גם האמנים הם עובדים נחותים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם האמנים הם עובדים נחותים

האמנים צריכים להתאגד אם הם רוצים לראות שיפור

תגובות

רוב האמנים במדינת ישראל אינם יכולים להתפרנס מאמנותם וחייבים בשל כך ללמד במכללות, בבתי ספר פרטיים, באוניברסיטאות ולהעביר שיעורים פרטיים.

יש שכבה מצומצמת של אמנים מוכרים שיכולים להתפרנס מאמנותם, אך באמנויות הביצוע תהילה ופרסום זמניים יכולים לשלם במכולת במשך זמן מוגבל. כשהגעת לגיל שבו שירותיך אינם נדרשים, אף אחד לא יזכור את חסד נעוריך. עשרות בתי ספר ומכללות שנפתחו מאפשרים לאמנים אלה למצוא מקומות עבודה. בתי ספר פרטיים או מסובסדים לכל סוגי האמנות, בנוסף לאוניברסיטאות המטפחות מחלקות לאמנות, מקלים על חיי האמן - ובעיקר מאפשרים לאמנים בעלי ניסיון, אך ללא תואר אקדמי, להרוויח את לחמם בכבוד.

עד כאן תיאור המצב, לכאורה, מאפשר לכולם להרוויח - בתי הספר לאמנות, האמנים והתלמידים, שזוכים למורים מעולים. אלא שמכאן והלאה מתחילה הבעיה. כל המוסדות, בין אם מדובר במקומות מסודרים כמו משרד החינוך והאוניברסיטאות, ובין אם מדובר במוסדות פרטיים, יעשו הכל כדי לא לתת לאמנים קביעות, תנאים סוציאליים ופנסיה. האמנים שמועסקים כמורים במכללות אלה מוגדרים כמועסקים עצמאיים, או כמורים מן החוץ.

מורים אלה מקבלים ארבע משכורות בחצי שנה או שמונה משכורות בשנה. הם נדרשים לחתום על הסכם אישי - כקבלני משנה או כעובדי פרילנס - שבו הם מודיעים כי אין ברצונם לקבוע יחסי עובד-מעביד, ונדרשים לפתוח תיק במס הכנסה ולספק חשבוניות. בכך הם מוותרים על ביטוח מחלה, פנסיה, פיצויי פיטורים, ביטוח אבטלה וקרן השתלמות. השכר שהם מקבלים לשעה אמור לפי הסדר פוגעני זה לגלם את התנאים הסוציאליים שעליהם הם יכולים רק לחלום.

על רקע תמונת מצב זו, חשוב לציין את ההישג העצום של ארגון מען שהצליח באחרונה לאגד את כלל המרצים בבית הספר מוסררה בירושלים, לארגן בחירות לארגון מורים מקומי ולהשיג הסכם קיבוצי מקומי עם הנהלת בית הספר, המאגד בתוכו מחלקות למדיה וירטואלית ובית ספר למוסיקה. ההסכם מבוסס על ההכרה במורים האמנים כמועסקים ביחסי עובד מעביד ומבטיח תשלום משכורת במשך 12 חודשים, כולל תשלום זכויות סוציאליות מלאות וביטוח פנסיוני מכובד.

מוסררה אינה מכללה רגילה: מדובר במכללה שהנהלתה שמה דגש מרכזי על הפן החברתי, מנסה לערב את הקהילה במפעליה, מסבסדת יוצרים המתחייבים לעבוד ולחקור את הקהילה ומקיימת חממות שונות לטיפול בנושאים חברתיים. על אף זאת, הדרך היתה לא פשוטה ורצופת מאבקים. ההסכם שנחתם מראה כי קיימת נכונות לשותפות בדרך חדשה. אלא שרק היישום של ההסכם בשנה הקרובה יוכיח מה גודל המחיר ששילמו שני הצדדים.

מה שקרה במוסררה הוא מצב שבו כולם מרוויחים. כל מוסד שיעבור לשיטת המשכורות הרצופה יזכה להערכה בעיני האמנים העובדים בו. מורי מוסררה עשו צעד עבור אלפי מורים המלמדים במוסדות פרטיים וחצי-פרטיים. חובתם של האמנים ללמוד מהניסיון הזה, לחשוב על מצבם ולעשות את הצעד המתבקש - להתארגן.

הכותב הוא מוסיקאי, מרצה וחבר דירקטוריון אקו"ם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#