הדוגמה הרעה של משרדי הממשלה: פערי שכר גדולים לרעת נשים ומיעוט מנהלות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדוגמה הרעה של משרדי הממשלה: פערי שכר גדולים לרעת נשים ומיעוט מנהלות

שוטר בישראל משתכר יותר משוטרת באותה הדרגה, כ–75% מתקציבי התמיכה בספורטאים מגיעים לגברים, ונשים הן 40% מהחייבים בהוצאה לפועל ■ זאת תמונת המצב, ארבע שנים אחרי ההחלטה לחייב את משרדי הממשלה להציג ניתוח מגדרי של התקציב

2תגובות
שרת המשפטים, איילת שקד (מימין) ושרת התרבות והספורט, מירי רגב
אוליבייה פיטוסי

המשרד לביטחון פנים: 25 אלף שקל לעובד, 15 אלף לעובדת

כ–60% מהעובדים במשרד לביטחון פנים הן עובדות, אך הגברים בו משתכרים הרבה יותר. השכר החציוני במשרד ב–2016 היה 25 אלף שקל בחודש לגברים, לעומת 14.8 אלף שקל לנשים.

במשרד פערים מגדריים גדולים במספר העובדים בדרגי ניהול. בקרב מנהלי תחומים בכירים ומעלה יש שמונה נשים לעומת 23 גברים. הנשים האלה משתכרות בממוצע 23 אלף שקל בחודש ברוטו, ואילו הגברים — 30 אלף שקל. זאת על אף שהוותק של הנשים כמעט כפול — 17 שנה בשירות המדינה, לעומת תשע שנים לגברים. מצד שני, בקבוצה זו רק לשבע נשים יש תואר אקדמי, לעומת 20 גברים. בדרג המרכזים ומנהלי התחומים, יש דווקא רוב נשי (71 לעומת 59 גברים), אבל שכר הגברים עדיין גבוה יותר — 17 אלף שקל לעומת 14 אלף לנשים, אף שהוותק הממוצע של נשים הרבה יותר גבוה.

פירוט ההוצאות של אגף הקהילה, העוסק בין היתר בטיפול בבעיות סמים ואלכוהול, מגלה כי 38% מהכסף יוצא על נשים.

במשטרת ישראל משרתים כ–20 אלף שוטרים וכ–6,300 שוטרות. לפי נתוני השכר החציוני, בכל הדרגות, למעט ניצב, נשים משתכרות פחות. למשל, בדרגת רב־פקד ומעלה גברים משתכרים 12.3 אלף שקל בחודש מול 10,500 שקל לנשים. בדרגת ניצב משנה — 30 אלף שקל לגברים מול 27 אלף לנשים. במשטרה מסבירים זאת ב"מסלולי השירות, מגוון התפקידים, הוותק והתוספות הייחודיות לאוכלוסיות מסוימות בגין רמות הסיכון הגלומות בתפקיד (כגון: חבלה וימ"מ). תמונת המצב הארגונית מלמדת כי במגזר המנהלי (תפקידי תומכי השטח והמטה) מהוות הנשים 51% מהמשרתים, ואילו במגזר הייעודי (תפקידי השטח) שיעורן כ–18%".

שוטרות מרוויחות פחות
שכר חודשי חציוני במשטרה ב-2017, באלפי שקלים

גם בשב"ס קיימים פערים בכל הדרגות. 20% מכלל סגל שב"ס הן נשים, אך שיעור הנשים בקרב הקצונה הבכירה בשב"ס הוא 33%. ברמת הקצונה הבכירה נמצאים 177 גברים שמרוויחים בממוצע 34 אלף שקל בחודש, בעוד 89 הנשים משתכרות 31.5. הוותק של נשים גבוה מזה של גברים. רשות הכבאות וההצלה לא העבירה נתוני שכר.

משרד הביטחון: רב הנסתר על הגלוי

לעומת הדו"ח המפורט של המשרד לביטחון פנים, הרי זה של משרד הבטחון — בעל התקציב הגדול ביותר מקרב משרדי הממשלה — חלקי מאוד. מספרי העובדים בחלוקה מגדרית לא קיימים, וגם לא חלוקה מפורטת על פי דרגות. מה שכן מצוין בדו"ח הוא שבתקציב משאבי האנוש, שיעמוד ב–2019 על 680 מיליון שקל, יקבלו נשים 306 מיליון שקל לעומת 374 מיליון שקל לגברים. תקציב הגמלאות לאנשי הקבע הוא גברי כמעט לחלוטין: למעלה מ–7,000 גברים לעומת כ–650 נשים בלבד זכאים לגמלה מהמשרד.

משרד החינוך: נשות ההוראה משכילות יותר

מתוך עובדי ההוראה המועסקים בהעסקה ישירה על ידי המדינה, נשים זכו בכ–85% מהוצאות השכר. מכיוון שמשרד החינוך לא מפרט שכר כלל, לא ניתן לדעת מהם הפערים.

ככלל, נשים בקרב כוח ההוראה משכילות יותר בכל הרמות. עם זאת, יש יותר גברים בעלי תואר שני ומעלה.

משרד החינוך
טס שפלן

משרד החינוך כן מפרט נתונים על התלמידים בישראל. בבחינות המיצ"ב, הישגי הבנים באנגלית גבוהים יותר, בעוד בתחום הטכנולוגיה דווקא הבנות מתעלות עליהם. במתמטיקה, הישגי הבנים גבוהים יותר עד כיתה ה', אך בכיתה ח' הישגי הבנות גבוהים יותר. שיעור הבנים והבנות הניגשים למבחני הבגרות דומה.

משרד הרווחה: עובדים סוציאליים במטה מרוויחים יותר מעובדות

במטה משרד הרווחה, עובדות סוציאליות משתכרות פחות מעובדים סוציאליים. הכלכלנים והכלכלניות מרוויחים שכר דומה, אך המהנדסים מרוויחים הרבה יותר ממהנדסות.

משרד המשפטים: רוב המנהלות הן נשים

"לאורך השנים שיעור התשלום לנשים מתוך תשלומי שכר הטרחה של הסניגוריה הציבורית לעורכי דין חיצוניים, נמוך ביחס לשיעור הנשים מכלל ספקי השירות המועסקים על ידי הסניגוריה", נכתב בדו"ח של משרד המשפטים. כך, 75% מכלל עורכי הדין החיצוניים שמעסיק המשרד הם גברים. שבסנגוריה הציבורית 36% מהעובדים הן נשים, אך הן מקבלות רק 25% מהשכר.

במשרד עצמו, 63% מהוצאות השכר הן לנשים, אף ש–68% מבין העובדים במשרד הן עובדות.

בבתי המשפט קיים רוב נשי בין השופטות בבתי הדין האזוריים לעבודה (61%), בבית הדין הארצי לעבודה (60%) וכן בבתי משפט השלום (54% נשים). בבתי המשפט המחוזיים שיעור הנשים יורד ל–44%, ובעליון — 27% בלבד, נכון ל–2017.

ברשות האכיפה והגבייה שיעור גבוה של נשים מקרב העובדים — 74%. יחס גבוה של נשים נשמר גם במשרות הבכירות ברשות. נשים הן 64% מכלל הרשמים, 75% מהרשמים המחוזיים, ו–70% מ–51 החברים בהנהלה המורחבת, נכון ל–2016. מבדיקת החייבים בהוצאה לפועל עולה כי נשים הן רק 40% מהם.

משרד הבריאות: עובדת מרוויחה כ–1,658 שקל פחות מעובד

במשרד הבריאות מועסקים למעלה מ–27 אלף עובדים. 68% מעובדי המשרד הן נשים, אך הן מקבלות רק 60% מהוצאות השכר.

במערכת הבריאות הממשל­תית, השכר החציוני החודשי (ברוטו) לעובדת הוא 14,876 שקל, לעומת 16,534 שקל לגבר. בין הסיבות לפערים — שעות נוספות, שהתשלום עליהן עשוי להיות כפול. עוד סיבה היא המשכורות להנהלה בכירה — "בשל העובדה שמרבית מהמשרות הבכירות במערכת הבריאות מאוישות על ידי גברים". על פי הדו"ח, "נוכח ההתפלגות המגדרית של הסטודנטים לרפואה והמתמחים במערכת, הצפי הוא שהמגמה הזאת תשתנה בעתיד".

תקציב סל הבריאות המוקצה לקופות החולים מעלה כי 52% מהוצאותיו מגיעות לנשים. עם זאת, יותר הוצאות אשפוז הן גבריות (52%). בשל תוחלת חיים גבוהה יותר, נשים הן רוב במוסדות לתשושי נפש או לקשישים סיעודיים, אך בקרב נכי הנפש, יש רוב גברי (54%). גברים הם גם רוב בקרב האוטיסטים — 81%.

משרד האוצר: 19 אלף שקל לגבר, 14 אלף שקל לאישה

במשרד האוצר עבדו ב–2017 יותר נשים מגברים — 463 מול 409. עם זאת, השכר הממוצע לעובד עמד על 19.4 אלף שקל בחודש לעומת 14.5 אלף שקל לעובדת. בעוד במטה המשרד עובדות למעלה מ–130 נשים לעומת כ–70 גברים — אך בכל האגפים המקצועיים, שם גם מרוויחים יותר, עובדים יותר גברים. ברשות המסים רואים בבירור שכוח האדם המנהלי הוא נשי — נשים הן 52% ממנו לעומת 28% בלבד מהחתומים על חוזה בכירים.

יותר גברים באגפים המקצועיים באוצר
עובדי משרד האוצר ב-2017

משרד החקלאות: פערים גדולים, 78% ממענקי המחקר לגברים

במשרד החקלאות עובדים 1,015 איש, שמתוכם 453 נשים או 45%. פערי השכר גדולים: נשים מרוויחות בממוצע 13.1 אלף שקל ברוטו בחודש, בעוד גברים משתכרים 17.6 אלף שקל. במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) הפערים גדולים עוד יותר: גברים מרוויחים 21 אלף שקל, לעומת נשים עם כ–13 אלף שקל בממוצע, אף שנשים הן כמעט מחצית מהעובדים במינהל. מתוך מענקי המדען הראשי, 78% ניתנו ב–2016 לגברים.

משרד התרבות והספורט: רוב התקציב הספורטיבי - לגברים

הניתוח המגדרי של משרד התרבות והספורט, שבראשו עומדת אישה, מפתיע בחולשתו. הנתונים על המשרד עצמו מעטים ואין כל פירוט בנושא שכר העובדים. מנתוני צריכת תרבות בישראל עולה כי נשים קוראות יותר ספרים מגברים, וכן מבקרות בתיאטראות בשיעור גבוה יותר מאשר גברים. מנגד, גברים פוקדים את בתי הקולנוע יותר מאשר נשים.

מצב הנשים בספורט בעייתי במיוחד. "בסקירה זו נמצא בין היתר כי ב–2018, מרבית מתקציבי התמיכה (76.7%) הגיעו לגברים המשתתפים באיגודים (ספורטאים) אל מול 23.3% שהגיעו לנשים", נכתב בדו"ח של המשרד.

המשרד לשוויון חברתי: נשים משתכרות 70% מגברים

בראש המשרד לשוויון חברתי עומדת השרה גילה גמליאל. במשרד מועסקים 94 עובדים, מתוכם 45.7% נשים ו–54.3% גברים. מתוך 12 תפקידים בכירים (מנכ"ל, סמנכ"ל, ראשי רשויות וראשי אגפים) — שישה הם גברים ושש הן נשים. עם זאת, נכתב בדו"ח, "חלקן של הנשים במשרד הוא כ–46%, ואילו חלקן בשכר נמוך יותר משיעור זה, משום שמשרות רבות בדירוג מח"ר ומנהלי (המאופיינות בשכר נמוך יחסית) מאוישות על ידי נשים, לעומת רוב המשרות בדירוגי משרות אמון ובכיר, שמאוישות על ידי גברים". גם הפער בשכר החציוני בין נשים וגברים גדול: "שכר הנשים עומד על כ–70% משכר הגברים", נכתב בדו"ח. "פער זה מצטמצם בדרג הבכיר".

רוב התקציבים ברשות לפיתוח חברתי־כלכלי, המיועדת לפיתוח בחברה הערבית, מופנים לנשים ערביות במטרה לקדם את שילובן בשוק העבודה במסגרת תוכנית 2020 של הממשלה.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל: אין נשים בעמדות בכירות

נכון ל–2017, מועסקים במשרד לפיתוח הנגב והגליל 64 עובדים — 38 מתוכם הן נשים. לפי הנתונים העדכניים, לאחר החלפת המנכ"לית, אין נשים במשרות בכירות במשרד. עלות השכר הממוצעת לגברים במשרד היא 24.4 אלף שקל בחודש, לעומת 14.7 אלף שקל לנשים.

"רק מיעוט מבין המשרדים הצביעו על צעדים להגברת השוויון המגדרי"

חובת הניתוח המגדרי לתקציב המדינה נקבעה בהחלטת הממשלה 2084 מאוקטובר 2014. זו היתה יוזמה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), ששיכנעה את שר האוצר דאז, יאיר לפיד, כי רק מידע ברור יוכל לצמצם פערים מגדריים.

מאז אותה החלטה, אמור כל משרד להגיש את בקשת התקציב שלו על פי מספר עקרונות שיאפשרו להבין כיצד הוא מתפלג בין גברים ונשים, הן בשכר של עובדי המשרד, הן בתקציבים המיועדים לפרויקטים שונים.

מבדיקת כלל הצעות משרדי הממשלה לתקציב 2019 עולה כי הנושא הופנם רק בחלקו. לא כל המשרדים נותנים את כלל הנתונים הנדרשים, ולעתים רב הנסתר על הגלוי. העובדה שאין האחדה באופן הגשת הנתונים מקשה על המעקב. למשל, חלק מהמשרדים מעבירים נתונים צפויים ל–2019, בעוד אחרים מספקים נתונים על 2017 ואף 2016.

כך או כך מן המיפוי, גם אם הוא חלקי, עולה תמונה דומה: גברים משתכרים תמיד יותר, גם כשבדרגי הביניים יש יותר נשים, ואפילו בעלות ותק רב יותר והשכלה גבוהה יותר. הנתונים מפתיעים בשל העובדה שבשירות המדינה ניתן היה לצפות לפערים קטנים יותר, אם בכלל.

ברברה סבירסקי ממכון אדוה ניתחה את הנתונים לקראת דיון שייערך היום בוועדה למעמד האישה בכנסת. הנתון הבולט ביותר לדבריה הוא מיעוט העובדות הבכירות. "נשים היו 27% מהבכירים במשרד הכלכלה, 26% במשרד לביטחון פנים, 18% ברשות מקרקעי ישראל, 28% ברשות המסים וכן הלאה", היא אומרת. "לרוב, נשים גם נהנות פחות מתקציבי השירותים השונים, מהמענקים ומהמלגות. גם בקרב ספקים חיצוניים מספר הנשים קטן. חשוב מזה, רק מיעוט מבין המשרדים הצביעו על צעדים להגברת השוויון המגדרי או ההיענות לצרכים, ואף משרד לא ציין כי יזם בדיקת צרכים בעקבות ממצאי הניתוח המגדרי. המסקנה היא שהדרך עוד ארוכה למיצוי הפוטנציאל של התקצוב המגדרי".

לביא אמרה: "עצם הגשתו של תקציב מגדרי היא בשורה חשובה, אולם יישומו של הניתוח המגדרי לתקציב מאכזב ועדיין רחוק מאוד ממה שפיללנו. כל משרד בוחר לנתח היבטים שונים לפי הבנתו, וחלק מהמשרדים הגישו ניתוח מאוד חלקי ולא ממצה. המשרדים מנתחים את תקציבם בראייה לאחור, אבל מטרתה העיקרית של היוזמה היא להבין כיצד מתוכננות השקעות של המשרד בראייה צופת פני עתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#