אישה מרוויחה רק 65% משכרו של גבר: הנתונים המטלטלים לקראת יום האישה הבינלאומי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אישה מרוויחה רק 65% משכרו של גבר: הנתונים המטלטלים לקראת יום האישה הבינלאומי

נשים בישראל יולדות 3.1 ילדים, משתכרות עדיין הרבה פחות מגברים ושיעורן בקרב עניים וקשישים גדול יותר. הן מתחתנות ויולדות מאוחר יותר, ו-5.2% מכלל התינוקות היהודים נולדים לרווקות - כפול מחלקם לפני 20 שנה

5תגובות
מתוך סדרת הטלוויזיה "שלושים שקל לשעה"
ורד אדיר

תמונה ברורה עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שעובדו עבור יום האישה הבינלאומי שיחול ביום חמישי: אמנם יותר נשים בישראל השתלבו בשוק העבודה, אך הן עדיין מרוויחות הרבה פחות מאשר עמיתיהן הגברים. ב-2016 ההכנסה החודשית הממוצעת של שכירה 7,633 שקל, ואילו שכיר השתכר 11,664 שקל ברוטו בחודש - פער של 34.6%. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית, הפער הזה מצטמצם ל-26.6%, אך הוא עדיין משמעותי. ב-2016, 48.1% מהשכירים היו נשים ו-51.9% מהם גברים. 

אחת הסיבות לפער בשכר בין המינים היא ההבדל במספר שעות העבודה שלהם, כאשר גברים עובדים 44.6 שעות בממוצע בשבוע ואילו נשים עובדות 36.9 שעות בממוצע בשבוע. חישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה מגלה כי הפער בין המינים מצטמצם עוד יותר, ל-18.8%. ב-26 השנים האחרונות אמנם הצטמצמו פערי ההכנסות בין גברים לנשים שכירים באופן אטי, בשמונה נקודות האחוז, אך ב-2016 הפערים האלה גדלו.                                                      

עצמאיות מרוויחות יותר משכירות - ועובדות פחות שעות

מתוך 404 אלף העצמאים שעבדו בישראל ב-2017, 122.4 אלף הן נשים - 6.8% מכלל הנשים המועסקות במשק. בקרב אימהות, שיעור עצמאיות מכלל האימהות המועסקות הוא 10.2%. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית בשנה זו היתה 7,675 שקל, ואילו הכנסתו החודשית הממוצעת של גבר עצמאי הסתכמה ב-13.3 אלף שקל.

הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים ב-2017 היה 42.2%. חישוב ההכנסה החודשית החציונית מצמצם את הפער הזה במעט, ל-41.7%.

גם במקרה של עצמאים, אחד הגורמים לפער בין המינים בהכנסותיהם הוא מספר שעות העבודה שלהם: גברים עבדו בממוצע 13.5 שעות בשבוע יותר מנשים.

הפערים האלה מתקבלים אף שבלמ"ס מציינים כי ב-2017 מספר שנות הלימוד של נשים עצמאיות בישראל היה גבוה בשנה אחת מאלה של הגברים העצמאים.

בנוסף, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות גבוהה יותר מההכנסה של מקבילתן השכירות - ואף נשים עצמאיות עובדות שש שעות בשבוע פחות מהשכירות. חלק מהפערים בהכנסות בין הנשים השכירות לאלה העצמאיות נובע מגיל העבודה שלהן: נשים עצמאיות מבוגרות יותר משכירות בשש נשים בממוצע.

הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לשכירים, לפי מספר שנות לימוד ומגדר, ב-2016

משלח יד של נשים ב-2017: 34.4% התברגו בהיי-טק

ב-2017 חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-56.2%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-34.5%. כמו כן, בענף ההיי-טק עבדו 104.1 אלף נשים ב-2017, לעומת 198.6 אלף גברים - כלומר, נשים היוו 34.4% מכלל המועסקים בתחום זה. 

לעומת זאת, כשליש מהנשים המועסקות במשק עבדו במשלחי יד נשיים מסורתיים, כמו טיפול סיעודי במשקי בית, עבודה בתחום ההוראה, עבודה סוציאלית, הנהלת חשבונות, מזכירות וכן חלקן עבדו כאחיות מוסמכות. בכל אחד ממשלחי היד האלה, נשים מהוות יותר מ-70% מהמועסקים.

היקף משרה: כל אישה שלישית עובדת במשרה חלקית

ב-2017 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) היה 59.3%, לעומת 69% בקרב הגברים. ואולם נתון זה כולל את הנשים במגזר הערבי, שרק 33% מהן עובדות ובכך שיעורן הממוצע של נשים עובדות יורד משמעותית. לשם השוואה, בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת שיעורן של נשים המשתתפות בכוח העבודה היה 20%-30% בלבד. 

68.2% מכלל המועסקות עבדו במשרה מלאה (35 שעות ויותר בשבוע), ואילו 31.8% מהן עבדו עבודה חלקית. מדובר בנתון גבוהה במיוחד, שמגלה כי כל אישה שלישית בישראל עובדת במשרה חלקית, מה שמשפיע ישירות על הכנסתה וקצבת הפנסיה העתידית שלה.

בקרב הגברים, לעומת זאת, 87.1% מהמועסקים עבדו במשרה מלאה, ורק 12.8% עבדו במשרה חלקית. יתרה מכך, מבין הנשים שעבדו במשרה חלקית, 13% עבדו שלא מרצון - כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או עבודה נוספת, אך לא מצאו. שיעור זה דומה גם במקרה של גברים.

בקרב המובטלים הפערים בין המינים דווקא מצטמצמים: ב-2017 היה שיעור המובטלות 4.3%, לעומת שיעור של 4.1% מובטלים.

בנוסף, נתוני הלמ"ס מגלים כי ב-2017 עבדו 29.3% מהנשים במשרה חלקית. נתון זה יורד ל-27.3% בקרב אימהות שילדן הצעיר הוא בגילי 14-10. לעומת זאת, שיעור האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע בשנה זו ל-76.2% - כאשר שיעורן משתנה לפי מספר הילדים שלהן: 78.3% הן אימהות לילד אחד, 79.8% לשני ילדים ו-64.9% לארבעה ילדים או יותר.

שלא במפתיע, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 80.2%. גם שיעור הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות (4.5% לעומת 3.7%, בהתאמה).

שיעור ההכנסה החודשית של אישה מתוך הכנסות של גבר, 2016-1990

חלוקה לעשירונים: יותר עניות, והרבה יותר עשירים

מהנתונים של הלמ"ס עולה תמונה עגומה נוספת: ב-2016 היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-716.5 אלף נשים - 54.3% מכלל הרשומים בהמחלקות אלה - שיעור גבוה יותר משיעור הנשים בכלל האוכלוסייה (50.4%). כמו כן, נשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסייה בארבעת העשירונים הנמוכים, ואילו גברים מהווים את הרוב (כ-59%) בעשירונים 10-5. בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין שיעור הנשים לגברים, שכן עשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון ההכנסות העליון שיעור הגברים מזנק ל-76.8%.

שיעור הנשים בקרב העולים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הוא 63% לעומת 37% גברים.

השכלה: 58% נשים בהשכלה הגבוהה, עדיין מקצועות לימוד "נשיים"

גם במקרה של ההשכלה הגבוהה נרשמה עלייה, כאשר בשנת תשע”ז (2016/17), מתוך 312.7 אלף סטודנטים שלמדו בישראל, 183.9 אלף מהם היו נשים (58.8%). לשם השוואה, בשנת הלימודים תש"ל (1969/70), נשים היוו פחות ממחצית מהסטודנטים (43.3%).

בחלוקה לפי מוסדות לימוד, שיעור הנשים מקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.7%. באוניברסיטה הפתוחה שיעורן הסתכם ב-56.9%, במכללות האקדמיות הוא היה 57.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.1%.

כמו כן, בתשע”ז היה שיעור של נשים שלמדו לתואר (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) גבוה יותר מזה של הגברים באופן עקבי: בקרב הסטודנטים לתואר ראשון שיעורן היה 58.3%, בקרב הסטודנטים לתואר שני - 62.5% ובקרב הסטודנטים לתואר שלישי -  52.6%. בקרב מקבלי תעודה שיעור הנשים הסתכם בשנה זו ב-78.9%.

תחומי הלימוד שבהם נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר של נשים היו מקצועות עזר רפואיים (83.3%) וחינוך והכשרה להוראה (80.2%). לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר היו במדעים הפיזיקליים (37.6%), במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (30.9%) ובהנדסה ואדריכלות (28.9%).

ככל שעולה רמת ההשכלה, כך גדלה ההכנסה מעבודה שכירה. ואולם עובדה זו לא עוזרת לצמצם את הפער בין המינים בכל הנוגע להכנסה הממוצעת ברוטו לשעה. כך, אישה שכירה משתכרת פחות בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר גבר שכיר. הפער הגדול ביותר בקטגוריה זו, 23.9%, נמצא בקבוצת שנות לימוד 16 ומעלה.

שיעור הנשים מכלל הסטודנטים, לפי תארים, ב-2016-2017

משפחה: מתחתנות ויולדות בגיל מבוגר יותר

השינויים במבנה המשפחתי שחלים בשנים האחרונות באו לידי ביטוי גם בנתונים של הלמ"ס. אחד הבולטים שבהם מלמד כי 5.2% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות ב-2016 היו לנשים רווקות - כפול מחלקם לפני כ-20 שנה. נשים רווקות נוטות ללדת לאחר גיל 30, בעיקר בגילים 39-35.

כמו כן, נרשמה עלייה בשיעור הרווקות בגילי 45-49 בישראל ב-2016: 9.7% מכלל האוכלוסייה, לעומת 6.4% ב-2005. עלייה נרשמה גם בגיל הנישואים, כאשר בסוף 2015 הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה היה 25.2, לעומת 24.6 ב-2005. בקרב בנות 29-25, 51.6% מהנשים באוכלוסיית היהודים ואחרים היו נשואות, לעומת 74.9% מהנשים הערביות בקבוצת גיל זו. הגיל הממוצע של נישואים ראשונים בקרב יהודיות הוא הגבוה ביותר: 26.1, לעומת 25.8 בקרב נוצריות, 22.2 מוסלמיות ו-24.1 בקרב הנשים הדרוזיות.

גם גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון עלה בעשור האחרון, מ-26.8 ב-2006 ל-27.6 ב-2016.

כצפוי, מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור הפריון הכולל) גבוה מאשר במדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ומסתכם ב-3.11 ילדים, לעומת 1.7 ילדים. בסך הכל, כ-176.8 אלף נשים ילדו ב-2016.

כמו כן, ב-2017 נרשמה עלייה בשיעור הנשים הגרות לבדן, כאשר כ-9% מהנשים בגיל 15 ומעלה גרו לבד. בדומה לשנים הקודמות, שיעור הנשים בגיל 65 ומעלה הגרות בגפן גדול כמעט פי שלושה בהשוואה לשיעור זה בקרב הגברים (כ-31% בהשוואה לכ-12%, בהתאמה).

תוחלת חיים: נשים חיות יותר, אך הפער מצטמצם

נשים מהוות גם רוב בקרב הקשישים. בסוף 2016 חיו בישראל 3.2 מיליון נשים בגילי 15 ויותר (גיל העבודה) - מספר דומה לזה של הגברים בישראל. עם זאת, חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הנשים היה 12.5%. שיעור הגברים בני 65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הגברים היה נמוך במעט, והיה ב-10.1%.

כמו כן, חלקן של נשים בקרב בני 65 ומעלה היה 55.7%, לעומת 50.4% בכלל האוכלוסייה. בקרב בני 85 ומעלה חלקן של הנשים גדל ל-62.4%.

שיעורן הגבוה של הנשים בקרב בני 65 ומעלה נובע בעיקר מתוחלת חיים גבוהה יותר מזו של גברים. כך, בקרב בנות 65 ומעלה, 37.6% היו אלמנות לעומת 10.4% מהגברים בקבוצת גיל זו.

תוחלת החיים בישראל ב-2016 היתה 84.2 בקרב נשים ו-80.7 בקרב גברים - עלייה של חודש וחצי שנה בהתאמה לעומת 2015, ופער של 3.5 שנים, כפי שהיה גם לפני 30 שנה. לעומת מדינות ה-OECD, הפער בתוחלת החיים בישראל הוא בין הקטנים ביותר (לשם השוואה, ב-2015 הפער בתוחלת החיים של נשים וגברים במדינות OECD היה 5.2 שנים).

כמו כן, שנות החיים הבריאים הצפויות (כלומר מספר השנים הממוצע שאדם יחיה ללא בעיה בריאותית המפריעה לו בתפקוד) הן 65.1 בקרב נשים ו-65.4 בקרב גברים, כלומר נשים צפויות לחיות 77% מתוחלת החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, ואילו גברים - 81%.

באופן כללי, 88% מהנשים מרוצות מחייהן - שיעור דומה לזה של גברים. 59% מרוצות ממצבן הכלכלי ו-41% לא כל כך מרוצות או בכלל לא מרוצות ממצבן הכלכלי. על פי הלמ"ס, 24% מהנשים מרגישות לחוצות תמיד או לעתים קרובות, ו-18% מהן חוות דאגות המפריעות להן לישון.

יו"ר נעמת גליה וולוך מסרה בתגובה לנתוני הלמס: "ראש הממשלה ושר האוצר חייבים להתעורר ומהר. מדובר בנתונים קשים ובלתי נתפסים. אין שום הצדקה לכך שבמדינת ישראל השגשוג והצמיחה הכלכלית הינם נחלתם של גברים בלבד. מטרידה לא פחות המגמה השלילית שמחזירה אותנו שנים רבות אחורה. לאור הנתונים והמציאות שנחשפת, אין די בדיבורים ובתיאור מצב. נעמת תמשיך לפעול בכל הערוצים, כולל אלו המשפטיים, בכדי להבטיח שוויון מגדרי מלא בישראל, גם בעולם התעסוקה. רק שקיפות ובקרה יצמצמו את פערי השכר בין גברים לנשים באותם התפקידים. לא ניתן להפריד את נתוני הלמ"ס מתופעות אחרות של אפליה והדרת נשים בישראל. עלינו לומר בקול ברור - עד כאן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#