מישהו במקום העבודה מלכלך עליכם מאחורי הגב? כך תצאו מזה בשלום - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מישהו במקום העבודה מלכלך עליכם מאחורי הגב? כך תצאו מזה בשלום

להתעלם ולחכות שזה יעבור או להתעמת ישירות עם מי שמכפיש אתכם? ■ לפנות לעמיתים או ללכת היישר למנהל? ■ ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר ויועץ למנהלים וארגונים, מונה סדרה של עקרונות וצעדים שיסייעו לכם להתנהל בצורה חכמה ולהימנע ממשבר

24תגובות
מתוך "המשרד"

כמעט כל עובד נקלע פעם במקום עבודתו למצב לא נעים שבו מישהו מדבר עליו מאחורי הגב. זאת יכולה להיות עקיצה, רכילות או הכפשה, אבל התוצאה לרוב אינה נעימה כלל. במקרה הטוב זה יהיה אדם אחד שמביע חוסר שביעות רצון באופן חד־פעמי, ובפורום מצומצם. במקרים אחרים, וטובים הרבה פחות, אלה יהיו דברים קשים שנאמרים מאחורי הגב, בפורומים גדולים, באופן תדיר, או על ידי אותו אדם.

התנהגות פוגענית כזאת יכולה להיות ישירה או מרומזת. לעתים היא תתבטא בצורה של עקיצה חביבה לכאורה — אך פוגענית למעשה. לא פעם המידע יהיה לא מדויק. לרוב, העובד שנפגע כלל לא יידע על כך, אלא אם כן מישהו יספר לו.

ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר ויועץ למנהלים וארגונים (שכותב גם על מוזיקה במוסף "גלריה" של "הארץ") מכיר היטב את הסיטואציה, שמתקיימת כל הזמן, גם בארגונים שבהם יחסי העבודה מצוינים. לדבריו, מקור התופעה הוא בחולשה אנושית. לעתים זה נובע מקנאה מקצועית או אישית, לעתים זה יהיה ביטוי של תופעות חברתיות כמו עוינות עדתית, הומופוביה או איבה כלפי נשים. כך או כך, לרוב לא מדובר בהתנהלות עניינית, שהרי אם יש בעיה אמיתית בארגון, מקובל לשים אותה על השולחן — ולא להשחיר את פני העובד מאחורי הגב.

לשאלה מה צריך לעשות במקרים כאלה כזה, משיב מנדל כי אף שאין כלל אחיד וגורף לטיפול בנושא המורכב, ניתן לטפל בו בעזרת כמה צעדים ועקרונות שיובילו בסופו של דבר לפתרון המיוחל (השימוש בלשון זכר הוא לצורכי נוחות בלבד. המדריך מיועד עבור כלל העובדים והמנהלים).

1. בחן את עצמך

בשלב ראשון מציע מנדל לערוך שיחה פנימית עמוקה. "אדם צריך קודם כל לחפש בתוך עצמו ולהבין את הסיטואציה", הוא אומר. "גילית שמדברים עליך בארגון, וגילית מה אומרים עליך? עכשיו הזמן להבין מה זה עושה לך. האם זה באמת פוגע בך או שזהו עניין פעוט וחד־פעמי שלא כדאי להתייחס אליו? חשוב לא לעשות דה־לגיטימציה לרגשות שלך. הרבה פעמים אנשים מתריסים ואומרים 'לא אכפת לי' — אך למעשה אכפת להם מאוד. השיחה העצמית, אותו חיפוש פנימי, עוצרת את התגובה האינטואיטיבית, שאינה מסייעת לעתים ואף מזיקה. השיחה העצמית קריטית גם כדי לטפל בנושא ממקום שאינו כועס, תוקפני או מתגונן".

Vect0r0vich / Getty Images IL

2. מתי להתעלם?

אם תוצאות השיחה הפנימית שערכתם מובילות למסקנה שלא אכפת לכם; שזה לא פוגע בדימוי העצמי שלכם; שזה יעבור אחרי שיכירו אתכם; שמדובר בשטויות שלא מטרידות אתכם — אפשר להתעלם. במקרים האלה, אומר מנדל, אין טעם להתעמת על משהו ללא צורך ממשי לעשות זאת.

3. מתי לא להתעלם?

"לעתים אנחנו מחליטים שלא להתעמת מתוך ההנחה, השגויה לרוב, שאם לא מדברים על משהו הוא דועך", אומר מנדל. "אבל כדאי לזכור כי הכלל הבסיסי במצב קונפליקטואלי ומתוח קובע את ההפך בדיוק: צריך לפתוח את הדברים ולהגיד, 'חבר'ה, מה קורה פה?' נכון שלעתים רחוקות התעלמות מביאה לדעיכה, והפיל שעליו לא דיברנו הופך לעכבר — אבל ברוב המצבים האלה ה"לא מדובר" גרוע מהמדובר, מכיוון שלהתעלמות יש מחיר. הפוגענות יכולה להימשך, אבל לא פחות גרוע — קונפליקט לא־מטופל עלול ליצור מצב שבו נצברים לאורך זמן כעס או תסכול. במקרה כזה, הפעם הבאה תהפוך למשבר גדול ולא פרופורציונלי ביחס לעניין עצמו".

4. להתכונן לשיחה ולשמור על רוגע

אם החלטתם לדבר, יש להתכונן לשיחה. "ברגע שמוציאים את הפיל אל העולם המדובר, יש הרגשה מסיבית של הקלה", מסביר מנדל. "עם זאת, ההקלה הכרוכה בניהול הקונפליקט תלויה בטמפרמנט ובאופי. כדי לנהל קונפליקט ענייני חשוב לשמור על פרופורציות. למי שחש נפגע כדאי לומר לעצמו לפני השיחה: זה עימות במקום העבודה, לא מחלה או אסון. זה פרויקט נקודתי שיש לטפל בו באופן מדויק ביותר".

5. יש לגשת למי שלא מחבב אותך

הפתרון הבלתי־צפוי, אך לא פעם היעיל ביותר, הוא לגשת לאדם שלא מחבב אותך ויוצר את האווירה השלילית כלפיך, ולפתוח עמו בשיחה על הנושא. "כדאי לזכור שאין שימת גבולות יותר עוצמתית, חברית ואפקטיבית מאשר הגבול ששמים בין אדם לחברו", אומר מנדל. "זהו גבול חזק וברור שמכבד את כולם. זה יגיע רק אם באותה שיחה עצמית ראשונה אדם יגיד לעצמו: 'אני רוצה לאוורר את הדברים, ואני מוכן לשמוע כל מיני דברים, גם על עצמי'". הפנייה צריכה להיות רגועה, עניינית, תוך כדי לקיחת אחריות, ללא הגזמה או היסטריה. גשו לאדם השני בדרכי נועם. ניתן להגיד למשל: 'שמעתי שאמרת כך וכך. יכול להיות שפגעתי בך. במקום לדבר עם אנשים אחרים — דבר אתי'. אפשר גם לומר: 'לא ברור אם יש לך כוונה רעה, אבל כדאי שתדע שזה מאוד לא נעים ומפריע'".

תומר אפלבאום

6. ומה אם הצד השני מתחמק?

לעתים הצד השני לא יסכים להיכנס לדלת שפותחים לו, ויכחיש או יתחמק מלתת תשובה. במקרה זה אין לאן להמשיך, אבל לא מעט פעמים הפוגענות פשוט תיעצר. "בשנות ה–80 הייתי מתמחה צעיר בבית החולים הפסיכיאטרי גהה", מספר מנדל. "זה היה מוסד שמרני, ובתקופה ההיא הומואים היו יוצאים הרבה פחות מהארון. כך או כך, היו גלים אינסופיים של דיבורים מאחורי הגב שלי על נטיותי המיניות. מכיוון שהסוגיה היתה מאוד נוחה מבחינתי, רוב הזמן לא הבחנתי בזה. בשיחה הפנימית שלי בנוגע לשאלה כיצד הדבר משפיע עלי, התשובה היתה: מעט מאוד. עם זאת, אנשים שונים פנו אלי ואמרו לי: אתה יודע שאומרים עליך ככה וככה. בהתחלה המדיניות שלי היתה התעלמות. כשהרגשתי שהם מרחיקים לכת, פניתי לעמיתים שלי ואמרתי להם: 'תשמעו, אני כאן, בואו נדבר על הדברים האלה'. הם היו נבוכים, אבל השיחות פסקו. בהזדמנות אחרת מישהו אמר משהו מאוד בוטה בנוכחותי. פרצתי בצחוק כה עז, שזה חיסל את התקריות האלה סופית".

7. עדיף לקבל סיוע מקולגה ולא מהבוס

"פעמים רבות אנחנו מתעלמים, כי אנחנו חוששים מהתוקפנות שלנו או מתוצאות השיחה הישירה", אומר מנדל. "במקרה כזה עזרתו של גורם שלישי פורמלי או בלתי־פורמלי, יכולה להועיל. עדיף לבקש עזרה של עמית מאשר לבקש עזרה מהבוס, מכיוון שככל שאתם חושפים פחות את מי שפוגע בכם לסנקציות בטווח הארוך, כך הפנייה שלכם תהיה יותר אפקטיבית, ולא תגרור תגובת נגד. במקרה שבהם אין ברירה, ניתן לגשת גם למנהל הישיר, או למנהל משאבי האנוש. מובן שאם מדובר בבריונות שמחבלת לכם בעבודה — זו סוגיה לגיטימית שחשוב להעלות מיד לגורמים הרלוונטיים".

8. לפנות באופן רציונלי ומנומק

הפנייה לגורם חיצוני צריכה להיות מלווה תמיד בנימוקים ענייניים ובדוגמאות. "חשוב לא להפוך את הדיון לשיחה אמוציונלית ברמה של גן ילדים", אומר מנדל. "קחו אחריות אישית על ניהול הקונפליקט, הציגו את הבעיה באופן רציונלי ומנומק, ובקשו סיוע בניהול המצב. אחרי אחת משתי הפעולות — פנייה עניינית אל הפוגע או אל גורם שלישי — הנושא הזה ייפתר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#