כך נכשלתי בפסיכומטרי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נכשלתי בפסיכומטרי

למה האוניברסיטאות הסכימו לשיטה אחרת אך חזרו בהם?

תגובות

לא צריך להיות שר חינוך כדי לדעת שמשהו רקוב במבחן הפסיכומטרי, והרבה יותר מ"משהו". אבל שר החינוך יכול גם להשפיע ולהנהיג סדרים חדשים.

זה מה שניסיתי לעשות לפני עשר שנים - ובדרכי הידברות. נפגשתי עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), חזרתי ונפגשתי, ודיברתי על לבם ומוחם. המבחן הפסיכומטרי, נימקתי, אינו הוגן, הוא תלוי רקע ומוטה תרבות, גורם עוול לאלפי צעירים, ודווקא למוחלשים שביניהם. בלאו הכי קשה להם לעבור את סף הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, והמבחן הזה נותן עוד מכשול גבוה, מפלה ומיותר לפניהם.

דבר אל הקיר. ראשי האוניברסיטאות לא היו מוכנים בשום פנים לוותר על סמכותם הבלעדית לקבוע מי ימוין ויתקבל ומי ייפסל. ואני אמרתי לעצמי, וגם להם אמרתי, כמדומני: אם לא תרצו ולא תתרצו עכשיו, תקבלו את "אם תרצו" אחר כך, במוקדם או במאוחר. לא בכל הזדמנות ראוי לשאת את שם החופש האקדמי לשווא, גם כאשר צריך לעשות צדק ולהראותו.


פסיכומטרי במבחן - פרויקט מיוחד

הפסיכומטרי משמר את הפערים: גברים אשכנזים מקבלים את הציון הגבוה ביותר, העניים מקבלים הכי פחות

הסטודנטים באוניברסיטת ת"א - אלופי הפסיכומטרי

"הפסיכומטרי לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה"

ההיסטוריה של הבחינה: מצבא ארה"ב לאקדמיה

מדוע נשים חוששות מהפסיכומטרי?

קורסי הכנה למבחן מוסיפים לציון 10 נקודות בלבד

מחקר במכללת תל חי: ציוני הפסיכומטרי אינם מנבאים הצלחה אקדמית של לקויי למידה

למה דווקא פסיכומטרי / ישראל גלעד

כך נכשלתי בפסיכומטרי / יוסי שריד


הוכחתי להם באותות ובמופתים, על סמך כמה ניסויים, שסטודנטים נטולי פסיכומטרי, שניתנה להם הזדמנות להוכיח את עצמם, הצליחו בלימודיהם לא פחות מעמיתיהם, ולעתים קרובות אף הצליחו יותר. מוטיבציה גבוהה במיוחד היא כנראה תחליף נאות לציונים גבוהים יותר. אך לא עזרו הפצרותי, לא הועילו הסברי, ראשי ור"ה התבצרו בעמדותיהם. לא היה עם מי לדבר.

עוד אנחנו מתדיינים, ונאלצתי להתפטר מהתפקיד אשר אהבתי. בור"ה שחררו אנחת רווחה, ברוך שפטרנו מעונשו. בשובי לספסלים האחוריים של הכנסת, החלטתי להניח הצעת חוק הפותחת שני מסלולים להשכלה הגבוהה, במקום מסלול אחד שאין בלתו. בניגוד לרושם שאינטרסנטים ביקשו אז ליצור, לא רציתי לבטל כליל את המסלול הפסיכומטרי, אלא להוסיף לצדו עוד מסלול, המתבסס בעיקרו על ציוני הבגרות. תלמיד שמאמין ביכולתו לעשות חיל במסלול א' - אדרבא, יילך בו ויצליח. ותלמיד שמאמין במסלול ב', גם לו יתאפשר לפרוץ את המחסום; מה יותר הוגן מזה.

כשחרב החקיקה מונחת על צווארם, הסכימו סוף סוף ראשי האוניברסיטאות לערוך ניסוי, שלימים נודע בשם "מצרף". לא עברו חודשים ספורים, ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת דאז הזעיק אותי בדחיפות. פניו של ח"כ אילן שלגי היו חמורות, וניכר בו שהוא אוצר בקרבו סוד איום. מאחורי דלת סגורה הוא גילה לי: אל תשאל מה קרה, פתח. האוניברסיטאות ערכו סימולציה, והתברר שמספר הסטודנטים הערבים שיהיו זכאים להתקבל לאקדמיה על פי שיטת המצרף עלה בשיעור ניכר; אפילו דלתות הרפואה עומדות להיפתח בפניהם לרווחה.

אמש, הוסיף היו"ר, זימנה אותנו שרת החינוך, לימור לבנת, הנתונים נפרשו על השולחן, והוחלט שאין ברירה אלא לבטל מיד את המצרף. ביקשו ממני, לחש, לדווח לך.

לא ידעתי את נפשי מרוב תדהמה: ראשית, אמרתי, איך אפשר לבטל ניסוי לאחר תקופת זמן קצרה כל כך, בלי שום בסיס למעקב ולהשוואה. האם תימצא אוניברסיטה בישראל או בעולם שתסכים במקרים אחרים לאשר התנהלות מחקרית כל כך מרושלת וחטופה?

ושנית, הרי זאת ידיעה משמחת: יותר סטודנטים ערבים ישראלים יוכלו מעתה ללמוד בחוגים ובבתי ספר שעד כה היו נעולים בפניהם. לא זו אף זו: אם תלמידים ערבים מצליחים עכשיו יותר, זה סימן ברור שבעקבותיהם יבואו תלמידים מוחלשים נוספים, גם עולים חדשים, לדוגמה, וכל מי שהמדינה קיפחה אותו ודפקה לו את חייו.

כל הנוגעים בפרשה האומללה והבזויה הזאת מתעקשים להכחיש את הדברים, והם יעשו זאת גם הפעם. אך מי שבאמת מעוניין לדעת את ההתרחשות במלואה, יפנה אל ספרו המקיף והממצה של עמי וולנסקי, שהיה בתקופתי יועץ השר לענייני השכלה גבוהה, וכיום הוא פרופ' לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשעתו גם עמד בראש הוועדה של משרד החינוך לתיאום מהלכי המצרף עם ועדת הקבלה הבין-אוניברסיטאית, על פי מינוי של לבנת. בספר הזה - "האקדמיה בסביבה משתנה, מדיניות ההשכלה של ישראל 2004-1952" בהוצאת הקיבוץ המאוחד - ניתן למצוא את כל הפרטים כפי שהם נמסרים מכלי ראשון; לא את כולם הבאתי כאן מחמת קוצר היריעה ורוגז השכחה.

כך נגנבה דעתה של ועדה פרלמנטרית, כך נפלו רבבות צעירים ישראלים קורבן למעשה עורמה מתנשא.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "שרי חינוך ככלל אינם קובעים את דרך הקבלה של סטודנטים לאוניברסיטאות, שכן כל אוניברסיטה קובעת בעצמה את דרכי הקבלה. כך גם השרה לבנת לא ערכה 'סימולציות' למיון לאוניברסיטה זו או אחרת, וכמובן שלא 'ביטלה' את שיטת המצרף או כל שיטה אחרת. במקרה דנן, קיום הפיילוט וביטולו היו פרי החלטות שהתקבלו בוועדת החינוך של הכנסת. על כן, כל ניסיון לייחס את המהלך לשרה לבנת באופן אישי, משולל כל אחיזה במציאות".

אילן שלגי מסר בתגובה: "שרת החינוך לא יכלה לבטל את שיטת המצרף שכן הדבר לא היה בסמכותה. היא היתה צריכה את אישור הוועדה לכך ובאמת ההחלטה על ביטול המצרף היתה של ועדת החינוך של הכנסת, שהיא האחראית על הנושא. הניסוי שערכו האוניברסיטאות בעניין המצרף אכן הראה שבקרב נבחנים מהפריפריה וממגזרים חלשים נוספים חלה עלייה לא פרופורציונלית בתוצאות והתעורר חשש שניתן יהיה להשפיע על ציוני הבגרות על ידי שיתוף פעולה של הבוחנים. עמדת הוועדה היתה ששיטת המצרף מסוכנת, שכן היא עלולה לפתוח פתח שדרכו ייכנסו סטודנטים בעלי יכולות לא מתאימות למקצועות רפואיים ואחרים, ולכן הוחלט בסופו של דבר לבטל את שיטת המצרף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#