"הפסיכומטרי לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפסיכומטרי לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה"

לא מעט אנשים מתנגדים לשימוש במבחן הפסיכומטרי ובכמה מוסדות כבר משתמשים בחלופות

תגובות

<< קשה להאמין, אבל המבחן הפסיכומטרי שמרתיע ומטריד עשרות אלפי תלמידים מדי שנה, כלל לא מופיע בחוק המועצה להשכלה גבוהה - המעגן את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

בחוק נכתב כי המוסדות מחויבים לקבל מועמדים "על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות ערך". המונח פסיכומטרי כלל לא מוזכר, אך הוא הצליח להשתרש החל מראשית שנות ה-80 בתהליכי הקבלה לאוניברסיטאות, כדי לתת מענה לגידול בביקוש ללימודים, ובהדרגה נהפך לגורם המשמעותי ביותר בתהליך הקבלה לכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה.

באקדמיה הישראלית קשה למצוא דוברים שיעזו לערער על שלטונו של הפסיכומטרי, שמכונה לרוב "רע הכרחי", ואף שאיש לא מציע לבטלו, הרי שבשנים האחרונות התפתחו כמה מסלולים והצעות אלטרנטיביות למבחן. את אחד המסלולים מגלים מדי שנה הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, שחלקם מתחילים ללמוד בה ללא צורך בפסיכומטרי או בתעודת בגרות, ואחרי השנה הראשונה עוברים לפקולטה המבוקשת באוניברסיטאות באישור ובהסכמה מלאה של המל"ג.


פסיכומטרי במבחן - פרויקט מיוחד

הפסיכומטרי משמר את הפערים: גברים אשכנזים מקבלים את הציון הגבוה ביותר, העניים מקבלים הכי פחות

הסטודנטים באוניברסיטת ת"א - אלופי הפסיכומטרי

"הפסיכומטרי לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה"

ההיסטוריה של הבחינה: מצבא ארה"ב לאקדמיה

מדוע נשים חוששות מהפסיכומטרי?

קורסי הכנה למבחן מוסיפים לציון 10 נקודות בלבד

מחקר במכללת תל חי: ציוני הפסיכומטרי אינם מנבאים הצלחה אקדמית של לקויי למידה

למה דווקא פסיכומטרי / ישראל גלעד

כך נכשלתי בפסיכומטרי / יוסי שריד


"כולם מסכימים שהשיטה הצודקת ביותר היא לתת לכל התלמידים הזדמנות להוכיח את עצמם בשנה הראשונה כתנאי להמשך הלימודים, אבל לא ניתן לעמוד בזה כלכלית", אומרת נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון. "האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת את הדרך הזאת כדי לאפשר לאנשים להוכיח את עצמם בלימודים, ולא באמצעות ניבוי. אנחנו מסתכלים על ההישגים של הסטודנטים ולא על ההיסטוריה שלהם, אבל גם לא נותנים להם הנחות. בפועל, נראה שמערכת ההשכלה הגבוהה לא מקדשת את הפסיכומטרי, כי עובדה שהיא מאפשרת קליטה בה דרך כביש עוקף פסיכומטרי באוניברסיטה הפתוחה".

גם במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון לא מקדשים את הפסיכומטרי. "המבחן לא מתאים לכל הרבדים באוכלוסייה מכיוון שהרקע הסוציו-אקונומי של הנבחנים משפיע על תוצאותיו", אומר נשיא המכללה, פרופ' יהודה חדד. "הפסיכומטרי נהפך לאורים ותומים, אבל לדעתי לא הכל סובב סביבו. ראוי שכל מוסד יפתח בעצמו את הכלי הנכון ביותר למיון תלמידים".

במכללה הדרומית אכן פיתחו מבחן חלופי המנסה לנטרל את האי-שוויון בתוצאות של תלמידי הפריפריה מול אלה שבמרכז ומתמקד בלימודי הנדסה. הסטודנטים שמתקבלים ללימודים ממשיכים את התואר בתנאי שהגיעו להישגים טובים בשנת הלימודים הראשונה. "המודל הזה הוכיח את עצמו", אומר חדד, "סטודנטים שעברו את המבחן והתקבלו, הצליחו מאוד בלימודים ובחייהם לאחר הלימודים. למבחן שלנו לא צריך ללמוד, הוא לא עולה כסף ואין צורך להשתתף בקורסים כדי לשפר את הסיכויים בו. מצד שני, הוא לא עושה למועמדים חיים קלים".

בזבוז זמן וכסף

לשי כהן, יו"ר הוועד המנהל של המכללה החברתית-כלכלית - גוף שמציע קורסים בתחומים חברתיים - יש דעה נחרצת בכל הנוגע לתעשייה שהתפתחה מסביב למבחן: "מדובר בסיפור יקר וכואב ובבזבוז זמן שהוא לא פחות חמור מהבזבוז הכספי. אנשים משקיעים המון שעות וימים בשינון של תרגילי חשבון ברמה נמוכה או באוצר מלים שרובו לא רלוונטי כדי להתכונן למבחן", הוא אומר.

כהן מציע להוסיף ללימודים לתואר שנה מקדימה, שבה הסטודנטים ילמדו את היסודות לתואר המבוקש, ובסופה ימשיכו לשנה השנייה בלימודי התואר הסטודנטים שעמדו בקריטריונים להמשך הלימודים. "כך אפשר לשפוט את התלמידים רק לפי ההשקעה וההישגים שלהם", הוא אומר.

מבין כל הניסיונות למצוא כלי אחר למיון המועמדים, הסכימו ראשי האוניברסיטאות רק על חלופה אחת, אך גם היא החזיקה מעמד פחות משנה ונקברה עוד בטרם תוצאותיה.

שיטת המצרף יצאה לדרך ב-2002 בתום דיונים ופגישות ארוכות בין אנשי משרד החינוך והמל"ג לראשי האוניברסיטאות, והבטיחה לסטודנטים לעתיד כי בקרוב לא ייאלצו להתמודד על מקומם בפקולטות במבחן המאיים. בפני הסטודנטים עמדה האפשרות לעשות זאת על סמך שקלול ציוני הבגרות שלהם יחד עם ציונם במקצועות הליבה אנגלית, עברית או ערבית ומתמטיקה.

פרופ' עמי וולנסקי מאוניברסיטת תל אביב, שהיה אז סמנכ"ל תכנון והערכה במשרד החינוך, ויועץ לשרי החינוך מספר בספרו "אקדמיה בסביבה משתנה", כי בעקבות סימולציה שנערכה באותה תקופה הוחלט להקפיא את שיטת הקבלה עוד לפני תחילת שנת הלימודים, והיא ירדה מסדר היום. בסימולציה עלה כי "מי שעתיד ליהנות משינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, המבטלת את חובת הבחינה הפסיכומטרית היו הסטודנטים הערבים ולאו דווקא תלמידי עיירות הפיתוח היהודית", מסביר וולנסקי בספרו.

"הפסיכומטרי יצר בעיה לגבי כמה קבוצות שראו בפסיכומטרי מכשול שמגביל את יכולת הקבלה שלהן למוסדות ההשכלה הגבוהה", מסביר וולנסקי את הרקע לפיתוח שיטת הקבלה החדשה, כאשר תושבי הפריפריה, עולים חדשים, בעלי מוגבלויות, מבוגרים וערבים, החלו להתנגד למבחן. במקביל, התעוררה ביקורת גם בקרב האקדמיה ובממשלה.

וולנסקי, שהיה שותף לגיבוש שיטת המצרף יחד עם ועדת קבלה בין-אוניברסיטאית, הציע אופציה נוספת שאושרה על ידי ראשי האוניברסיטאות. בתום בדיקה שכללה 103 אלף סטודנטים, התברר כי ההבדל ביכולת הניבוי של המצרף לעומת הפסיכומטרי נמוך מאוד, אך הניסוי בוטל.

ובכל זאת, וולנסקי ממשיך להגן גם היום על רעיון המצרף. לטענתו, המצרף עשוי להחזיר את הכוח למורים בבתי הספר התיכוניים, בעקבות החשיבות של שיטת המצרף לציוני בחינות הבגרות, ובייחוד למקצועות הליבה, אותם מנסים בשנים האחרונות לשקם.

"צריך לתת לאדם זכות לבחור ביותר מאפשרות אחת. יכול להיות שלחלק מהאוכלוסייה הפסיכומטרי יסייע ולאחרים זה יהיה לרועץ. צריך לסלק גם את תחושת הקיפוח בקרב אוכלוסיות בחברה, ואם יש כלי אלטרנטיבי בעל כושר ניבוי דומה, אז למה שיהיו בציבור חלקים כל כך גדולים וחלשים עם תחושת קיפוח?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#