חיים במינוס: למי אנחנו חייבים יותר כסף – למשפחה ולחברים או לבנקים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים במינוס: למי אנחנו חייבים יותר כסף – למשפחה ולחברים או לבנקים?

מחקר של מרכז טאוב מעלה כי נשואים נמצאים פחות במינוס מאלה שלא נשואים ■ משקי בית עשירים חייבים בעיקר לבנקים, בעוד שעניים חייבים בעיקר למשפחה וחברים ■ החוב הממוצע בגילי 25–29 הוא 150 אלף שקל למשק בית, וכ–300 אלף שקל בגילי 50–60

18תגובות
כיסים ריקים
pixabay

הוצאותיהם של כשליש ממשקי הבית היהודיים בישראל גדולות מהכנסותיהם — כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב שערך החוקר קיריל שרברמן, בשיתוף עם ארגון פעמונים. נכון ל–2015 היה פער ההכנסות השלילי גדול יותר בקרב משקי בית שבהם חיים אנשים שאינם נשואים (39%), בעוד בקרב הנשואים 35% ממשקי הבית סובלים ממינוס בחשבון ההוצאות וההכנסות השוטף.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הפער השלילי הוא הדיור, הכולל דמי שכירות או תשלומי משכנתא, או שניהם. מהפער השלילי הגבוה ביותר סובלים משקי בית המשלמים גם שכירות וגם משכנתא (למשל משקי בית שרכשו דירה בפרויקט עתידי ובינתיים מתגוררים בשכירות). הפער גדול במיוחד בקרב משקי בית של לא נשואים, שבראשם בני 50–60, ובקרב משקי בית של נשואים בני 40–50. עם זאת, מדובר בשיעורים בודדים מסך משקי הבית בישראל.

הבשורה היותר טובה: רוב משקי הבית שמשלמים רק החזרי משכנתא, לא נמצאים במינוס. עם זאת, מידת השפעתה של המשכנתא על הפער השלילי במאזן משק הבית בקרב לא־נשואים כפולה יחסית לנשואים: 3.8% לעומת 1.9%. כלומר, החזרי המשכנתא משפיעים יותר על הכיס של אלה שאינם נשואים.

זוג קשישים בכניסה לסופר
אילן אסייג

המאזן הכספי במשקי בית של נשואים שמשלמים רק שכר דירה נמצא בממוצע מאוזן, ללא פער חיובי או שלילי בולט. מצבם של משקי הבית הלא נשואים פחות טוב, שם נמצא פער שלילי בקרב שוכרי דירות צעירים במיוחד (גילי 25–29) ומבוגרים במיוחד (גילי 50–60). כצפוי, בקרב משקי בית ללא עלויות דיור כמעט אין פער שלילי, ואצל רובם ההכנסות אף עולות על ההוצאות.

מה מנפח את ההוצאות של משקי הבית

גורם נוסף שמרחיב את הפער הוא סעיף ההוצאות האישיות — הכולל ביגוד והנעלה, שירותי כביסה, תספורת וקוסמטיקה. כל אלה מרחיבים את הפער השוטף השלילי גם בקרב נשואים (7.2%) וגם בקרב מי שאינם נשואים (4.6%). סביר להניח כי הסיבה להשפעה הרבה היא שהוצאות אלה אמנם אינן תכופות אך הן גדולות יחסית, ולרוב לא מתוכננות, ולכן מקשות על ניהול מאוזן של התקציב — בניגוד להוצאות קבועות ומתוכננות כמו שכר דירה, חינוך ואחזקת דירה.

הוצאות אחזקת דירה (חשבונות מים, חשמל, ארנונה וגז) במשקי בית של נשואים מגדילה את הפער השלילי ב–6.8%. בקרב משקי הבית לא נשואים, ההשפעה של סעיף הוצאה זה אינה משמעותית.

משכנתא לכל החיים

בנוסף על הוצאות שוטפות נחוצות, גם השתייכות למעמד חברתי־כלכלי נמוך (חמישון הכנסות תחתון) לא מבשרת טובות למאזן הביתי. בקרב נשואים שנמצאים בחמישון התחתון הפער השלילי עולה ב–23% ביחס למשק בית במעמד חברתי־כלכלי גבוה (חמישון עליון). בקרב לא נשואים השתייכות למעמד הנמוך מגדילה את הפער השלילי ב–37%.

למי אנחנו חייבים כסף?

עוד בדק המחקר למי בדיוק חייבים משקי הבית בישראל. מדובר בנתוני פעמונים, המבוססים מלכתחילה על משקי בית שפנו לסיוע בהסדרת כלכלת משק הבית. מן הנתונים עולה כי 93% ממשקי הבית שנמצאים בחובות חייבים כסף לבנקים, 46%–51% חייבים לחברים ומשפחה, ו–21%–37% חייבים לגורמים מסחריים.

סך החוב הממוצע עולה עם הגיל: החוב הממוצע בקבוצת הגיל 29–25 הוא כ–150 אלף שקל, לעומת כ–315 אלף שקל בקבוצת הגיל 50–60.

חייבים לבנקים

חמישון ההכנסה הגבוה ביותר חייב את הסכום הגבוה ביותר לבנקים שעומד על כ–174 אלף שקל, בעוד חמישון ההכנסה התחתון חייב את הסכום הנמוך ביותר לבנקים — כ–88 אלף שקל בלבד.

מנגד, החמישון התחתון חייב את הסכום הגבוה ביותר למשפחה וחברים — כ–110 אלף שקל, מול 51 אלף שקל שחייב החמישון העליון למשפחה וחברים. ככל הנראה עקב ההכנסה הנמוכה של משקי הבית בחמישון הנמוך, הבנקים אינם מאשרים להם אשראי גבוה, ואין להם ברירה אלא לגייס את הסכום מחברים ומבני משפחה.

לגופים מסחריים (חברות ביטוח, הלוואות מחברות אשראי וגופים חוץ בנקאיים) חייב החמישון תחתון 25 אלף שקל, לעומת החמישון עליון שחובו הוא 35 אלף שקל.

ניתוח החובות לגורמים מסחריים מעלה כי הגורם השכיח ביותר בקבוצה זו הוא חובות פיננסיים — בעיקר לאשראי מגופים חוץ בנקאיים (חברות ביטוח, או חברות כרטיסי אשראי למשל). הגורם השני בשכיחותו הוא חובות ארנונה וקנסות, הגורם השלישי הוא הוצאות על חינוך והגורם הרביעי הוא חובות לספקי תשתית (חשמל, מים וגז).

ניתוח סך האשראי שלקחו משקי בית בישראל מראה כי מ–2007 ואילך יש גידול בקצב הצמיחה של האשראי. אך בהשוואה בין־לאומית נמצא שהמינוף (היחס בין סך האשראי לתוצר) של משקי בית בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות: חלקו של האשראי הוא 41% מהתוצר בישראל, לעומת ממוצע של 66% ב-OECD.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#