"ערבי לא צריך לוותר על התרבות שלו אבל אם הוא יגיד 'אני פלסטיני' - לא בטוח שיקבלו אותו לעבודה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ערבי לא צריך לוותר על התרבות שלו אבל אם הוא יגיד 'אני פלסטיני' - לא בטוח שיקבלו אותו לעבודה"

יו"ר קרן פורטלנד: החברה הערבית צריכה לשאול את עצמה מה היא עושה כדי להשתלב; בהתבדלות יש פוטנציאל לנזק

תגובות

פאנל בנושא תעסוקת ערבים, שנוהל על ידי מוחמד דראושה - מנכ"ל משותף של קרן יזמות אברהם, ניסה לפצח את החסמים העומדים בפני המגזר ואת הפיתרונות האפשריים. בין החסמים הוזכרה עבודת נשים (20% בלבד לעומת 56% במגזר היהודי), בעיית התחבורה הציבורית מהכפרים ומחסור כרוני במקומות עבודה במגזר הערבי, הדורשים הקמת פארקי תעסוקה שיאפשרו לנשים וגברים לעבוד קרוב יותר לבית.

עיבל גלעדי, יו"ר קרן פורטלנד ישראל - הפועלת במגזר הערבי, לא רצה לדבר על החסמים אלא בעיקר על כיווני הפעולה האפשריים והאפקטיביים ביותר. לדבריו, מדובר בארבעה כיוונים שעל כל הגורמים המטפלים במגזר להתמקד:

■ השכלה - "מדובר בפיתרון ארוך טווח, ככל שאדם משכיל יותר - הסיכוי שלו למצוא עבודה גבוה יותר. בנוסף, הנתונים מוכיחים ששיעור ההשתתפות של נשים משכילות בכוח העבודה עולה על חלקן באוכלוסיה שאינו משכיל. מדובר בפיתרון ארוך טווח וחשוב".

■ עידוד יזמות - "זו התשובה למחסור במשרות פנויות, שכמעט לא קיימות במגזר הערבי. קרן פורטלנד פתחה לא מעט תוכניות המסייעות בהקמת עסקים קטנים במגזר הערבי. היעד שלנו הוא הקמת 70 עסקים חדשים ואנחנו נעמוד בו, ואף נעבור אותו".

■ נגישות להון - "זה קשה גם במגזר היהודי. עסקים קטנים אינם אהובים על הבנקים. כל התוכניות שמאפשרות מימון מיקרופייננס עובדות נפלא".

■ הכשרה לתעסוקה והסרת חסמים - "קרן פורטלנד שותפה יחד עם ארגון צופן בפעילות שמטרתה שילוב של אקדמאים בתחום ההיי-טק. כבר שולבו עשרות כאלה בעזרת הכשרה נכונה, העצמה, לימוד פעילות במגזר הערבי - כולל כתיבת קורות חיים ומעבר חלק של ראיון עבודה - וסיוע בהשמה. חלק מההכשרה לתעסוקה אמורה גם להעלות למודעות את העובדה שאם אתה רוצה להשתלב - אל תוותר על התרבות שלך. אבל אם תבוא, ותאתגר, ותגיד 'אני פלסטיני' - אני לא בטוח שיקבלו אותך לעבודה. השתלבות צריכה להיעשות בצורה חכמה".

במקביל לכל הדברים האלה, אמר גלעדי כי "החברה הערבית צריכה לשאול את עצמה מה אנחנו עושים כדי לעזור לקהל שלנו להשתלב. בקו של ההתבדלות יש פוטנציאל לנזק גדול. אנחנו רוצים לעבוד ביחד אבל הרצון צריך להיות הדדי".

למה בתחום הבריאות זה מצליח

אחד התחומים בהם הפער בין ערבים ויהודים קטן יחסית הוא מערכת הבריאות. 9.5% מעובדי המערכת הם ערבים (זאת לעומת רק 7% בשירות המדינה למשל). אחד המשתתפים בפאנל, ד"ר מסד ברהום - מנהל בית החולים גליל מערבי בנהריה, ניסה להסביר מדוע זה עובד.

ברהום טוען כי מדובר בשתי סיבות עיקריות: העובדה שלא מדובר בתחום ביטחוני ממנו מודרים ערבים באופן שיטתי, והעובדה שגברים יהודים נוטשים את המקצוע הזה. במצב זה נכנסות לתוכו אוכלוסיות יותר חלשות כמו נשים וערבים. ואכן, משני המגזרים האלה יש היום יותר במגזר הרפואי.

ברהום, שנלחם על תפקידו מול 6 רופאים אחרים, אמר כי "הדרך להצליח בתחום הזה נובעת בין היתר מהרצון החזק להצליח. למי שמגיע מהמגזר הערבי אסור להתבלבל - עליו להגדיר את עצמו כישראלי. לא מחקתי את הזהות שלי. אני ערבי, וגם בנותיי, למרות שהן לומדות בבית ספר יהודי. חשוב לשמור על התרבות שלך אבל חשוב גם להכיר בעובדה שאנשים מתקשים להתקדם בגלל בעיית זהות, הם נעים ונדים. אני קודם כל ישראלי ואני שותף לבעיות שיש במדינת ישראל למעני, למען מדינת ישראל ולמען ילדיי. אני לא מתבייש בזהותי ובתרבותי אבל כדי להתפתח אתה צריך להכיר בישראליות שלך".

אבלין קולינס, נציבת שוויון ההזדמנויות של צפון אירלנד, הסבירה מדוע אי השוויון חייב להיות עניין שאין להתעלם ממנו. "לא מדובר רק בעניין מוסרי או כלכלי", אמרה. "הטיפול באי השוויון בין קתולים ופרוטסטנים באירלנד עזר לייצר את האווירה שהביאה בסופו של דבר להסכם השלום בין שני הצדדים. מדובר בתהליך שמייצר שלום פנימי בתוך המדינה בין שתי קבוצות שהתקשו לחיות אחת ליד השנייה".

מוחמד דרואשה סיכם את הפאנל כשאמר כי "אחוז גבוה של הנשים הערביות המשכילות עובדות ומביאות הכנסה נוספת הביתה. הן גם אלה שיולדות פחות. מי שמודאג מהאיזון הדמוגרפי צריך לתת מלגה לאישה ערביה כדי שתלך ללמוד באוניברסיטה".


צילום: יותם פרום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#