הפסיכומטרי משמר את הפערים: גברים אשכנזים מקבלים יותר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיכומטרי משמר את הפערים: גברים אשכנזים מקבלים יותר

פערים נוספים שהתגלו בין הנבחנים: על רקע מצב סוציו-אקונומי, רמת ההשכלה של ההורים, מקום מגורים ודת

תגובות

<< כבר 30 שנה שהמבחן הפסיכומטרי מהלך אימים על כל סטודנט פוטנציאלי. הידיעה כי ציון המבחן - בין 200 ל-800 - עלול לקבוע את עתידו האישי והמקצועי מדירה שינה מעיניו ושולחת אותו לממן תעשייה שלמה של קורסי הכנה הניזונה מן הפחד, כמו גם מהתחרות הגדולה על כל כיסא באקדמיה.


פסיכומטרי במבחן - פרויקט מיוחד

הפסיכומטרי משמר את הפערים: גברים אשכנזים מקבלים את הציון הגבוה ביותר, העניים מקבלים הכי פחות

הסטודנטים באוניברסיטת ת"א - אלופי הפסיכומטרי

"הפסיכומטרי לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה"

ההיסטוריה של הבחינה: מצבא ארה"ב לאקדמיה

מדוע נשים חוששות מהפסיכומטרי?

קורסי הכנה למבחן מוסיפים לציון 10 נקודות בלבד

מחקר במכללת תל חי: ציוני הפסיכומטרי אינם מנבאים הצלחה אקדמית של לקויי למידה

למה דווקא פסיכומטרי / ישראל גלעד

כך נכשלתי בפסיכומטרי / יוסי שריד


אחת הסיבות הטובות לביקורת על כלי המיון המתיימר להיות אובייקטיבי ומצטרף לתוצאות בחינות הבגרות היא הבדלים מעוררי תמיהה המתגלים בין ציוני אוכלוסיות שונות. כך למשל, לאורך שנים הישגי הגברים גבוהים מאלה של נשים. פערים גדולים קיימים גם בין נבחנים הבאים מרקע כלכלי מבוסס לעומת נבחנים מרקע כלכלי נמוך וכן בין נבחנים יהודים לערבים, עירוניים לעומת אנשי פריפריה ונבחנים שהוריהם בעלי השכלה גבוהה לעומת בעלי משפחות בעלות השכלה בסיסית. הפערים, העומדים בעינם לאורך השנים, מעלים שוב ושוב את השאלה אם מבחן הפסיכומטרי, האמור לנבא הצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אכן ממלא את תפקידו.

גברים חכמים יותר?

קחו למשל את הפער העקבי בן 40 הנקודות המתגלה בין גברים לנשים. בעוד שהציון הממוצע הגברי במבחן הוא 556, ציונן הממוצע של הנשים הוא 516 בלבד. ההפרשים הגדולים במיוחד נרשמים, שלא במפתיע, בחלק הכמותי של הבחינה.

הפערים נמשכים גם בבדיקת התפלגות הציונים. כך למשל, בבחינה העברית ב-2009, רק 4.13% מהגברים קיבלו ציון נמוך של עד 400 לעומת לא פחות מ-8.97% מהנשים (862 גברים ו-2,316 נשים), בעוד שיותר גברים השיגו ממוצע גבוה של 600-800 - 9,914 גברים לעומת 8,919 נשים.

כרמל אורן, ראש מדור מחקר במרכז הארצי לבחינות והערכה, אומר כי ההסבר הראשון לפער נובע ממספר הנבחנים. לדבריו, מספר הנשים הנבחנות גבוה בהרבה ממספר הגברים. כך למשל, ב-2000 נבחנו כ-27 אלף גברים לעומת כ-32 אלף נשים; וב-2008 נבחנו כ-28.5 אלף גברים לעומת 38.7 אלף נשים.

הסבר נוסף נובע ממספרן הגבוה של הנשים מהמגזר הערבי הנבחנות, לעומת מספר הגברים ממגזר זה. נשים אלה שייכות לרוב לחלק הנמוך בהתפלגות הנבחנים ולכן מורידות את הממוצע הנשי.

אורן מסביר שגם מבנה המבחן משפיע על הציון. לדבריו, מחקרים רבים מוכיחים כי בעוד שבנים חזקים יותר בחלק הכמותי, נשים טובות יותר בחלקים המילוליים. לדברי פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, הבחינה הפסיכומטרית אולי אובייקטיבית, אך ברגע שהיא בודקת גורמים שאינם שווים ביכולתם, כמו גברים ונשים, היא מאבדת מתקפותה. "הדבר משול לבחינה אובייקטיבית של מי מטפס יותר מהר לצמרת העץ, כאשר על קו הזינוק עומדים קוף ואיילה. הבחינה אומנם אובייקטיבית, אבל ברור שהיכולות של הנבחנים שונות. כך המצב גם בין גברים ונשים", היא אומרת.

"אין ספק שיש הבדלים בין גברים לנשים - אבולוציוניים ואחרים - אך ההבדלים הללו לא באים לידי ביטוי בבחינה ולכן לא מפתיע שהיא מוטה. בפועל אנחנו רואים שבאמת פחות נשים מגיעות ללמוד מקצועות כמו פיסיקה או הנדסת חשמל. אולם כשבודקים את ההישגים הלימודיים רואים שהישגי הנשים דווקא גבוהים יותר מאלה של הגברים. אם תפקיד הפסיכומטרי הוא לנבא הצלחה בלימודים - בנקודה הזו הוא לא בהכרח מצליח", טוענת מסר-ירון.

פסיכומטרי בעד אשכנזים

השד העדתי יוצא מהבקבוק גם בכל הקשור לבחינה הפסיכומטרית. פילוח של הנבחנים לפי מוצא הוריהם מעלה, שאת ממוצא הציונים הגבוה ביותר - 579 - השיגו נבחנים שהוריהם ילידי המערב (שני ההורים ילידי אירופה/אמריקה/דרום אפריקה, או שאחד מהם יליד ארצות המערב והשני יליד ישראל); למקום השני, עם ממוצע ציונים של 574, הגיעו נבחנים שהוריהם ילידי ישראל, ואת ממוצע הציונים הנמוך ביותר - 548 - השיגו נבחנים שהוריהם ילידי המזרח (שני ההורים ילידי אסיה/אפריקה, או אחד מהם יליד המזרח והשני יליד ישראל).

לדברי אורן, מדובר ב"מוקש ענק": "ההגדרה של המוצא רופפת מאוד ואני מקווה שבעתיד הקרוב יפסיקו לעשות את הפילוח הזה. כל תשובה לפערים תהיה ספקולטיבית. אני יכול רק לשער שהמוצא קשור גם לרמת החינוך וסוג התרבות והערכים שספגו אותם נבחנים בבית. זה מתואם עם רמה סוציו-אקונומית ורמת ההשכלה של ההורים".

נבחנים באנגלית שווים יותר

אם אתם דוברי אנגלית שממלאים את המבחן בשפת אמכם, הסיכוי שלכם לקבל ציון גבוה מהממוצע גדול יותר. ב-2009 היה הציון הממוצע של נבחנים בשפה האנגלית 573, בעוד שדוברי העברית השיגו ציון ממוצע של 564 ודוברי הרוסית הסתפקו ב-494. את הציון הנמוך ביותר - 456 - משיגים הנבחנים הבוחרים בשפה הערבית - כשליש מכלל הנבחנים.

"הפערים בין הנבחנים בשפות שונות אכן מעלים סוגיות חברתיות ופוליטיות", אומר אורן. "הפער בין הנבחנים בעברית וערבית נצפה החל מגיל צעיר בבית הספר היסודי והתיכון ובא לידי ביטוי גם במבחני המיצ"ב ובהישגי תלמידים במסגרות ההשכלה הגבוהה. זה ראי שמשקף מצב שלא מתחיל בגיל 18. ההסברים נעים מסוג החינוך שמקבלים הנבחנים השונים (טענה שכיחה קובעת שבמגזר הערבי מקבלים יותר חינוך לשינון) ועד לעובדה שהמדינה משקיעה פחות משאבים בחינוך במגזר הערבי.

גם לגבי הציון הנמוך של הנבחנים ברוסית מוצעים הסברים חברתיים, הקשורים למשבר התרבותי שכרוך בעלייה לישראל ולעובדה שתחילת העלייה היתה מהערים הגדולות, אך בסופה הגיעו עולים מערים קטנות וממקומות שרמת ההשכלה בהם נמוכה יותר. עם זאת, כמות הנבחנים ברוסית קטנה והולכת באופן דרסטי לאורך השנים".

הורים בעלי השכלה אקדמית - יתרון

ניתוח הציונים לפי השכלת הורי הנבחנים מוכיח כי סיכוייו של מי שנולד להורים משכילים לקבל ציון טוב יותר גבוהים מאלה של נבחן שנולד להורים לא משכילים. הפערים גדולים מאוד, ומגיעים ל-150 ואף 200 נקודות בציון הסופי. ב-2009, ילדים לאבות עם השכלה יסודית בלבד השיגו ציון ממוצע של 447, בעוד שילדיהם של אבות בעלי תואר שני ומעלה השיגו ציון ממוצע של 588. מצב דומה נמצא גם בבדיקה של השכלת האם: כשהשכלת האם יסודית, השיגו הנבחנים ציון ממוצע של 434; ילדי אמהות בעלות תואר שני ומעלה קיבלו ציון ממוצע של 599.

"לא מופרך לטעון שלהשכלת ההורים יש קשר ישיר להישגי הנבחנים", אומר אורן, ומבסס את הטענה כי לא מדובר בכלי הבודק יכולות אובייקטיביות. "הציון קשור לערכים שהונחלו בבית, לחשיבות שרואים ההורים בלימודים אקדמיים ולשפה בה דיברו עם הנבחן בילדותו", הוא ממשיך. "אותם הורים שהגשימו את עצמם מעודדים את ילדם ללכת בדרכם ונותנים את התמיכה והרקע המתאים".

המצב הכלכלי משפיע

המצב הכלכלי של הנבחנים משפיע גם הוא ביחס ישר על ממוצע הציונים במבחן: ככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, כך גם הממוצע. בעוד שנבחנים ממעמד כלכלי נמוך מאוד השיגו ב-2009 ציון ממוצע של 474, נבחנים ממעמד כלכלי גבוה מעט מהממוצע קיבלו 544 בממוצע. נבחנים ממעמד כלכלי טוב מאוד הצליחו להשיג ממוצע של 580.

"הסיבה לפערים אינה שכסף קונה ציון פסיכומטרי", אומר אורן, "אלא העובדה שלרוב קיים קשר ישיר בין מצב כלכלי להשכלת ההורים, ומכאן שנבחנים בעלי רקע כלכלי טוב יותר הם לרוב גם כאלה שהשכלת הוריהם גבוהה יותר, הערך של לימודים בביתם חזק יותר ועוד".

הקיבוצניקים הישגיים

ניתוח ממוצעי הציונים לפי סוגי יישובים מעלה נתון מעניין במיוחד, המספק נקודות לחינוך הקיבוצי. מתברר שנבחנים מהקיבוצים הם בעלי הממוצע הגבוה ביותר - 591. אחריהם, בהפרש קטן, נבחנים מיישובים קהילתיים עם ציון ממוצע של 584, נבחנים ממושבים עם 569, נבחנים מערים עם ציון של 545, בני עיירות פיתוח שהשיגו ממוצע של 519 ונבחנים מכפרים, עם ממוצע של 452 בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#