החרדים מתלוננים: אנו לא מקבלים מהמדינה תרבות, טלוויזיה או ספורט; אנו מתקיימים בקושי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרדים מתלוננים: אנו לא מקבלים מהמדינה תרבות, טלוויזיה או ספורט; אנו מתקיימים בקושי

הפגנות סוערות מלאות מרירות וכעס נגד מתן הטבות לאוכלוסיה מסוימת, לא מתקיימות בישראל בכל יום ■ לא תראו כמותן נגד מתן הקלות לתושבי הפריפריה, לא נגד מתן הטבות לגמלאים או לאמהות חד-הוריות ■ רק כשמדובר באוכלוסיה החרדית הרוחות מתלהטות ■ כתב Markerweek יצא לברר את שורשי העוינות

תגובות

בשלישי שעבר הפגינו בירושלים אלפי סטודנטים זועמים נגד כוונת הממשלה לחוקק חוק שיבטיח את המשך העברת קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים הלומדים בכוללים. התקשורת סערה, כמו גם כמה ח"כים ממפלגות שונות שדרשו להפסיק את הנוהל המיותר שהופך חלק מהאוכלוסיה למועדפת ומנצל לרעה את מדינת הרווחה.

האוכלוסיה החרדית היא לא היחידה הנתמכת על ידי הממשלה. כמדינת רווחה, ישראל נותנת מענקים והטבות שונות גם לתושבי הפריפריה, לאמהות חד-הוריות, לגמלאים ולאוכלוסיות נזקקות נוספות (ראו מסגרת).

ובכל זאת, ההטבות שניתנות לחרדים מעוררות את העוינות הגדולה ביותר. למה? אולי מכיוון שמדובר בחברה סגורה שמנתקת את עצמה מהחברה הישראלית החילונית ומעוררת לא מעט חשדנות, אולי מכיוון שחלק גדול מהם אינם עובדים כלל, ואולי, כמו שמתעקשים המתנגדים להטבות, הם פשוט מקבלים הרבה יותר מדי.

פרופ' מנחם פרידמן, סוציולוג מאוניברסיטת בר אילן שחוקר את החברה החרדית, הטביע את המושג "חברת הלומדים" לתיאור החברה החרדית שרוב בניה מנהלים אורח חיים של לימודי קודש בלבד, כבר מגיל בית הספר היסודי - המדינה מתקצבת בתי ספר יסודיים חרדיים, על אף שחלק מהם אינם מלמדים מקצועות ליבה כגון מתמטיקה, אנגלית, מדעים ועוד, סוגיה הנמצאת כיום במחלוקת בין משרד החינוך לבין החרדים. מאז 2008, בעקבות חוק שעבר בכנסת, המוסדות החרדיים התיכוניים לא מלמדים לימודי ליבה, ובכל זאת זוכים לתקציב מהמדינה.

לדברי פרידמן, שורש הבעיה טמון בעובדה שאורח חיים זה מנצל לרעה את מדינת הרווחה הישראלית. "מדינת הרווחה בנויה על הסכם חילופין בלתי כתוב בין המדינה לאזרחים: היא חייבת לדאוג לחינוך, לבריאות ולרווחה, והאזרחים, מצדם, מתחייבים ?לתת' את הילדים למדינה כדי שתשלח אותם לבתי ספר ותכין אותם לכלכלה המודרנית, שבזכותה תצבור המדינה עושר. החרדים לוקחים את ההטבות של חברת הרווחה, אך לא תורמים לה לפי החוזה. זה, על רגל אחת, הסיפור כולו".

מנקודת מבטם של החרדים, הדברים נראים אחרת. "התקציבים לחרדים גדלים באופן יחסי לגידול באוכלוסיה", אומר שלמה ברילנט, מנהל איגוד הישיבות ופעיל ציבור בולט בעולם החרדי. "השאלה היא לא מה החרדים מקבלים מהמדינה, אלא מה הם לא מקבלים: אני לא מקבל תרבות מהמדינה, אני לא מקבל טלוויזיה, אני לא מקבל ספורט. כמה תנועות נוער יש לחרדים? אנחנו אוכלוסיה שמתקיימת בקושי וההנחות שאנחנו מקבלים ניתנות על בסיס סוציו-אקונומי נמוך, ולא מכיוון שאנחנו חרדים. מישהו אצלנו עושה ילדים בגלל הנחה במעון? אנחנו ציבור ששומר על המדינה ונותן לה את הממד היהודי שאף ציבור אחר לא נותן. עדיף להיות עם יותר ילדים שבאים אחר כך לבקר, מאשר עם משפחה של שני ילדים - אחד טס להודו, והשני טס לארה"ב לעשות כסף".

חברת הלומדים נוצרה בימי כהונתו של דוד בן גוריון כראש הממשלה, אז גובש ההסדר "תורתו אומנותו", שאיפשר לתלמידי ישיבות פטור משירות בצה"ל, במסגרת ההסכמים הפוליטיים עם המפלגות החרדיות, אבל נבע גם מהרצון לשמר משהו מתרבות הישיבות החרדית, שרובה נכחדה בשואה. בעבר היה מספרם של תלמידי הישיבות בטל בשישים. ב-1968, לדוגמה, היו 800 תלמידים כאלה בלבד.

ב-1977, בעקבות המהפך הפוליטי ועליית מנחם בגין לשלטון, השתנה המצב באופן מהותי. עד אז הוגבל מספר תלמידי הישיבות שבהסדר תורתו אומנותו. הממשלה החדשה הסירה את ההגבלה והביאה לזינוק מהיר במספר תלמידי הישיבות, על אף שבפועל לא היתה שום אכיפה על המגבלה גם קודם לכן. כך, תלמיד ישיבה חרדי נכנס ללימודיו בגיל 17 ומחויב להתמיד בהם כדי לא להיות מגויס לצבא. כבר בשלב זה המדינה מממנת את לימודיו. הקצבה שהוא מקבל גדלה כשהוא מתחתן, נהפך לאברך ולומד בכולל. הוא מוליד יותר ילדים מאשר החילוני הממוצע, מה שמכניס את המשפחה הצעירה למעגל עוני שמחריף. לפני נתוני דו"ח העוני שפורסם השבוע, כמחצית מהחרדים הם עניים. אלמלא תשלומי העברה והנחות במסים שהם מקבלים מהמדינה, שני שלישים מהחרדים היו עניים.

משפחה חרדית מצליחה להתקיים, בין היתר, מכספי תרומות של עמותות חרדיות. ועדיין, אורח החיים שבו בחרו תלמידי הישיבות החרדים דן אותם לחיים של עוני, ובשל כך הם זכאים להנחות בשיעורים גבוהים הרבה יותר מחילונים בתשלומי ארנונה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, גני ילדים ומעונות יום. מלבד זאת, האברכים מקבלים מהמדינה כספים שבעזרתם הם שולחים את בניהם, כשאלה מגיעים לגיל 14, לפנימיות מחוץ לבית.

לדברי הכלכלן פרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, קשה להעריך את כל הסעיפים התקציביים השונים שבאמצעותם מקבלים החרדים הטבות מהמדינה. בימים אלה עורך המרכז מחקר שבו הוא מנסה לרכז את כל המידע הקיים בנושא זה. "יש אפיקים רבים שבהם החרדים מקבלים כספים, גם בהנחות וגם בתקציבים עצמם. אלו דברים שלא גלויים לעין, כנראה יש למישהו עניין שלא יהיה קל לאתר מה היקף התמיכות והסובסידיות".

לדברי שחר אילן, סמנכ"ל מחקר בעמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) ולשעבר כתב החרדים של "הארץ", משרדי הממשלה יצרו במהלך השנים מערכת הטבות שמעדיפה באופן קיצוני משפחות גדולות ואנשים שלא עובדים. "זו מערכת שלמה היוצרת מצב שבו אברך שיוצא לעבודה, יוצא פראייר ומפסיד אלפי שקלים מתנה מהמדינה. הדרך להוציא את עשרות אלפי האברכים מהכוללים לעבודה ברורה: צריך להתנות כל קצבת רווחה בישראל במיצוי כושר ההשתכרות של שני ההורים, כלומר בכך שיוכיחו שהם לא עניים מבחירה. ישראל צריכה ממשלה שיהיה לה אומץ לעשות את המהפכה הזו".

"הבעיה המהותית היא חוסר האפשרות להגביל את ההסדר של תורתו אומנותו", מוסיף ח"כ חיים אורון (מרצ), "בשל כך, מספר תלמידי הישיבות גדל והולך עם השנים. אם מדובר בבחור ישיבה שהוא עילוי, אני מוכן לתת לו גם 5,000 שקל בחודש, אבל בתנאי שיהיו 200 כאלו בלבד. החרדים לא מוכנים לכך, וזאת הבעיה האמיתית".

אילן מוסיף ומחדד את הטענות נגד האוכלוסיה החרדית. "אם האברך היה עובד, לא היה לו צורך בהנחות האלה. הנחת היסוד של המדינה היא שמדובר בעזרה לציבור הנזקקים. אבל החרדים הם הציבור היחיד במדינה שהחליט להיות עני".

קצבת הבטחת הכנסה

הסערה הציבורית של השבועות האחרונים התעוררה במידה מסוימת גם בזכות חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, ארנן יקותיאלי ז"ל, שעתר לבג"ץ וביקש לבטל את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים. ב-1998 פירסם אילן סדרת כתבות ב"הארץ" בשם "חרדים 98'", (ששימשה יותר מאוחר כבסיס לכתיבת ספרו "חרדים בע"מ"). בכתבות אלה הוא תיאר את מכלול ההנחות וההטבות שהחרדים מקבלים מהמדינה, ובין היתר סיפר את סיפור קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים. ב-1980 חוקקה ממשלת בגין את חוק הבטחת הכנסה - חוק סוציאלי שנועד להבטיח הכנסה לשכבות העניות ביותר בחברה. אלא שסעיף בחוק קבע שקצבה זו לא תינתן לסטודנטים או לתלמידי ישיבה.

ב-1981, כשקמה ממשלת בגין השנייה, הצליח ח"כ מנחם פרוש ז"ל, מראשי "אגודת ישראל" ואביו של ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה), לסחוט מבגין הבטחה במסגרת ההסכם הקואליציוני בדמות סעיף הנקרא "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים". מאז, מדי שנה, נכלל סעיף זה בתקציב משרד הדתות והבטיח לאברך עם שלושה ילדים ואשה שאינה עובדת כ-1,000 שקל לחודש (כשפורק משרד הדתות לפני כמה שנים, הסעיף התקציבי עבר למשרד החינוך).

בעקבות פרסום סדרת הכתבות של אילן, החליט יקותיאלי לעתור לבג"ץ לביטול הקצבה בטענה של אפליה לעומת ציבור הסטודנטים. עותרת נוספת היתה ג'ני ברוכי, אם חד-הורית שטענה בפני בג"ץ שקצבת הבטחת ההכנסה שלה היתה זכאית נשללה ממנה רק משום שהיא סטודנטית ולא תלמידת ישיבה. עתירה זו נדונה בבג"ץ במשך עשר שנים, שבמהלכן נפטר יקותיאלי. העותרים ביקשו שוב ושוב מהשופטים לדון בעתירה, אך הפסיקה הסופית התקבלה רק ביוני 2010. בג"ץ קבע שהקצבה אכן מפלה ושהמדינה יכולה לשלם אותה רק באמצעות חקיקה ראשית ולא דרך סעיף תקציבי.

"לח"כים החרדים היה צריך להיות אינטרס ליזום את הפשרה לפני שהתקבל פסק הדין", אומר עו"ד גלעד ברנע, שייצג את העותרים, "כנראה שהם אף פעם לא האמינו שבית המשפט העליון יקבל את העתירה. בתקופות מסוימת, אם היו יוזמים הסדרה של הנושא, להערכתי היא היתה מתקבלת. לזכותם ייאמר שבדרך כלל הם מייצגים את ציבור הבוחרים שלהם ומנהלים את העניינים באופן מתוחכם ואחראי מאוד. פה הם לקחו סיכון שהתממש בסופו של דבר".

על אף שפסק הדין התקבל כבר ביוני, המהומה החלה רק לפני כשלושה שבועות, לאחר שנחשף כי הממשלה, לאור דרישת המפלגות החרדיות, מתכוונת לשלם את הקצבה באמצעות חוק שזכה לכינוי "חוק עוקף בג"ץ". כיום, כ-11 אלף אברכים נהנים מקצבה של 1,040 שקל בחודש, שעלותה התקציבית היא 132 מיליון שקל בשנה. הם מהווים 15% מאוכלוסיית האברכים, שעומדת על 72 אלף. באמצע שנות ה-80 רק 2,650 אברכים נהנו מקצבה זו.

קצבת הבטחת הכנסה שנעה בין 1,500 ל-3,000 שקל בחודש, מוענקת דרך הביטוח הלאומי למי שהכנסתם נעה בין 2,700 ל-5,700 שקל בחודש, בהתאם לגיל, למצב המשפחתי ולמספר הנפשות במשפחה. מי שאינם יכולים לקבל את הקצבה הם חברי קיבוץ או מושב, חיילים בצה"ל, סטודנטים ותלמידי ישיבות שמקבלים בעצם קצבת הבטחת הכנסה ממשרד החינוך. מי שמקבל דמי אבטלה נמוכים מסכום הקצבה זכאי להשלמת הכנסה, בתנאי שהוא מוכן לקבל כל עבודה שהוצעה לו בשירות התעסוקה.

תקציבי הישיבות

תקציב תלמידי הישיבות עומד כיום על כמיליארד שקל בשנה. אברך מקבל כיום 845 שקל מהמדינה, ותלמיד ישיבה לא נשוי נהנה ממימון לימודיו. במלים אחרות: אם סטודנט משלם כ-11 אלף שקל בשנה עבור שכר לימוד, הרי שהאברך לא משלם שכר לימוד, אלא מקבל מהמדינה 10,000 שקל בשנה. תקציבים לישיבות הועברו על ידי המדינה עוד לפני המהפך השלטוני של 1977, אבל התשלומים גדלו במידה ניכרת לאחריו והחלו להיות הרבה יותר מסודרים, כשנקבע שהמדינה מעבירה כסף ישירות עבור כל תלמיד ישיבה.

ההקצבה גדלה בעקבות דרישות פוליטיקאים חרדים, אבל העלות הכוללת לקופת המדינה זינקה בשל העלייה העצומה במספר הלומדים בישיבות. כך לדוגמה, ב-1977 עמד מספר האברכים על כמה מאות בלבד; ב-1990 מספרם עמד על 21 אלף; כעבור עשור הוא קפץ ל-38 אלף; וכיום מספרם עומד על 72 אלף. מספר תלמידי הישיבות הלא נשואים עומד כיום על כ-30 אלף, ובסך הכל ישנם 102 אלף תלמידי ישיבות בין הגילים 18 ל-67. לפי נתוני משרד התמ"ת, מספר החרדים בין הגילים 20 ל-64 עומד על 233 אלף. כלומר, כמעט מחצית (43%) מהגברים החרדים בגילאי עבודה או צבא, לומדים בישיבות.

הגידול בכמות תלמידי הישיבות משתקף גם בנתונים לגבי שיעור העובדים במגזר החרדי. מחקר של מרכז טאוב שהתפרסם באפריל, מצא ששיעור החרדים הבלתי מועסקים עמד על 21% ב-1979 וקפץ ל-65% כעבור 30 שנה. למרות זאת, שלמה ברילנט רואה את הנתונים מזווית מעט שונה. "אחרי גיל 35 רוב האברכים יוצאים מהישיבה. כלומר, מדובר בסך הכל ב-30 אלף איש שנשארים בישיבה עד גיל הפרישה, אנשים שהם האליטה של העולם החרדי. אחרים יוצאים לעבוד בגילים מאוחרים יותר, אחרי שהילדים גדלים". לדברי פרופ' פרידמן, גם אם נתונים אלה נכונים, הדבר לא פותר את הבעיה. "בחברה המודרנית האדם מכין את עצמו במשך שליש מחייו לכלכלת העולם הזה. החרדים, מנגד, מכינים את עצמם לכלכלת העולם הבא. גם אם הם עוזבים את הכולל בגיל 35, הם נותרים נכים כלכלית".

פנימיות

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיקה, ישנם כ-27 אלף תלמידים חרדים בגילאי תיכון. מהנתונים שריכז Markerweek, עולה שקרוב למחציתם שוהים בפנימיות ומקבלים מימון מהמדינה. מנגד, רק כ-9% מתלמידי התיכון הממלכתי והממלכתי-דתי מקבלים מימון מהמדינה ללימודים בפנימיות.

תקציבים למימון פנימיות לחרדים פחות מוכרים לציבור הרחב, על אף שב-2010 הם עמדו על 103 מיליון שקל. תקציבים אלו משמעותיים מאוד עבור החרדים, מכיוון שהם מאפשרים להם לשלוח את תלמידי התיכון למסגרות מחוץ לבית, לשמור עליהם מפני אורח החיים שבחוץ, ולהפחית מההורים את הלחץ הכלכלי הכרוך בגידול מספר רב של ילדים. הכספים עצמם מועברים מתקציביהם של שני משרדים: הרווחה והחינוך.

התקציב העיקרי של משרד הרווחה המיועד לפנימיות חרדים הוא עבור הפנימיות התורניות - הילדים שמגיעים אליהן מוגדרים לפי משרד הרווחה ככאלה שבאים מ"משפחות נזקקות", על אף שחלק גדול מהמשפחות החרדיות הן עניות. על פי דו"ח העוני, 54% מהמשפחות החרדיות שלהן חמישה ילדים ומעלה נמצאות מתחת לקו העוני. לפי נתוני משרד הרווחה, תקציב הפנימיות ב-2010 הוא כ-53 מיליון שקל, עבור 9,350 ילדים ונערים. מלבד זאת, ניתנה תוספת לשיפוצים עבור תקציב 2011 בסך 15 מיליון שקל. שאר התקציבים של משרד הרווחה אינם מיועדים לפנימיות רגילות, אלא לילדים הנמצאים במסגרות טיפוליות שונות, והם עומדים על כ-400 מיליון שקל.

את הסעיף התקציבי של הפנימיות התורניות יזם בסוף שנות ה-70 הלוביסט החרדי זאב וולפסון, שהיה בעל השפעה רבה במסדרונות הממשל הישראלי. כשיצא התקציב לדרך, הציע וולפסון לממן במשותף (בכספי תרומות וכספי ממשלה) את שהותם בפנימיות של בני נוער שבאזור מגוריהם לא היו מוסדות לימוד חרדיים. כעבור כמה שנים הממשלה מימנה לבדה את ההוצאה. כיום כ-5,700 מתלמידי הפנימיות לומדים בפנימייה הנמצאת בעיר מגוריהם, על אף שהם יכולים להגיע כל יום למוסד החינוכי ולחזור לביתם.

כשיצא הפרויקט לדרך, הקריטריון לקבלת מימון (מלבד הכנסת הורים) היה ארבעה אחים השוהים בבית, ובהמשך ירד המספר לשלושה, דבר שהגדיל בהרבה את מספר הלומדים בפנימיות לפי קריטריון זה. כך, מספיק שלילד ממוצע יש שלושה אחים בבית והוא יכול להישלח לפנימייה. בשנת התקציב הזו עלה הסכום באופן רטרואקטיבי, מ-350 שקל בחודש עבור תלמיד ל-470 שקל, כך שיחול גם ב-2010, לאחר מגעים שניהל יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), עם ראשי משרד הרווחה בשבוע שעבר. בנוסף, אושרו 15 מיליון שקל לקרן שיפוצים עבור הפנימיות ובסך הכל עלה תקציב 2010 בכ-20 מיליון שקל.

"מבקר המדינה כבר גילה בעבר כמויות גדולות של תלמידי ישיבה חרדים פיקטיבים, אבל נראה שהמשרד לא הפיק לקחים", טוען אילן. "המצב שבו חצי מתלמידי הפנימיות גרים בעיר שבה פועלת הפנימייה הוא פרצה שצורחת לגנב". ברילנט, מנגד, מסביר שמצב זה נועד לשמור על אורח החיים החרדי. "נכון, 5,000 מהתלמידים גרים באותן ערים, אבל זה נובע מדרך החיים החרדים הייחודית. הפנימייה נועדה לשמור על הילד, כדי שלא ייחשף לרחוב. הילד לומד שם מ-7:00 עד 21:00, אין לו סיבה לחזור הביתה".

תקציבים נוספים של משרד הרווחה לפנימיות נועדו לילדים בסיכון. במסגרת תקציב זה, שעלותו 1.4 מיליון שקל בשנה, 713 ילדים בסיכון מכל ישראל מקבלים סיוע של 2,000 שקל לחודש למימון שהותם בפנימייה. 516 מתוכם מגיעים ממשפחות דתיות וחרדיות, ומהווים כמיליון שקל מתקציב זה.

התקציב השני עבור פנימיות, מקורו במשרד החינוך תחת הסעיף מת"ן (מפעל תורני לנוער). לדברי אילן, כשיצא הפרויקט לדרך הוא יועד לתלמידים מצטיינים מאזורי מצוקה, בדומה לתקציבי "האגודה לקידום חינוך" המפעילה את פנימיית בויאר החילונית בירושלים, אך בפועל, לפרויקט התקבלו תלמידים שלא הפגינו יכולות יוצאות דופן. אפשר להבין זאת גם מקריאה בדו"ח מבקר המדינה מאמצע שנות ה-90 שקבע שלא נעשו בחינות קבלה לתלמידים של פנימיות מת"ן.

ואולם במשרד החינוך טוענים שמדובר בפרויקט לתלמידים מאזורי מצוקה בלבד, ללא קשר להצטיינות או לפוטנציאל הגלום בהם. כך או כך, נשאלת השאלה מדוע גם משרד הרווחה וגם משרד החינוך מממנים פנימיות עבור תלמידים של אוכלוסיות מוחלשות. כיום עומד תקציב מת"ן על 2,000 שקל בחודש ל-3,000 תלמידים חרדים הלומדים במסגרת זו, בעלות של 60 מיליון שקל בשנה. עבור 19 אלף התלמידים האחרים שזוכים למימון ממשרד החינוך, התקציב הוא 528 מיליון שקל, כ-2,300 שקל עבור תלמיד בחודש.

ממשרד הרווחה נמסר: "הסיוע באחזקה השוטפת של תלמידים ממשפחות נזקקות בפנימיות ניתן לכל הפנימיות במדינת ישראל העומדות בקריטריונים ומבקשות תמיכה עבור התלמידים השוהים בהן, ביניהן גם פנימיות חרדיות. המטרה היא מתן סיוע לילדים ממשפחות נזקקות ואחזקתם בפנימייה. הסיוע כולל סיפוק צורכיהם הטיפוליים של הילדים ומשרד הרווחה דורש מהפנימיות לקיים תנאים פיסיים, בטיחותיים ותברואתיים, המתאימים לאחזקתם של תלמידים".

סמנכ"ל משרד הרווחה מנחם וגשל מוסיף: "אין כאן תוספת תקציב מיוחדת. מדובר בחלוקת כספים לפי תמיכות. בתחילת השנה נקבע סכום של 25-30 מיליון שקל ובמהלכה מיתוספת תוספת תקציבית מהאוצר, כפי שקרה גם השנה. התוספת לשיפוצים הוא סכום חד-פעמי הנובע מתקציבים עבור פנימיות שלא נוצלו בשנים הקודמות, ובכל מקרה הוא לרווחת התלמידים. אין שום בעייתיות בכך שהתלמידים שוהים בתוך הערים, להפך. אנחנו רוצים שהם יהיו בתוך הקהילה והעיר, הם הרי לא אשמים במצבם הנזקק".

ממשרד החינוך נמסר: "תלמידי פנימיות מת"ן מתוקצבים כמו כל תלמידי הפנימיות החינוכיות ללא כל הבדל. יש לציין כי לגבי תלמידים אלה פועלים הקריטריונים המקובלים בהשמת תלמידי עליית הנוער".

ביטוח בריאות וביטוח לאומי

לפי אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, תלמיד ישיבה משלם דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי בסך של 114 שקל לחודש בלבד, בתנאי ששכרו לא עולה על 5% מהשכר הממוצע במשק. לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, ההכנסה של משפחת אברכים נעה בין 4,000 ל-8,300 שקל בחודש. המשכורת הנמוכה היא במקרה שהגבר והאשה לא עובדים, והגבוהה היא במקרה ששניהם עובדים בשכר מינימום. מקורות ההכנסה האחרים שלהם הם קצבת ילדים, קצבת כולל, מלגה שמעביר הכולל לתלמיד הישיבה בסך של כ-2,500 שקל ותרומות מגמ"חים שונות.

גם סטודנטים שלא עובדים במהלך לימודיהם ישלמו רק 114 שקל דמי ביטוח לאומי. מנגד, שכיר שמרוויח משכורת הממוצעת במשק, כפי שהיתה בתחילת 2010, משלם דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי בסך 554 שקל בחודש, פער של 440 שקל לעומת תלמיד הישיבה.

על פי אתר הביטוח הלאומי, מי שאינם עובדים ואינם בעלי הכנסות, ישלמו דמי ביטוח בסך 151 שקל. זאת, לעומת אברכים המשלמים 114 שקל בלבד.

"אני זוכר שהיה מאבק איתנים לחוקק את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהוא חוק מצוין", אומר פרופ' פרידמן. "עם זאת, מפני שתשלום דמי ביטוח הוא תלוי הכנסה, החוק הכניס למערכת ביטוח הבריאות אנשים רבים שלא תורמים למערכת, לעומת השירותים שהם צורכים. זה נכון במיוחד לגבי החברה החרדית".

קצבאות ילדים

גובה קצבת הילדים פחת בעשור האחרון באופן משמעותי, לאחר קיצוץ חד שבוצע במאי 2003 ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אז שר האוצר. ב-2000 לדוגמה, משפחה עם עשרה ילדים קיבלה קרוב ל-5,000 שקל בחודש. כיום, משפחה בגודל כזה, במידה שחמישה מילדיה נולדו לפני מאי 2003, תקבל 2,500 שקל בלבד.

קצבת ילדים מוענקת לכלל האוכלוסיה, ללא כל הבדל. עם זאת, מענק מיוחד שניתן במסגרת קצבאות ילדים הוא "מענק לימודים" בסך 1,400-800 שקל, המיועד לילדים בני 6-14 עבור הוצאות הלימודים. מענק זה ניתן ללא קשר למוסד שבו לומד הילד - חילוני, דתי או חרדי - אבל הוא נותן הטבה לשתי קבוצות עיקריות: משפחות חד-הוריות ומשפחות שבהן יותר מארבעה ילדים, הזכאיות לקצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. לאור מצבן הסוציו-אקונומי, רבות ממשפחות אלה הן חרדיות או ערביות.

חוק קצבאות ילדים אינו מפלה בין חרדים לחילונים, אך במשך שנים נחשב לחוק המזוהה ביותר עם החברה החרדית, גם בשל היוזמה של ח"כ שמואל הלפרט, שבנובמבר 2000 הצליח להעביר תיקון לחוק קצבאות ילדים שכונה "חוק משפחות ברוכות ילדים". התיקון הגדיל במידה משמעותית את הקצבה, כך שעבור כל ילד חמישי ואילך קיבלה משפחה 855 שקל בחודש, פי חמישה מהילד הראשון והשני. התיקון עבר למרות התנגדות הממשלה, בתמיכת ח"כים מהמפלגות הדתיות, הערביות ומרבית הח"כים של הליכוד.

בתקופה הקצרה שבה יושם החוק החדש, הוא עלה לקופת המדינה 600 מיליון שקל בשנה. היוזמה של נתניהו, שעברה במסגרת התוכנית הכלכלית של 2003, הרעה את מצבם של החרדים. התשלומים לילדים שנולדו עד מאי 2003 קוצצו, אך נותרו גבוהים יחסית, ופחתו באופן משמעותי הרבה יותר עבור מי שנולד לאחר תאריך זה. במקרה זה, הילד השלישי והרביעי במשפחה עדיין מקבלים יותר מהילד הראשון והשני (252 לעומת 165 ו-195 בהתאמה), ואילו מהילד החמישי ואילך מקבלת המשפחה 165 שקל בלבד.

הקצבה נקבעה כך על אף שלפי ההיגיון הכלכלי, ההשקעה הגדולה של המשפחה היא בשני הילדים הראשונים. "חוק הלפרט הוא דוגמה לכך שהדברים הגיעו לידי פיצוץ", אומר ח"כ אורון. "אני חושב שצריכה להיות קצבה גבוהה, אבל אחידה לגמרי כלפי כל האוכלוסיה. השוויון האמיתי יתקיים כשמשפחה עם שני ילדים ומשפחה עם עשרה ילדים יקבלו את אותו הסכום עבור שני הילדים הראשונים".

ארנונה

בתחום הארנונה זכאים האברכים להנחות גבוהות מפני שרובם חיים בתחתית סולם ההכנסות. בעבר, אברכים היו זכאים אוטומטית ל-70% הנחה בארנונה, ללא קשר להכנסתם החודשית. התניה זו בוטלה בעקבות עתירה של ארנן יקותאלי ז"ל לבג"ץ, שהוגשה בסוף שנות ה-90, כמה חודשים לפני שהגיש את העתירה בעניין קצבת הבטחת ההכנסה. עם זאת, גם כיום חרדים רבים נהנים מהנחה בארנונה. כך אפשר להסיק מטבלת הקריטריונים לפטורים מארנונה המופיעה באתר משרד הפנים.

לפי טבלה זו, כל משפחה המונה שמונה נפשות ומרוויחה מתחת ל-7,000 שקל זכאית לעד 90% הנחה בארנונה. אם היא מרוויחה 8,200 שקל, היא תזכה ל-70% הנחה. לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, הכנסת משפחת אברכים נעה בין 4,000 ל-8,300 שקל. לפי טבלת ההנחות, ככל שמספר הילדים גבוה יותר וההכנסה נמוכה יותר, אחוז ההנחה לארנונה שלה זכאים החרדים גבוה יותר. הקריטריונים לקביעת הנחות ופטורים נקבעו בימים שבהם שלטה ש"ס במשרד, בין 1984 ל-1999.

מלבד הנחות לתשלום ארנונה על פי הכנסה ומספר ילדים, משרד הפנים קבע שרשויות מקומיות יכולות, בהתאם לשיקול דעתן, להעניק הנחות בתשלומי ארנונה בשיעורים שבין 60% ל-90% לפי כמה קריטריונים, בהם משפחות שכולות, נכי צה"ל, ניצולי שואה, נפגעי פעילות איבה, פדויי שיבה, אסירי ציון, נכים וחלק מאוכלוסיות הגמלאים.

ההנחות בארנונה משפיעות באופן ישיר על מצבה הכלכלי של ירושלים, שבה 29% מהתושבים הם חרדים, כמעט פי ארבעה משיעורם באוכלוסיית ישראל (8%). לפני עשר שנים מצא ד"ר מומי דהן, במחקר שערך עבור מכון ירושלים לחקר ישראל, ש-75% מהמשפחות החרדיות בירושלים מקבלות הנחה בארנונה ושהאוכלוסיה החרדית משלמת רק 9% מהארנונה למגורים, לעומת מה שמשלמים יתר תושביה היהודים של העיר. מחקר דומה לא נערך מאז, אבל לפי נתונים עדכניים של מכון ירושלים, שיעור גביית הארנונה בשכונות החרדיות של העיר נמוך בעשרות אחוזים לעומת השכונות החילוניות, ובמקרים מסוימים מגיע ל-46% בלבד.

גני ילדים ומעונות

בחינת קבלת הנחה במעונות יום של משרד התמ"ת זהה לזו בתחום הארנונה - לפי הכנסה לנפש, כשהסיוע הוא למשפחה עם הכנסה של עד 5,000 שקל. המדינה נותנת סיוע למשפחות עם הכנסה של מעל 5,000 שקל אם יש להם שניים או שלושה ילדים ומעלה השוהים במעון או משפחתון. הן זכאיות להנחה של בין 100 ל-200 שקל לילד לחודש, מה שמתאים ללא מעט משפחות חרדיות.

הקריטריונים שוויוניים ואין אבחנה בין מגזר כזה או אחר. מלבד רמת הכנסה לנפש ומספר הילדים במשפחה (גורם המשפיע על רמת ההכנסה לנפש), קריטריונים נוספים הם מספר שעות העבודה השבועיות של האם. ככל שמספר שעות עבודתה קטן מ-40 שעות בשבוע - כך תקטן רמת השתתפות המדינה. הקריטריונים חלים באופן שוויוני על כל ההורים הלומדים - סטודנטים או תלמידי ישיבה. במקרה של סטודנט, נבחנת הכנסתו מעבודה, ובמקרה של אברך מדובר בקצבת הכולל שלו, ולא בתשלומים אחרים שהוא מקבל, כמו קצבת ילדים או הסיוע שהוא מקבל מהכולל.

לפי נתוני משרד התמ"ת, 25 אלף ילדים של אמהות חרדיות עובדות לומדים במעונות היום שבפיקוח המשרד וזכאים להנחות של עד 900 שקל במקרה של פעוט עד גיל 3 ועד 1,200 שקל במקרה של תינוק.

במקרה זה מדובר במדיניות חיובית שנועדה לעודד אמהות לצאת לעבודה. עם זאת, לא מעט חרדים מקבלים את הדרגה הגבוהה ביותר של ההנחות ומוגדרים כ"ילדי רווחה". 15 אלף ילדים מוגדרים בקטגוריה זו, אך ממשרד הרווחה נמסר שאין אפשרות לדעת כמה מתוכם באים ממשפחות חרדיות. גם בתחום גני הילדים, בגילים שבין שלוש לחמש (חוק חינוך חובה חינם חל מגן חובה), החרדים נהנים מהנחות לפי קריטריונים של הכנסה.

לפי צו פיקוח מחירים שפירסם משרד החינוך בשבוע שעבר, מחירי גני ילדים נעים בין 608 ל-773 שקל בחודש (בימי שישי - תוספת תשלום של כ-150 שקל). מנתוני המרכז לשלטון מקומי עולה שככל שמספר הנפשות במשפחה עולה ורמת ההכנסה נמוכה יותר, ההנחה הניתנת עבור כל תלמיד גבוהה יותר. אם מצליבים את נתוני המועצה הלאומית לכלכלה יחד עם נתוני ההנחות בגן ילדים, מקבלים שמשפחות חרדיות רבות מקבלות הנחה של 90% בגני הילדים, ומשלמות כ-80 שקל לכל ילד עבור גן שעלותו 773 שקל. לפי טבלת ההנחות של המרכז לשלטון מקומי, משפחה בת שמונה נפשות מקבלת הנחה של 90%, אם הכנסתה היא 8,728 שקל בחודש.

דיור

עיון במחשבוני הזכאות למשכנתא של משרד הבינוי והשיכון מראה שככל שיש לאדם יותר אחים, כך הוא זכאי לניקוד רב יותר בחישוב הזכאות לה, דבר המיטיב עם זוגות צעירים שנולדו במשפחות מרובות ילדים. ואולם נראה שרוב החרדים אינם משתמשים בהטבה זו ולו בשל העובדה שהמשכנתאות המסובסדות מהוות חלק קטן מאוד בשוק המשכנתאות. זאת מכיוון שההלוואה המסובסדת ניתנת בריבית של 4% לשנה, בעוד שכיום הריביות בשוק החופשי נמוכות הרבה יותר. חרדים רבים נעזרים בקניית משכנתא גם בגמ"חים ובעמותות בתוך העולם החרדי.

עם זאת, באחרונה היו שתי יוזמות של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס (ש"ס), שמעוררות ביקורת בטענה שמדובר בהעדפה כלפי חרדים. היוזמה הראשונה היא מימון תשלום שכר דירה לאברכים שאינם עובדים, של כ-1,000 שקל בחודש. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, ל-15% מהאברכים אין דירה בבעלותם. לכן, מבקשים במשרד להעתיק את אותם הקריטריונים של קבלת קצבת הבטחת הכנסה - אדם נשוי עם שלושה ילדים שאשתו אינה עובדת - לקריטריון לקבלת סיוע זה בשכר הדירה. לכאורה, היוזמה אמורה לחול גם על ציבור הסטודנטים, אבל אפשר להבחין שמדובר בקריטריונים שמתאימים יותר לחרדים: יש סיכוי גבוה יותר למצוא תלמיד ישיבה עם שלושה ילדים שאשתו אינה עובדת, מאשר סטודנט.

העלות התקציבית של יוזמה זו, אם אכן תצא לדרך, עומד על 16 מיליון שקל. יוזמה שנייה היא להחזר משכנתאות של 800 שקל בחודש במשך 20 שנה בפריפריה. מדובר בקצבאות שישולמו רק באזורי עדיפות לאומית. כלפי תוכנית זו נטען כי בפועל מדובר בהטבה לחרדים מכיוון שרוב התוכניות של משרד השיכון בפריפריה מיועדות, בסופו של דבר, עבור חרדים במקומות כמו חריש בוואדי ערה, כסיף שבנגב, לוד, טבריה, צפת ועוד. משרד האוצר מתנגד לתוכנית ולכן משרד הבינוי והשיכון יוזם הצעת חוק פרטית בנושא, יחד עם 45 ח"כים מכל סיעות הבית. "ככל הידוע לי, אין כמעט שום תוכנית בנייה גדולה בפריפריה שהיא לא לחרדים. אלה שכונות שמתוכננות לחרדים בלבד", אומר אילן.

כיום מעניק משרד הבינוי והשיכון סיוע בשכר דירה ל-137 אלף זכאים. 84 אלף ממקבלי הסיוע הם עולים קשישים המתקיימים מקצבת ביטוח לאומי, השאר הם בעיקר משפחות מצוקה, נכים ומשפחות חד-הוריות. במשרד הבינוי והשיכון מעריכים שמיעוט מקבוצה זו הם חרדים. רוב האברכים כיום אינם זכאים לסיוע זה, מכיוון שהוא ניתן לזוגות רק כשאחד מהם ממצה כושר השתכרות או כשהוא נכה, או חי מקצבת סיעוד של הביטוח הלאומי.

משרד הבינוי והשיכון מסייע גם ל-3,000 זכאים בדירות השיכון הציבורי. הזכאות ניתנת לחסרי דירה בלבד שיש להם שלושה ילדים לפחות ושצברו 1,400 נקודות זיכוי (פרמטרים של גודל משפחה מקורית, משך נישואים, ומספר ילדים במשפחה) ובשנתיים שקדמו לכך התקיימו מקצבת הבטחת הכנסה. על פי הערכת משרד הבינוי והשיכון, רק מיעוט ממקבלי הסיוע הם חרדים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "במסגרת הדיאלוג עם משרד האוצר עלו הצעות, בהן לאפשר ללומדים לימודים אקדמיים או תורניים לקבל סיוע בשכר דירה על פי קריטריונים, שאינם מיועדים דווקא לחרדים. התוכנית של השר נועדה לסייע לזוגות צעירים, והיא מתייחסת לפריפריה, וכוללת את כל האוכלוסיה בישראל".

מי זכאי לעזרה מהמדינה?

מדינת ישראל מעבירה כספים, אם בהנחות ואם באמצעות תשלומים ישירים, לכלל קבוצות האוכלוסיה, מעצם מחויבות המדינה לספק שירותים לאזרחיה. בתחום הדיור המדינה מסייעת במשכנתאות ובשכר הדירה (סיוע שבעבר היה גדול הרבה יותר); בתחום הבריאות ניתנים שירותים שונים במסגרת סל הבריאות (כך לדוגמה, טיפולי שיניים מוענקים בחינם לילדים עד גיל 8).

הנחות בארנונה ובתשלומים למעונות יום ניתנות על פי קריטריונים של רמת הכנסה לנפש. הנחות לנסיעות באוטובוסים מוענקות לקשישים ולאמהות חד-הוריות והנחות למופעים במוסדות תרבות ניתנות לגמלאים. המדינה גם מממנת הכשרות שונות בתחום התעסוקה.

כלי נוסף של המדינה למתן הטבות הוא באמצעות קביעת מפת אזורי עדיפות לאומית. מדובר לרוב ביישובים הנמצאים בגליל, בנגב ובשטחים, שבהם ניתנות לתושבים הנחות בתשלומי מסים והטבות בתחום הדיור, וליזמים ניתנים תמריצים שונים ליצירת מקומות תעסוקה. הביטוח הלאומי הוא המוסד המרכז את התשלומים לאוכלוסיות החלשות ביותר: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת זקנה, קצבאות ילדים, קצבאות לנכים, לנפגעי פעולות איבה ועוד.

לדברי רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" המסייעת לאוכלוסיות נזקקות, יש הבדל מהותי בין סוגים שונים של הטבות שנותנת המדינה. "צריך להבחין בין הטבה כמו סיוע בדיור והנחות שונות לבין החובה של המדינה לדאוג לקיום מינימלי בכבוד של אזרחיה, דבר שנעשה באמצעות קצבת הבטחת הכנסה. המדינה צריכה למצוא פתרונות לשילוב חרדים בשוק העבודה. אפשר לראות שבשנים האחרונות החרדים, גם גברים וגם נשים, רוצים לעבוד. לכן, לפעמים העליהום הוא לא במקום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#