רוצה להיות גלובלי? עשה זאת בזהירות - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצה להיות גלובלי? עשה זאת בזהירות

לעתים נדמה כי התרחבות של תעשייה מעבר למדינת הבית היא אופציה בלתי מוגבלת. אלא שלא תמיד העולם הוא אכן כפר גלובלי

תגובות

>> מגמת הגלובליזציה המואצת של העולם ב-60 השנה האחרונות הניבה ביטויים כמו "הכפר הגלובלי" או "העולם הוא שטוח". ביטויים אלה מביעים את התחושה של מנהלים רבים שמגוון השווקים שאליהם ניתן לחדור ומגוון האתרים שבהם ניתן לייצר או לפתח מוצרים הוא כמעט בלתי מוגבל. כל מי שעסק בפועל בפעילות בינלאומית יודע שהאמת מורכבת יותר. פעילות עסקית במדינת הבית היא לרוב פשוטה יותר מפעילות במדינה זרה, שכן כל פעילות בינלאומית כרוכה בעלויות נוספות הנובעות מגורם שאותו מקובל לכנות "חבות הזרות". חבות הזרות נובעת ממגוון גורמים כולל פערים תרבותיים וכלכליים, מרחק גיאוגרפי מהנהלת החברה למדינת היעד ושונות בסביבה המוסדית בין מדינות (למשל חוקים, רגולציות ונורמות התנהגות). מתברר שהשפעת חבות הזרות מתעצמת כאשר נדרשת העברה אינטנסיבית של ידע טכנולוגי. המורכבות והעלות של העברת ידע טכנולוגי למדינות זרות - ובייחוד הקושי בהעברת ידע טכנולוגי סמוי ומורכב שמגבילים מאוד את ההתרחבות הבינלאומית של חברות וכרוכים בעלויות גבוהות. מצב זה מהווה מלכוד לחברות שהידע הטכנולוגי הסמוי והמורכב שלהן הוא הוא הבסיס ליתרון תחרותי בשווקים זרים.

החוקרים סבייר מרטין ורוברט סלומון החליטו לבחון את הדילמה הזו בתחום מעבדי המחשבים. בכמה עבודות בדקו מרטין וסלומון את הזמן הנדרש להקמת מפעל בחו"ל וכן את ההסתברות להעברת מפעלים של יצרני מעבדי מחשבים לחו"ל לאורך 20 שנה. ראשית, הם גילו כי חברות בתחום שונות באופן מהותי זו מזו בזמן הנדרש להן להביא מפעל חדש במדינת יעד זרה לפעילות מלאה מרגע הקמתו. ממצא זה מלמד כי חברות עסקיות מסוימות מפתחות יכולות ייחודיות להעברת ידע טכנולוגי מורכב לחו"ל, יכולות אשר ללא ספק משפרות את היתרון של חברות אלה בהשוואה למתחרותיהן.

הממצא המעניין יותר של מרטין וסלומון הוא כי בממוצע, הזמן שדרוש לחברה זרה להקים מפעל במדינת יעד זרה חדשה ולהביאו לפעילות מלאה, ארוך בשלושה חודשים מהזמן שדרוש לחברה מקומית לעשות זאת. ההפסדים הנובעים מהפער הזה נובעים בעיקר מאובדן מכירות פוטנציאליות ומוערכים בכ-65 מיליון דולר לכל מפעל שמוקם.

הפסדים אלה הם משמעותיים ביותר בתחומים טכנולוגיים שבהם היכולת להגיע עם מוצרים מתקדמים לשווקים לפני מתחרים היא קריטית. המשמעות של ממצאיהם של מרטין וסלומון היא שלעלות העברת ידע לחו"ל יש משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת לחברות המתרחבות לשווקים בינלאומיים.

בדיקה של הסתברות העברת מפעלים לחו"ל העלתה כי קיים קשר בין ההסתברות להעברת מפעל לחו"ל לרמת התחכום של המעבדים המיוצרים. ההסבר שסיפקו מרטין וסלומון לממצאים שלהם היה פשוט. בתחילה, ככל שרמת התחכום והמורכבות של ייצור המעבדים עולה הסיכוי של החברות להצליח בהתרחבות בינלאומית עולה שכן התחכום והמורכבות מקנים לחברות אלה יתרון תחרותי. עם זאת, מעבר לרמה מסוימת, תחכום ומורכבות גבוהים מדי מקשים על העברה מוצלחת של ידע טכנולוגי מבסיס החברה לחו"ל, ואז יורדת ההסתברות להעברת מפעל.

ממצא דומה התגלה בסימולציות שביצענו ניקול אדלר ואנוכי ובהן התגלה כי ברמות עתירות ידע טכנולוגי גבוהות חברות רב לאומיות נוטות להתבסס באזורי הבית שלהן (למשל צפון אמריקה לחברה מארה"ב או אירופה לחברה גרמנית) ולא להיות גלובליות במובן הרחב יותר של המלה. מתברר כי גם בעולם הגלובלי של היום, עם תשתיות התקשורת והתחבורה המפותחות, יש מגבלה משמעותית על ההתרחבות הבינלאומית של חברות והיא רמת מורכבות הידע הטכנולוגי שלהן.

יש לזכור כי התרחבות בינלאומית יכולה להתבצע במגוון דרכים. מקובל להבחין בין המערכים העסקיים הבאים לפעילות בינלאומית: יצוא, שיתוף פעולה (למשל מיזם משותף או מתן רישיון ייצור) או חברה בת בבעלות מלאה. מטרת השימוש בשיתופי פעולה היא לרוב לסייע לחברה הפועלת במדינה זרה להתגבר על חבות הזרות שלה. מתברר כי גם כאן יש קשר בין מורכבות הידע הטכנולוגי שהחברה הרב לאומית נדרשת להעביר לחו"ל לצורת הפעילות הנבחרת.

ברוס קוגוט ואודו זנדר גילו למשל כי ככל שהידע הטכנולוגי המועבר לחו"ל פשוט יותר, חברות יעדיפו לבחור בשיתופי פעולה שכן העברת הידע הטכנולוגי לשותף במקרים אלה היא פשוטה יחסית. ככל שהידע הטכנולוגי הנדרש להעברה מורכב וסמוי יותר (למשל פחות מפרטים טכניים ויותר מיומנויות עבודה לא כתובות) חברות יעדיפו להעביר ידע טכנולוגי לחברות בת בבעלותן.

עבודתם של מרטין וסלומון מוסיפה נדבך נוסף לממצאיהם של קוגוט וזנדר. לא רק שחברות בבעלות מלאה יהיו עדיפות על שיתופי פעולה, אלא שברמות גבוהות מאוד של מורכבות ידע, חברות יעדיפו לייצא מוצרים מוגמרים ממדינות הבית שלהן ולוותר לגמרי על התרחבות לחו"ל.

לסיכום, נראה כי למאפייני הידע הטכנולוגי שעליו מתבססות חברות ולמורכבות העברות לחו"ל יש השפעה מהותית על תהליך ההתרחבות הבינלאומית. המסקנה מהניתוח שהוצג לעיל היא שעל מנהלי חברות להבין לעומק את רמת המורכבות של הידע הטכנולוגי של חברתם ולאור רמת מורכבות זו לשקול את המערך העסקי האופטימלי לפעילות בינלאומית.

להיות יותר בינלאומי (למשל על ידי הקמת חברות בת בחו"ל) הוא לא תמיד הפתרון הטוב ביותר. ככל שחברות יפתחו עם הזמן יכולות טובות יותר להעברת ידע טכנולוגי לחו"ל כן גדלה ההסתברות שהרחבת הפעילות לשווקים זרים תהיה מוצלחת ולא תגרור הפסדים.

-

הכותב הוא המנהל האקדמי של תוכנית ה-Executive MBA וראש ההתמחות באסטרטגיה ויזמות בביה"ס למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית

-

הסוגיה: איך מחליטים מתי לייצא, לבצע שת"פ או להקים חברות בנות בחו"ל?

הפתרון: רק אחרי שמבינים לעומק את רמת המורכבות של הידע הטכנולוגי של החברה

הדרך הנכונה: בהעברת ידע פשוט, שיתופי פעולה עדיפים, במקרים של ידע מורכב מאוד, יצוא יהיה הפתרון הנכון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#