינות עתירות אוכלוסייה ומרחקים כמו ארה"ב, אבל היתרונות לתלמיד דומים. תלמידים הנחשפים ללמידה מרחוק מתקשים להבין כיצד למדו קודם לכן, ומצליחים לעשות באותו פרק זמן דרך לימודית ארוכה הרבה יותר. לכן, החדירה לשוק המקומי בוא תבוא. אלא שהיה רצוי שתבוא לא מתוך לחץ התלמידים שייחשפו לטכנולוגיות הלמידה החדשניות בקורסים של חברות השכלה פרטיות, אלא מתוך יוזמה של מערכת החינוך.

יוזמה כזו תחייב קודם כל להכשיר מורים שמסוגלים להשתלט על הטכנולוגיות המדוברות ולא להיות בלתי רלוונטיים לחלוטין לתלמידיהם המתקדמים יותר טכנולוגית. מורים כאלה, עם אמצעים טכנולוגיים מתאימים, יכולים לעשות לתלמידיהם שירות שילווה אותם כל חייהם ויאפשר להם לצרוך ידע מחזית הלימוד המתקדמת בעולם.

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת קידום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#