בן אליעזר: "בארה"ב ובאירופה החרדים עובדים - למה לא בישראל?" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בן אליעזר: "בארה"ב ובאירופה החרדים עובדים - למה לא בישראל?"

במסגרת כנס אונו 2010 אמר שר התמ"ת: "הכשרה מקצועית, מעונות יום, מסלולי תעסוקה ייעודיים - זו הדרך היחידה להביא מזור לחרדים" ■ על הקהילה האתיופית אמר בן אליעזר: "בצבא הם סיפור הצלחה אבל זה נעצר שם"

52תגובות

"החברה הישראלית נמצאת בסגר פנימי ומסרבת להיות פתוחה לסביבה", כך אמר היום שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, במסגרת כנס אונו 2010. "יש לי נכד, סגן במילואים, שלומד כלכלה ומשפטים, עושה 60 יום מילואים ועובד כדי לקיים את עצמו כשומר במשרד התקשורת. אין לי תשובות לתת לנכד שלי - מדוע הממשלה שאני חבר בה קיבלה החלטה לתת מענקים לחרדים ולפתור אותם משירות צבאי".

שר התמ"ת אמר כי "שואלים אותי מה עוצמת הקואליציה - זה טמון בחולשת מרכיביה. אין לי בעיה להכניס מאות אלפי מובטלים להכשרה מקצועית או להגדיל את התקציבים של מעונות היום - אלא שזה מתנגש עם הבעיה הפוליטית. אני לא מקנא בראש הממשלה, הוא צריך לקבל החלטות. חלק לא מבוטל של ההחלטות הן פוליטיות".

לדבריו, "אם הממשלה היתה מציבה את שילוב החרדים בעבודה כיעד לאומי זה היה נראה אחרת. ראשי המגזר החרדי מבינים שהמצוקה והעוני לא יכול להימשך והם צריכים לתת תשובות. אני תמיד מספר שכשהייתי מג"ד שקד במלחמת ששת הימים היו לי שני לוחמים חרדים שהיו מטובי הלוחמים והיום הם מגדולי המקובלים. בארה"ב החרדים עובדים, באירופה הם עובדים - למה לא בישראל? רק בגלל בעיות פוליטיות".

לדברי בן אליעזר, "יש שעת רצון וחלון להזדמנות לשלב חרדים בעבודה. יש רצון של בני המגזר לצאת ממעגל העוני שנכפה עליהם. צריך לנצל זאת ולסייע להם. המטרה שלנו צריכה לתת יותר הכשרה מקצועית, מעונות יום, מסלולי תעסוקה ייעודיים - זו הדרך היחידה להביא מזור לאוכלוסיה זו".

לגבי תעסוקת הערבים אמר אמר בן אליעזר כי "הראשון שהבין את ההקשרים העמוקים של הדרת הערבים והקשר בין ביטחון המדינה לביטחון פנימי היה יצחק רבין. עד אז התעלמנו. ברחנו. רבין הבין את הקשר בין ביטחון לביטחון חברתי, לכן הוא פתח דלתות וניסה להתמודד עם אותו בידוד של האוכלוסיה הערבית".

בן אליעזר הוסיף כי "אחוז השתתפותם בעבודה נמוך, בעיקר הנשים. המשרד פועל במגוון דרכים על מנת להתמודד עם נתון זה ואני רואה בכך אתגר ומשימה לאומית. צריך לדאוג שהם ישתלבו במקצועות אקדמאים ובהייטק - יש להם הרבה מה לתרום למשק הישראלי בתחומים אלה אבל הם לא נקלטים בתעשייה העלית בגלל חסמים תרבותיים בשני הצדדים. חובה עלינו להתמודד עם חסמים אלו".

לדבריו, "אחת הדרכים לצמצום הפערים היא להביא את התעשייה לערים הערביות - במיוחד את ההייטק, ובמקביל - להכשיר את האקדמאים הערבים לתחומים אלו".

השר דיבר גם על האתיופים ואמר כי "האוכלוסיה האתיופית בצבא היא סיפור הצלחה אבל זה נעצר שם. כמה שמחנו כשהמטוסים הראשונים באו מאתיופיה - אנשים בכו. שתי דקות אחרי זה כשהם באו לגור אצלנו בבית אמרנו עד כאן. אנחנו חברה הטרוגנית לצערי ואני חושב שאנחנו צריכים למצוא את המאחד".

לדברי השר, "מחקר שמתפרסם היום עוסק בתחום החשוב ביותר בשוק העבודה הישראלי. המחקר נוגע בנקודות קריטיות בנושא שילובם בעבודה של אוכלוסיות מודרות, מציג שאלות חשובות, חושף נתונים ומעלה המלצות ראויות ביותר".

בן אליעזר אמר כי "מרגע כניסתי לתפקיד מיניתי ועדה לבחינת שוק העבודה בישראל שחיברה דו"ח מפורט ביותר ויעדים שנתיים. הכלים שמצויים בידי משרד התמ"ת מוכרים. אנחנו פועלים בהיבט הביקוש לעובדים, בין היתר על ידי מסלול תעסוקה שנותן תמריץ למעבידים שמעסיקים חרדים, ערבים ואנשים בעלי מוגבלויות. כמו כן, אנו פועלים על ידי ההיצע - בעיקר על ידי הכשרה מקצועית, ואנחנו יכולים להכשיר לכמעט כל מקצוע. בנוסף, אנו פועלים למתן פיתרונות לילדים - אין היום מצב שאישה בישראל לא תוכל לעבוד כי אין מקום במסגרת מעונות יום. במקביל עובדים חזק בפיתוח אזורי תעשייה בסמיכות לישובים ערבים וחרדים כדי לספק נגישות תעסוקתית".

לגבי תעסוקת אנשים עם מוגבלות, אמר השר כי "הם סובלים מיחסי ציבור נמוכים אך הם בעלי חשיבות רבה. שיעור התעסוקה שלהם נמוך ומתחת לממוצא במדינות המפותחות. תפקידנו כמדינה להעלות את שיעורי התעסוקה".

בן אליעזר אמר כי "אנחנו חייבים לפעול כאן ועכשיו. לא מדובר רק על סיכוי של המשק לשגשג אלא גם על היכולת של אוכלוסיות אלא לקיים את עצמן במדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית. קיימת אחריות גם על אוכלוסיות - להתגבר על חסמים ולהתקדם יחד לעבר היעד של השתלבות בשוק העבודה".

"המודרים צריכים להוכיח שהם שווים"

"השיח על האוכלוכסיות המודרות הוא דו שיח של חירשים: נציגי הממשלה מדברים על הצורך לשלב, על העוני ועל האחריות החברתית, ומצד שני המודרים עצמם אומרים שלא רוצים אותם", אמר ינקי מרגלית, מנכ"ל ומייסד אלדין. "נורא קל להגיע לתעשייה ולהייטק ולהטיל אשמה - כי לכאורה אנחנו עשירים וקל לנו, ושהמעסיקים יפטרו את הבעיות".

לדבריו, "יש לנו תפקיד, ותפקידנו בהייטק הוא להתחרות בשוק גלובלי וקשה. הרתיעה שיש לנו בלהעסיק ערבים וחרדים היא כמו של כל האוכלוסיה - בין אם זה להעסיק אותם או להשכיר להם דירות - זו אותה רתיעה מה"אחר".

מרגלית הוסיף כי "מעבר לרתיעה הטבעית שלנו, אנחנו מסוגלים ויכולים - על בסיס פונקציונלי, על בסיס תפוקה, איכות ויכולות - להעסיק כל אחד. המקום שבו אנחנו לא מסוגלים להעסיק על בסיס זה, לא תפקידנו לפתור את הבעיה - אלא תפקידה של הממשלה לתת תמיכות. אנחנו צריכים להתחרות ולהצליח".

מרגלית סיפר כי "חיפשתי פעם סמנכ"ל טכנולוגיות, התראיינו מספר אנשים ואחד מהם היה חרדי. אני אדם שיש לו מעט רתיעה מה"אחר" אבל כששאלתי אותו מה יקרה אם מערכות האינטרנט יקרסו בשבת - השאלה שמעניינת אותי כמעסיק גלובלי - קיבלתי תשובה, ובכל זאת העסקתי אותו. לא שאהבתי את הפיתרון שהוא מצא. כשהאינטרנט קרס אני הייתי צריך להיות שם במקומו אבל היו לו יכולות אחרות. הממשלה, החברה והקהילה צריכות למצוא פיתרונות. ברמת הפרט, המודרים צריכים להוכיח שהם שווים. אותו מנהל מערכות מידע הביא מספיק איכויות שיכלו לפצות על ההיעדרות שלו בשבתות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#