מבחני פיז"ה: ישראל במקום ה-41 מתוך 64 במדעים ומתמטיקה; ערבי ישראל בתחתית המדרג - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבחני פיז"ה: ישראל במקום ה-41 מתוך 64 במדעים ומתמטיקה; ערבי ישראל בתחתית המדרג

אף שציוני התלמידים מישראל היו נמוכים משמעותית מהציון הממוצע של מדינות OECD, מדובר בשיפור לעומת מבחני פיז"ה הקודמים שנערכו ב-2006 ■ 20% מתלמידי ישראל נמצאים בנחיתות חמורה מבחינת יכולתם להשתלב בחברה ובכלכלה

תגובות

תלמידי ישראל ממשיכים להשיג תוצאות נמוכות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה, מדעים וקריאה, והישגיהם נמוכים יותר מרוב המדינות המפותחות - כך עולה מתוצאות מבחני פיז"ה האחרונים שערך ה-OECD.

במבחני פיז"ה (Programme for International Student Assessment), שנערכו במארס 2009, לקחו חלק תלמידים מ-64 מדינות. התלמידים מישראל הגיעו למקום 41 במדעים, מקום 36 בקריאה ומקום 41 במתמטיקה. אף שבשלושת המבחנים ציוני התלמידים מישראל היו נמוכים מהציון הממוצע של מדינות OECD, מדובר בשיפור לעומת מבחני פיז"ה הקודמים שנערכו ב-2006. השיפור המשמעותי ביותר נרשם במבחני הקריאה, שבהם רשמו התלמידים מישראל את העלייה השלישית בגדולה מבין המדינות השונות.

במסיבת העיתונאים שבה הוצגו תוצאות המבחנים, אמר שר החינוך גדעון סער כי המבחן נערך בתום תקופת הממשלה הקודמת, לפני כניסתו לתפקיד. "התוצאות בסך הכל מלמדות על שינוי לטובה, וצריך להודות על כך לשרה הקודמת יולי תמיר ופעילותה במשרד", אמר סער. "אנו פועלים לשיפור כלל ההישגים במערכת, ואני משוכנע שבמבחנים של 2011 נראה עלייה בתוצאות".

סער הוסיף כי משרד החינוך בראשותו נקט בשורה של מהלכים לחיזוק מקצועות הליבה. "קבענו סטנדרטים והצבנו יעדים", אמר סער. "אנחנו משקיעים המון בהשתלמויות למורים ושיפור איכותם. כשעובדים ברצינות רואים תוצאות, ואנחנו נראה תוצאות".

למרות שביעות הרצון של סער, מניתוח של תוצאות המבחנים עולה תמונת מצב עגומה של פערים חדים במערכת החינוך בישראל. הבדלים חדים בציונים נרשמו בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות שונות, וכן בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים. בנוסף, שיעור גבוה של תלמידים ישראלים נכשלו כליל בבחינות.

שנחאי במקום הראשון

מבחני פיז"ה נועדו לבחון באיזו מידה מוכנים התלמידים במדינות השונות לחיים הבוגרים. המבחנים בוחנים את הכלים שרכשו התלמידים במהלך לימודיהם שאמורים לאפשר להם להתמודד עם סביבת החיים והעבודה בעתיד. במבחנים השתתפו 5,761 תלמידים ישראלים בני 15 - רובם מכיתות י' - מ-176 בתי ספר שונים. בסך הכל השתתפו במבחנים כ-470 אלף תלמידים מרחבי העולם.

במבחנים בקריאה, המתמקדים במיומנות של התלמידים בקריאה, ויכולתם להבין, להשתמש ולהעריך באופן ביקורתי טקסט, דורגה העיר שנחאי שבסין (העיר היחידה שנבדקה באופן עצמאי) במקום הראשון. אחרי שנחאי דורגו דרום קוריאה ופינלנד.

תלמידי ישראל הגיעו למקום 36, בסמוך לקרואטיה וללוקסנבורג, עם ממוצע ציונים של 474 (הציון הגבוה ביותר הוא 800). מדובר בשיפור משמעותי של 35 נקודות לעומת תוצאות המבחנים ב-2006, אך הציון עדיין נמוך ב-19 נקודות מהציון הממוצע של מדינות ה-OECD.

במבחנים במתמטיקה הגיעו תלמידים משנחאי, סינגפור והונג קונג למקומות הראשונים. הציון הממוצע של התלמידים מישראל היה 447 נקודות, 49 נקודות פחות מממוצע תלמידי ה-OECD. התלמידים מישראל דורגו אחרי התלמידים מדובאי, מקרואטיה ומירדן, ולפני התלמידים מטורקיה ומסרביה. הציון משקף עלייה של 5 נקודות בלבד לעומת המבחנים ב-2006 ועלייה של 14 נקודות לעומת המבחנים ב2002.

גם במבחן במדעים הגיעו תלמידים משנחאי למקום הראשון, יחד עם תלמידים מפינלנד ומהונג קונג. הציון הממוצע של התלמידים מישראל במדעים היה 455 נקודות, 46 נקודות פחות מממוצע מדינות OECD. הישגי התלמידים מישראל במבחנים המדעים היו נמוכים מההישגים של התלמידים מיוון ומדובאי, וגבוהים מהישגי התלמידים מטורקיה ומצ'ילה. הציון במדעים נותר כמעט ללא שינוי, עם עלייה מינורית של נקודה אחת בלבד מאז המבחנים ב-2006 ועלייה של 21 נקודות לעומת המבחנים ב-2002.

"נכשל" במדעים

בדו"ח המצורף למבחנים כותבים חוקרי ה-OECD כי התוצאות במבחני הקריאה הן אינדיקטור משמעותי להצלחה עתידית בחיים. "לתלמידים בעלי הישגים גבוהים יותר באוריינות קריאה יש סיכוי רב יותר להמשיך ללימודים גבוהים ולהשתכר יותר", נכתב בדו"ח. "המצטיינים מצפים להוות את חוד החנית מבחינה כלכלית בכל מדינה. מנגד, קיים ספק לגבי יכולתם של התלמידים בעלי הישגים נמוכים להשתלב באופן יעיל בחברה".

אלא שדווקא במבחן הקריאה נרשמו פערים עצומים בין התלמידים בישראל, כך שבעוד ששיעור מצומצם מהם עשויים להיות בעתיד "חוד החנית" של החברה, חלק גדול עשוי להתקשות בהשתלבות בחברה.

הפערים שנרשמו בקרב התלמידים הישראלים במבחני הקריאה היו המשמעותיים ביותר מקרב המדינות שהשתתפו במבחנים, מלבד קטאר, בולגריה וטרינדד וטובאגו. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבעוד שממוצע ההישגים של תלמידיה במבחני הקריאה היה נמוך מממוצע ה-OECD, שיעור מצומצם מהתלמידים (1%) הגיעו לציונים הגבוהים ביותר. פערים דומים נרשמו בציונים של תלמידי ישראל נרשמו גם במבחנים במתמטיקה ובמדעים.

במבחני בקריאה, למשל, 7% מהתלמידים בישראל השיגו ציונים שמוגדרים כגבוהים ביותר, אך 27% הגיעו לדרגת ציונים נמוכה מאוד (מתחת לדרגה 2), לעומת 12% בלבד במדינות ה-OECD. במבחני הקריאה נרשם הישג מסוים, כש-5% התלמידים הטובים ביותר בישראל בקריאה הגיעו לציונים יותר גבוהים מ-5% המצטיינים במדינות ה-643) OECD לעומת 637), אך התלמידים החלשים ביותר הגיעו להישגים נמוכים יותר מהתלמידים החלשים ביותר במדינות אלה (277 לעומת 332).

במתמטיקה המצב חמור עוד יותר: רק 6% מהתלמידים הישראלים הגיעו לרמות הציונים הגבוהות, לעומת 13% במדינות ה-OECD. שיעור עצום של 39% מהתלמידים הגיעו לרמות הנמוכות (2 ומטה), לעומת 22% בלבד במדינות OECD. בתחום המספרים, התלמידים הטובים ביותר הגיעו לציון נמוך יותר מהתלמידים המצטיינים במדינות ה-615) OECD לעומת 643), וגם התלמידים החלשים ביותר הגיעו לתוצאות נמוכות בהרבה ממקביליהם במדינות OECD (272 לעומת 343).

במדעים רק 4% מהתלמידים הגיעו לציונים הגבוהים ביותר, לעומת 8% במדינות OECD. 33% מהתלמידים הגיעו לרמות הנמוכות ביותר, לעומת 18% במדינות OECD. גם בתחום הזה היו הישגי התלמידים הטובים ביותר בישראל נמוכים מהישגי התלמידים המצטיינים במדינות OECD (632 לעומת 649), והתלמידים החלשים בישראל השיגו פחות מהתלמידים החלשים במדינות OECD (275 לעומת 341).

ב-OECD מחלקים את התלמידים לכמה רמות בהתאם להישגיהם. סולם ההישגים של הארגון בוחן את יכולת התלמידים להתמודד עם כל אחד מהתחומים ולנתח אותו, ומקיש מכך בנוגע ליכולתם להשתלב בחברה ובכלכלה באופן מועיל. לפי הארגון, תלמידים שציוניהם נמוכים מהרמה הנמוכה ביותר (B1), "נמצאים בנחיתות חמורה מבחינת יכולתם להשתלב באופן מלא בחברה ובכלכלה".

מדובר באמירה מדאיגה למדי, בהתחשב בעובדה שבמבחנים במתמטיקה היו ציוניהם של 20% מהתלמידים בישראל מתחת לרמה הנמוכה ביותר, לעומת 8% בלבד במדינות OECD. בתחום הקריאה הגיעו 4% מהתלמידים לרמה זו, לעומת 1% בלבד במדינות OECD. 14% מהתלמידים נמצאים מתחת לרמה הנמוכה ביותר גם במדעים, לעומת 5% במדינות המפותחות.

מחדל במגזר הערבי

נתוני המבחנים מצביעים באופן ברור על המחדל המתמשך של ממשלות ישראל בכל הנוגע למערכת החינוך במגזר הערבי. היעדר ההשקעה בחינוך בבתי ספר ערביים בא לידי ביטוי בהישגים נמוכים במיוחד במגזר, שהשפיעו על מיקומה של המדינה במבחנים.

הציון הממוצע של תלמידים דוברי העברית במבחני הקריאה היה 498, לעומת ציון ממוצע של 392 בקרב תלמידים דוברי ערבית. בנוסף, רק 1% מדוברי הערבית הגיעו לציונים הגבוהים ביותר במבחן, לעומת 9% מקרב דוברי העברית. 55% מקרב התלמידים דוברי הערבית השיגו את הציונים הנמוכים ביותר במבחן, לעומת 18% בלבד בקרב התלמידים דוברי העברית. הציון הממוצע של התלמידים היהודים מקנה להם את המקום ה-17 מתוך כלל המדינות שהשתתפו במבחנים, לעומת הציון הממוצע של התלמידים במגזר הערבי, שמקנה להם את המקום ה-57.

במבחני המדעים היו ציוני התלמידים היהודים גבוהים באופן ניכר לעומת ציוני התלמידים במגזר הערבי - 476 לעומת 382 - מה שבאופן תאורטי היה משלב את תלמידי ישראל במקום ה-38 מבין המדינות ואת תלמידי המגזר הערבי במקום ה-59 בדירוג. במדעים קיבלו רק 0.1% מתלמידי המגזר הערבית השיגו את הציונים הגבוהים ביותר, ו-62% הגיעו לציונים הנמוכים ביותר. בקרב דוברי העברית חלה עלייה של 9 נקודות במבחנים במדעים בין 2006 ל-2009, לעומת ירידה של 21 נקודות בקרב דוברי הערבית.

במתמטיקה המצב דומה, עם ציון ממוצע של 470 לתלמידים היהודים לעומת ציון של 367 בקרב התלמידים במגזר הערבי. הציון הממוצע של התלמידים היהודים היה מקנה להם את המקום ה-36 בדירוג, בעוד שהתלמידים הערבים היו מגיעים למקום ה-61. בנוסף, בעוד ש-8% מהתלמידים דוברי העברית הגיעו לציונים הגבוהים ביותר במבחני המתמטיקה, רק 0.2% מתלמידי המגזר הערבי רשמו הישג דומה. 73% מדוברי הערבית הגיעו לרמת הציונים הנמוכה ביותר. לעומת 2006 השתפר הציון של דוברי העברית במתמטיקה ב-10 נקודות, לעומת ירידה של 5 נקודות בקרב דוברי הערבית.

סער, שהתייחס בדבריו לפערים העצומים בין המגזרים השונים, אמר כי משרד החינוך החל בשנתיים האחרונות לתת דגש על החינוך במגזר הערבי בתחום הקריאה, וכי בקרוב יינתן דגש גם במתמטיקה. "צריך להשקיע באופן מיוחד במגזר ואנחנו עושים זאת", אמר סער. "חל שינוי משמעותי ואמיתי".

בעיה נוספת שעולה מהתוצאות במבחנים הבינלאומיים היא הנחיתות של התלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות לעומת תלמידים משכבות מבוססות יותר. ההישגים של תלמידים מהשכבות הגבוהות בישראל טובים יותר מהממוצע במדינות OECD, פער שנשמר גם בקרב התלמידים דוברי הערבית.

הציון הממוצע של תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה במבחן בקריאה היה 552, לעומת ציון ממוצע של 491 בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני הוא וציון של 458 בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. במתמטיקה הגיעו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לציון ממוצע של 523, לעומת ציון ממוצע של 464 בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני וציון של 428 בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. במדעים השיגו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ציון ממוצע של 526 - 96 נקודות יותר מתלמידים מאוכלוסיות חלשות.

>>> למצגת המלאה: לחצו כאן

תלמידי ישראל נופלים מהציון הממוצע של כל מדינות ה-OECD, שנע בין 200 ל-800, ב-49-19 נקודות. ממוצע תלמידי ה-OECD בקריאה הוא 493, במתמטיקה 496 ובמדעים 501.

מדובר בשיפור יחסי של תלמידי ישראל לעומת התוצאות במבחנים הקודמים. בקריאה עלה הציון של תלמידי ישראל ב-35 נקודות לעומת המבחן שנערך ב-2006, במתמטיקה הציון עלה ב-5 נקודות בלבד, ובמדעים בנקודה אחת. במשרד החינוך מציינים כי מאז שנת 2002 התלמידים שיפרו את הישיגיהם בקריאה ב-22 נקודות, במתמטיקה ב-14 נקודות ובמדעים ב-21 נקודות. השיפור נרשם גם בקרב התלמידים דוברי העברית, וגם בקרב דוברי הערבית, אם כי בשיעור נמוך יותר.

כמו במבחנים הבינלאומיים הקודמים, גם המבחן האחרון מצביע על פערים גדולים מאוד בישראל בין התלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך לרקע חברתי כלכלי גבוה. דוברי העברית מהרקע החברתי הגבוה השיגו ציון גבוה מממוצע מדינות ה-OECD - ל-526 נקודות, ואילו תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך הגיעו לציון נמוך בהרבה - 430 - ותלמידים מרקע ביניני השיגו 474 נקודות.

שר החינוך גדעון סער הסביר עם פרסום התוצאות כי המבחן מתייחס למארס 2090, "שלהי הממשלה הקודמת, טרם כניסתנו לתפקיד. התוצאות סך הכל מלמדות על שינוי לטובה וצריך להודות על כך לשרה הקודמת יולי תמיר ופעילותה במשרד".

סער אמר כי "ההישגים בקריאה מאוד מעודדים, ישראל עשתה קפיצת מדרגה של ממש ומבחינת שיפור בתוצאות היא הגיעה למקום השלישי מבין המדינות מבחינת גודל השינוי". סער התייחס לפערים בין המגזר הערבי ליהודי, ואמר כי לפי הנתונים אם מתייחסים רק לדוברי העברית תלמידי ישראל מגיעים למקום ה-17 בקריאה".

"שיעור המצטיינים של ישראל הוא גבוה ביחס ל-OECD, אך לצערי התמונה לא דומה במגזר הערבי. יש פערים גבוהים מאוד בין שני המגזרים שמשפיע על הנתון הכולל. אנו פועלים לשיפור כלל ההישגים במערכת ואני משוכנע שבמבחנים של 2011 נראה עלייה בתוצאות. נקטנו בשורה של מהלכים לחיזוק מקצועות הליב"ה ואנחנו רואים תוצאות. צריך להשקיע באופן מיוחד במגזר הערבי ואנחנו עושים זאת".

הישגי ישראל באוריינות קריאה, באוריינות מתמטיקה, ובאוריינות מדעים בפיזה 2009:

הישגים בישראל לאורך זמן:

אוריינות קריאה:

אוריינות מתמטיקה:

אוריינות מדעים:



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#