איך עולים לטיסה עם כרטיס על שם של מישהו אחר? כך תעודדו את העובדים ליצירתיות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך עולים לטיסה עם כרטיס על שם של מישהו אחר? כך תעודדו את העובדים ליצירתיות

איך הייתם מחלקים תשעה כדורים בין ארבעה שקים, כשבכל שק מספר אי-זוגי של כדורים? מענה לשאלה הזאת דורש חשיבה יצירתית - שנפגעת באופן דרמטי בסביבת עבודה רוויית כעסים ואלימות מילולית ■ ד"ר דורית אפרת טרייסטר מסבירה מה כדאי לעשות כדי לעודד חשיבה מחוץ לקופסה בקרב עובדים. כתבה שנייה בסדרה

66תגובות
ד"ר דורית אפרת טרייסטר
דני מכליס

לפני כשלוש שנים רכשה בת משפחתה של ד"ר דורית אפרת טרייסטר, חוקרת כעס ויצירתיות מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן־גוריון, שני כרטיסי טיסה לארה"ב. בהיסח הדעת היא רשמה את שני הכרטיסים על שם בתה בת השלוש.

ברגע שהבינה את הטעות גם גילתה כי לא תוכל לתקן אותה בעצמה, אלא רק דרך החברה. "היא התקשרה למוקד שירות הלקוחות, שלחה מיילים ואף פנתה לדף הפייסבוק של החברה. היא עשתה לא מעט מאמצים כדי לתקן את הטעות בדרכים המקובלות", מספרת טרייסטר, "אבל שום דבר לא עזר. היה לה ברור שאם היא רוצה לעלות על הטיסה היא צריכה לקנות כרטיס אחר, שמחירו זינק בינתיים פי שניים".

הפתרון הגיע מאוחר יותר, דווקא כשהפסיקה לחשוב על הנושא. לפתע הבינה שגם אם היא לא יכולה לשנות את השם על הכרטיס, היא יכולה לשנות את השם שלה. כך נוסף שמה של הבת כשמה האמצעי. כשהגיעו השתיים לשדה התעופה הכל עבר חלק. האם והבת עלו על הטיסה בשלום.

"כמו כולנו", אומרת החוקרת, "היא התחילה את המסע דרך פתרונות שגרתיים, אבל החשיבה היצירתית שמחוץ לקופסה היא זו שהביאה את הפתרון. מכיוון שכולנו רוצים להיות יצירתיים יותר, נשאלת השאלה מה משפיע על היכולת שלנו לפתור בעיות בצורה יצירתית, ומה מונע זאת".

עובדים מתעמלים
בלומברג

הנה עשרה עקרונות שכדאי לכל עובד ומנהל לזכור, אם הוא רוצה לעודד פתרון בעיות יצירתי אצלו בארגון.

1. מהי יצירתיות?

יצירתיות, בהגדרתה, היא חיבור של אלמנטים לאו דווקא קשורים או מובנים מאליהם, למען קבלת תובנה חדשה. בדרך זו, המוח מתגבר על צורת חשיבה שיטתית ומרובעת, חשיבה של דפוסים שכולנו מכירים. היכולת להגיע לאותו חיבור בלתי־מובן מאליו דורשת סביבה מסוימת, ואינה מתקיימת בסביבה אחרת.

2. סביבה כועסת או אלימה פוגעת ביצירתיות

"במחקר שערכתי יחד פרופ' אלה מרון־ספקטור ופרופ' ענת רפאלי מהטכניון, נמצא כי חשיפה לכעס של אדם אחר מורידה את היכולת לפתור בעיות באופן יצירתי ב–40%", אומרת טרייסטר. "זה שיעור עצום. חשוב להבין שלא מדובר בכעס של אדם עליך, אלא בעובדה שאתה, העובד, שומע שני אנשים אחרים שמתווכחים או את הבוס צועק על עובד אחר. אנחנו בודקים דווקא השתתפות פסיבית באירוע של אלימות מילולית, כי הוא הרבה יותר נפוץ מכעס שמופנה ישירות לעובד".

3. חשיפה לאלימות מילולית פוגעת בזיכרון העבודה

במחקר אחר שערכה טרייסטר עם רפאלי, פרופ' אמיר ארז מאוניברסיטת פלורידה ואחרים, מצאו החוקרים כי עדות לאלימות מילולית מפחיתה את מה שנקרא "זיכרון העבודה" ב–26%. מדובר באותה יכולת לזכור דברים לטווח קצר, של כמה שניות. חשיפה כזו בעצם גורמת לנו לאבד את רצף המחשבה, ולכן פוגעת ביכולת שלנו להיות יצירתיים.

4. כעס פוגע ביכולת לחשוב חשיבה אבסטרקטית

לדברי טרייסטר, "במחקר שאני עורכת בימים אלה יחד עם פרופ' שאול אורג מהאוניברסיטה העברית, אנחנו שואלים למה כעס בסביבתנו גורם לירידה בחשיבה יצירתית. אחת ההשערות היא שכעס גורם לחשיבה יותר קונקרטית, מיידית ופרקטית, לעומת החשיבה המופשטת הנדרשת בעבור הפתרון היצירתי".

"טירת הפירנאים" של מגריט
דניאל קדם

5. מתברר שהפגיעה ביצירתיות מתרחשת באופן מיידי

מסדרת המחקרים עולה כי היכולת היצירתית נפגעת לפחות לחצי שעה ממועד שמיעת חילופי הדברים הכועסים. "עם זאת", אומרת טרייסטר, "ייתכן שפרק הזמן ארוך יותר. חשוב לזכור שאדם שעובד בסביבה מאוד לחוצה וכועסת עלול להיתקל בחילופי דברים קשים לא מעט פעמים במהלך היום. דבר זה יפגע באופן תדיר ביכולת שלו לחשוב באופן יצירתי".

6. למה היכולת היצירתית נפגעת כשנחשפים לכעס?

"חשיפה לכעס או אלימות מילולית מפעילה שני מנגנונים", אומרת החוקרת. "כפי שחיות מאתרות סכנה ומרגישות מאוימות, כך גם בני אדם. אנחנו נכנסים למצב של כוננות והימנעות מהמצב, או בעצם מסתגרים. באותו רגע הסיכוי שנהיה מסוגלים לחשוב בצורה שמחברת אלמנטים שאינם בהכרח קשורים — יורד מאוד. המשאבים הקוגניטיביים מצטמצמים".

לדבריה, ניתן לראות זאת היטב במעבדה שאליה נכנסים הנבדקים בניסוי. כולם שומעים שיחה כעוסה או נעימה בין שני אנשים, ולאחריה מתבקשים לפתור תרגילים שונים. כך למשל יישאלו הנבדקים, "כיצד תחלק תשעה כדורים לארבעה שקים, כשבכל שק מספר אי־זוגי של כדורים". שאלות אחרות יהיו שאלות של חשבון פשוט.

"אחרי הקשבה לשיחה הכעוסה, יורדת היכולת של הנבדקים בעשרות אחוזים כשהם מתבקשים לפתור את השאלות הדורשות יותר חשיבה יצירתית", אומרת טרייסטר. "לעומת זאת, עולה היכולת לפתור שאלות אנליטיות שגרתיות, הדורשות חישובים ללא חשיבה מחוץ לקופסה".

7. התוצאה: פנייה לחשיבה פשוטה וסטנדרטית

מכיוון שבחשיפה לכעס נפגעת היכולת הקוגניטיבית המאפשרת חשיבה אבסטרקטית, נותרת פנייה טבעית לחשיבה המוכרת. לדברי טרייסטר, "מסיבה זו במקומות שבהם נדרשים פתרונות אנליטיים, שיטתיים ושגרתיים, פחות נפגעים מסביבה שיש בה כעס. לעומת זאת, במקומות הדורשים חשיבה יצירתית, הפגיעה קשה יותר".

עובדים במשרד"
בלומברג

8. יש גם יתרונות בסביבה שיש בה כעס מוחצן

מול החיסרון הברור בסביבת עבודה שמחצינה כעסים, יש בה גם יתרונות. "כעס שאינו ברמה גבוהה מדי יכול לעזור בהגברת התפוקה", אומרת טרייסטר. "כשאדם מרים את קולו על עובדיו, הם הרבה פעמים ירוצו מהר מאוד לעשות את העבודה שלא עשו עד עכשיו, מה שיעלה את גרף התפוקה. מכאן שבארגונים מבוססי ייצור שבהם העבודה קונקרטית, והתפוקה נבדקת כל הזמן, יש מקום להתנהלות יותר סמכותית.

"לעומת זאת", מוסיפה טרייסטר, "במקומות שבהם נדרשים פתרונות יצירתיים, כעס או אלימות מילולית, עושים את ההיפך בדיוק. ואולם כדאי לזכור שהכעס גובה מחיר נפשי אחר, ולכן גם בסביבת עבודה שאינה דורשת יצירתיות, אני לא ממליצה להשתמש בכעס כדי להעלות תפוקה, אלא בסמכותיות רגועה, אסרטיביות, ללא הרמת קול".

9. צאו לטיול בחוף הים באמצע יום העבודה

"מנהלים מתייחסים הרבה פעמים להפסקות כאל ביטול זמן", אומרת טרייסטר. "זו טעות. אם רוצים להרחיב חשיבה יצירתית יש ליצור אווירה רגועה ולא כועסת כדי לא להכניס אנשים למגננה שמונעת יצירתיות. במקביל, יש לאפשר הפסקות ושינוי אווירה".

לדברי טרייסטר, "אדם יכול לשבת מול מחשב שלוש שעות ולא להצליח לפתור את הבעיה. דווקא כשהוא ייצא החוצה לסיבוב, זה יגיע, כי המנגנונים של הלחץ והפחד נרגעים. בטבע אנחנו מרשים למוח שלנו לחלום קצת, לכן לצאת לטייל שעה על חוף הים גם באמצע יום עבודה — זה לא בהכרח ביטול זמן. גם חלונות אל הנוף עוזרים, מכיוון שהם מעוררים חשיבה אבסטרקטית וחלימה בהקיץ".

טרייסטר מוסיפה כי "במקביל, כדאי לזכור שקריאת הודעות ווטסאפ, אי־מייל וטקסט, גלישה בפייסבוק, מענה לטלפון ואפילו שיחת חולין עם חבר — מורידים אותנו בשניות לקרקע, לחשיבה קונקרטית, כאן ועכשיו. הם הורגים את היצירתיות וקוטעים את קו המחשבה. לכן, אני ממליצה למנהלים להגביל שימוש בתקשורת — לשריין זמן ביום שהוא נטול תקשורת, בלי טלפונים ניידים, אינטרנט ואי־מייל, בלי ישיבות או שיחות מכל סוג. זמן שקט ואם אפשר ללכת, לשחות, לרוץ, לרקוד או לעשות יוגה בזמן הזה — מה טוב, כי ספורט מעודד מאוד חשיבה אבסטרקטית ויצירתיות".

10. עדיף לשאול "למה" ולא "איך"

עם כל הכבוד לנוף, הטיולים בים והסביבה המכבדת, פתרונות יצירתיים לא יגיעו בקלות בסביבה בה מנסים לפצח כל הזמן את השאלה "איך פותרים את הבעיה".

"כשעובד שואל איך לפתור את הבעיה הוא יוצר התחפרות במוכר", אומרת טרייסטר. "כשאנחנו שואלים את עצמנו למה בכלל אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, התשובות אחרות לחלוטין. חשיבה רחבה, אבסטרקטית, בסביבה שמעודדת תזוזה ושינוי, ונמנעת ככל האפשר מביטויים של אלימות מילולית, אפילו מרומזת, תיצור חשיבה מחוץ לקופסה. ובעולם התחרותי שלנו — האם זה לא מה שכולנו מבקשים?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#